הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המדינה בחרה ביבי
 
בתוך הפלונטר הפוליטי לתוכו נקלעה ישראל, אין ברירה אלא לאפשר לליכוד להרכיב ממשלה, ולעשות הכל כדי לשנות את שיטת הבחירות
מאת ירון קלנר | 14.02.2009
 
השורה התחתונה של הבחירות לכנסת שהסתיימו זה מכבר, נאמרה באולפן ערוץ 2, שמונה דקות לפני שידור המדגם. יאיר לפיד הציע בסרקסטיות לראש הממשלה המכהן, אהוד אולמרט, להתקשר ליו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, ולשאול אותו אם הוא מרוצה מהחלטתו לדחוף לפירוק הממשלה ולהליכה לבחירות.

על מפלגת העבודה דובר כמפסידה הגדולה של הבחירות הללו. עבור המפלגה המיתולוגית ששלטה ללא עוררין בשנותיה הראשונות של המדינה, 13 מנדטים בלבד זהו אכן מספר מביך. אך לא רק העבודה הפסידה ב-10 בפברואר אלא כולם, מלבד מפלגת "ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן. אלו חיזקו את כוחם משמעותית, הרבה מעבר לשאיפותיהם המוקדמות. אמנם גם ל"ליכוד" התווספו מנדטים רבים, אך בכך הכניס עצמו למלכוד, הרי אפשרותו לשלוט מוגבלת.

מבורכים הם הקולות האחידים שמשמיעים בכירי המפלגות הגדולות על הצורך בשינוי שיטת הממשל. המצב הנוכחי בו קדנציות לא מגיעות לסיומן החוקי, נובע בראש ובראשונה מהשיטה המאפשרת לחצים קואליציוניים בלתי סבירים. יש לקוות שהשינוי באמת יתרחש, ועם זאת, שלא יעשה כלאחר יד אלא תוך דיון ציבורי עמוק, בעיקר כיוון שאף מפלגה לא נבחרה על בסיס הבטחתה לפעול בנושא זה.

האילוץ לשחק את המשחק הפוליטי על חשבון האידיאולוגיה חזק מכל
תצלום: צחי סרפיאן

כל עוד איום הבחירות מרחף מעל ראשם של ראשי הממשלה, הם לא יכולים ללכת בדרך הישר. האילוץ להיכנע ללחצים קואליציוניים ולשחק את המשחק הפוליטי על חשבון האידיאולוגיה חזק מכל, כך שהמדינה לא מתקדמת לשום מקום והמסרים מעומעמים כדי שבבחירות הבאות הציבור לא יוכל באמת להבין במי הוא בוחר. הבידול היחיד בין המפלגות נעשה על בסיס הכריזמה של היו"ר, וכך במקום לבחור בין "קדימה" ל"ליכוד" על סמך ההתאמה לערכים, הבחירה נעשתה על סמך האמון בביבי או החיבה לציפי.

ממש כמו במערכות הבחירות האחרונות, גם הפעם המפלגה שממנה ייצא ראש הממשלה, תיאלץ לקושש קואליציה בקושי רב. ההבדל המהותי בין 2009 לסיבובים הקודמים הוא, שהפעם אפילו לא ברור מיהי המפלגה המנצחת. צבועים ומתחסדים הם בכירי "קדימה" שעל חודו של מנדט מכריזים לעצמם ניצחון. אמנם הציבור נתן את מרבית קולותיו למפלגתה של לבני, אך בניגוד לרושם שאנשי יחסי הציבור של רוב המפלגות ניסו ליצור, לא העומד או העומדת בראש הסיעה מהווה את העניין המרכזי.

לבנימין נתניהו ישנו הסיכוי הרב ביותר להקים ממשלה. הקואליציה של נתניהו תשקף בצורה מהימנה יותר את הבחירה של הציבור, בין אם ילך לקואליציה ימנית ובין אם יחפש להקים ממשלת אחדות יחד עם "קדימה". נתניהו ממילא הכריז טרם הבחירות על שאיפתו לאחדות, ולכן לא יבגוד במצביעיו אם יממש זאת. ל"קדימה", אין שותפות קואליציוניות הולמות, ולכן בדרכה של לבני לראשות הממשלה עליה לוותר על עקרונות בוחריה, ולנקוט באותו אופורטוניזם שהיא יוצאת נגדו בהצהרותיה על פוליטיקה אחרת.

על ה"ליכוד" להרכיב את הקואליציה ואת הממשלה, כיוון שלו יש סיכוי רב ביותר לשרוד את ארבע השנים הקרובות, ולהוביל את ישראל לבחירות הבאות במועדן הנכון. שרידות זו של הממשל הכרחית כדי לשנות את הדרך בה מתנהלים פה העניינים. זהו היעד האסטרטגי החשוב ביותר, כיוון שרק אם תושג היציבות המיוחלת, הפוליטיקאים יחדלו מלקבל החלטות הרות גורל משיקולים מפוקפקים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©