הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האמיצים שבינינו
 
לתקוף את מפגיני השמאל נגד המלחמה בעזה כאילו הם מוציאים את השלטים מהבוידעם ופועלים באופן אוטומטי - זו רשעות לשמה. שהרי הרבה יותר קשה ללכת נגד הזרם
מאת ירון קלנר | 10.01.2009
 

פטנט חדש מצאו לעצמם אלו המשתדלים לנגח את מתנגדי המלחמה. הם לא מוצאים יותר טעם בדיון או אפילו בוויכוח ענייני ומהותי על תפיסות עולם או דרכי פעולה פרגמטיות. הם לא רואים סיבה להקשיב למה שיש לפעילי השלום לומר. מבחינתם הכל ברור, פעילי השלום עושים מה שהם עושים מסיבה אחת פשוטה, כי הם כאלו.

מטורו של דן בורנשטיין ב" 7 לילות", כמו גם מכתבתו של מיקי רוזנטל בערוץ 10 עולה רוח דומה. כזו האומרת שההתגייסות של כל מי שמתנגד ללחימה בעזה היא מובנת מאליה. הרי עליהם להצדיק את תוארם כ"אנשי רוח", "שמאלנים" או מה שזה לא יהיה. רוזנטל תוהה אם מישהו מהמשתתפים בהפגנה נגד מבצע "עופרת יצוקה", שנערכה בשבוע שעבר בתל אביב, חשב קצת לפני שבחר להראות בה את פרצופו או שכולם הגיעו באופן אוטומטי. בורנשטיין מתפלא על הדמיון בדעותיהם האנטי מלחמתיות של אנשי רוח שונים. שניהם נמנעים מלדבר על מה שאומרים המתנגדים, אלא מתפלאים על כך שהם חושבים שצריך להפסיק להילחם, ועוד אומרים את זה כשממשיכים להילחם.

הטוקבקיסטים עלו על הפטנט הזה כבר מזמן. אפשר לקעקע את העמדות הללו כמכילות שנאה עצמית, כטמטום או כמחלה. רוזנטל ובורנשטיין פשוט דיברו על  כך  בדרכם. לפעמים עדיף שמה שמצוי בתחתית העמוד האינטרנטי גם יישאר שם, ולא יישלף על ידי מתנסחים טובים בהרבה מאותו מגיב מספר 21. לבקר את אותם מפגינים על מה שהם חושבים זה לגיטימי לגמרי, אבל הביקורת הפעם הרבה יותר בעייתית, כי היא על עצם המחשבה. אפילו יותר גרוע, משום שהיא טוענת כי הקוראים להפסקת המבצע לא מבצעים תהליך כלשהו של חשיבה.

תהה האם מישהו חשב קצת לפני שבחר להראות את פרצופו בהפגנה. מיקי רוזנטל
 

אז ההיפך הוא הנכון. דווקא אלו המתנגדים ללחימה הם החושבים.  הרי הרבה יותר קל להצטרף למפגינים בנהרייה, שמספרים לכתב אל ג'זירה שלנסראללה אין ביצים. דווקא אלו המתנגדים ללחימה הם האמיצים. הרבה יותר קל ללכת עם הזרם, להרגיש שייך ופטריוט כמו כולם. נכון, יכול להיות שהם טועים ואולי גם מגזימים, אבל כשמאשימים אותם בשליפה אוטומטית של השלטים מהבוידעם, מדובר פשוט ברשעות.

ברור שאפשר לבקר את הפעילות שלהם. שמאלנים שוחרי שלום לא חסינים מביקורת. כשהם שואלים את ברק כמה ילדים הוא הרג עד היום, אפשר להבין את מי שסבור שגבול הטעם הטוב נחצה. חבל שמעטים בלבד טורחים לצדד בפומבי בזכות להפגין נגד הלחימה בעוד היא מתבצעת, גם אם הבל פיהם של המפגינים מסריח לדעתם. כשבורנשטיין טוען שאותם אנשי רוח, לשיטתו, מציירים את עצמם כמחזיקים בעמדה פוליטית אוטומטית, הוא מצטרף לאישה שקוראת להם "בוגדים" ממכוניתה. כשרוזנטל מלהג על נאום של עמוס עוז בגרמניה, הוא בעצם קורא לו בדמגוגיה לרדת לכמה ימים לשדרות כדי לחוש את אימת הקסאם.

נכון, רוזנטל סיכם את הכתבה בדברי שבח כנים על "הדמוקרטיה במיטבה" אשר מומשה בהפגנה, אך אחרי שקרא "מלשינה" לאישה שדיברה עם תקשורת זרה נגד המבצע, זה מבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הקבוצה הקטנה יחסית של מתנגדי הלחימה אינה עדר אוטומטי, כפי שמנסים לתייגה, אלא בבחינת רועים שימשכו לכיוונם בעתיד לפחות את התקשורת, שכידוע מתגייסת בשמחה בתחילת מבצעים צבאיים רבי הוד, אך הופכת למתנגדת קולנית ביותר כשאלו מסתבכים.

בחזרה לעמוד הראשי של "עופרת יצוקה"

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. הם לא הולכים נגד הזרם
מוש 13.01.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©