הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מין מוחלש
 
יוסי אבידר מוכן לתת שוויון לנשים, אבל היום המצב ממש בלתי נסבל בעיניו כי הכל התהפך: הזכרים מדוכאים והנשים שולטות
מאת יוסי אבידר | 16.02.2009
 

אם נביט אל עבר ימי בראשית, ללא ספק ניתן לקבוע כי לגבר היה תפקיד מכריע בפרנסת המשפחה, הודות לחוסנו הגופני. אם נסקור את המשך ההיסטוריה האנושית, נוכל לראות כי הגברים אף היו הלוחמים היחידים בחברה. מכאן שמעמד האישה היה נמוך. גם משום שנשים לא החזיקו בתפקידי מפתח, וגם בשל כך שבמלחמות נהרגו יותר גברים מנשים. על כן לגבר היה קל יותר למצוא נשים. כתוצאה מכך, האישה הייתה תלויה לחלוטין בגבר והיא נחשבה, בהרבה מקרים, לרכושו. בעוד דעתו, גחמותיו ורצונו של הגבר היו בעדיפות עליונה.

עם הזמן העולם השתנה ובין התקופה הפיאודלית למהפכה התעשייתית, חלק ניכר מהאוכלוסייה החלה להתפרנס בצורה אחרת. רוב החברה עסקה בחקלאות והשאר היו בעלי מלאכה, סוחרים ואנשי ממשל שהתפרנסו ממיסים. רוב העבודה החקלאית נעשתה על ידי הגברים בשל היות גופם חזק יותר מגופן של הנשים. אך מצב זה חדל להיות מציאותי בעקבות המצאת הרובה והמהפכה התעשייתית. למעשה, שני אירועים אלה הפחיתו את הצורך בשרירים מפותחים, ובממדי גוף גדולים עבור מי שמפרנס את המשפחה ונלחם.

מיסטר ביג רצה חתונה קטנה וצנועה. "סקס והעיר הגדולה"
 

ימים אלו אכן הפכו לנחלת העבר. וכיום, אנו נמצאים בעולם דמוקרטי ומתקדם שנושם קידמה, חושב קדימה ושואף לשוויון זכויות בין נשים לגברים. היום יותר ויותר נשים זונחות את חלוקת התפקידים המסורתית להיות אם טובה שעוסקת בבישול, ניקיון וטיפול בילדים ויוצאות לעבוד מחוץ לבית והופכות לנשות קריירה עסוקות בעלות לוח זמנים צפוף. כיום נשים חושבות שהן לא יכולות יותר כבעבר לממש את עצמן רק בזכות הבאת צאצאים לעולם וגידולם אלא רק בזכות כך שהן יביאו משכורת הביתה ותטפסנה בסולם המעמדות באותו ארגון בו הן עובדות. כתוצאה מכך, בעוד מעמדן וכוחן של הנשים עולה בסולם החברתי כוחם של הגברים יורד ונרמס.

הגברים המודרניים הינם מסורסים שמתפקדים כבובות מריונטה חסרות עמוד שידרה. לא רק שהם איבדו את מעמדם כציידים או כמפרנסים יחידים במשפחה, הם איבדו את הזהות שלהם בתוך התא המשפחתי. אותה זהות התמוססה לה כאילו הייתה קוביית קרח בתוך כוס מים רותחים. הגברים הפסיקו לחשוב בזכות עצמם. האישה הפכה להיות זו שלובשת את המכנסיים בבית, זו שמקבלת החלטות, זו שקובעת את פסק הדין מה יהיה ויקרה. והגברים? הם הפכו להיות השפוטים של הנשים שלהם.

תום אריאלי, סטודנט בן 27, שעובד באחת מחברות שירות הלקוחות הגדולות במדינה, מספר "בעבודתי אני נוהג לבצע עסקאות אינטרנט טלפוניות מול לקוחות. כמעט תמיד כשאני מציע לגברים את העסקה שלנו, הם מבקשים להתייעץ עם האישה. בסופו של דבר היא זאת שאיתה כדאי לדבר, כי היא זאת שמחליטה מה יקרה. אם היא מחליטה לקחת את המבצע אז יש מכירה, אם לא - אז לא. הגבר ממש לא חיוני לסגירת העסקה".

אבי קדם, בן 34, בוגר תואר שני, עובד כיום במשרד ממשלתי, מספר שאת אשתו הכיר במהלך הלימודים לתואר והם החליטו להתחתן כי הגיע הזמן. אך לגבי הבאת ילדים לעולם זה כבר היה סיפור אחר לגמרי. "האמת. אני לא כל כך רציתי ילדים עכשיו. היא רצתה יותר ממני. היא ממש לחצה עלי, אז בסוף נכנעתי ואמרתי לה שאני מסכים, כי היא ממש הייתה לחוצה בנושא הזה ושיגעה אותי לגמרי. היום יש לנו שתי בנות חמודות שאני אוהב".

אישה דומיננטית וחזקה וגבר שפוט ומשועבד. ביונסה
 

התופעה הזאת הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות כפטריות אחרי הגשם ניתן למצוא יותר ויותר גברים כנועים השפוטים לגחמותיהן של נשותיהן. ניתן לומר שככל שהנישואים נמשכים יותר, כך הגבר הופך להיות מסורס יותר. יוני אברהם, 26, סטודנט שעובד כמלצר במסעדה כדי לממן את לימודיו האקדמיים, גורס שאם בני הזוג מתלבטים מה להזמין, בסופו של דבר האישה היא זאת שמחליטה ברוב המקרים. "לפני שבוע, היה אצלי זוג במסעדה שרצה לאכול מנה אחת ולחלוק בה. הגבר היה מעוניין לאכול קדרת בשר, בעוד האישה רצתה לאכול ירקות מוקפצים. לאחר שתיקה קלה, הגברת פסקה ניקח את הירקות המוקפצים והגבר לא הניד עפעף. וככה זה קורה ב99% מהמקרים".

גיא שטרית, 27, בחור תמיר וחברו מספסל הלימודים מצטרף לדיון ומספר שגם אצלו קרה עניין דומה. "לפני חצי שנה חברה שלי רצתה שנעבור מהדירה שגרנו בה בהרצלייה למרכז תל אביב. אני לא רציתי. הדירה בהרצלייה הייתה במקום שקט, אני פריק של שקט, אני לא אוהב את הבוהמיות התל-אביבית. אבל בסופו של דבר עברנו למרכז תל אביב”. קיימים אינספור מערכונים בתרבות המיינסטרים הפופולרית, בה האישה רוצה חתונה גדולה ומפוארת בעוד הגבר רוצה חתונה קטנה וצנועה. ראה ערך, הסרט "סקס והעיר הגדולה" בה קארי ברדשו רוצה חתונה מפוארת בעוד מיסטר ביג רוצה חתונה קטנה וצנועה. ומי זכה? על איזה חתונה הלך הזוג בר המזל? כן. בהחלט, על חתונה מפוארת. בעוד האישה קבעה את גזר הדין, הגבר המסורס פועל בהתאם לו.

הנשים המסרסות לא רק חלשו על התחום בינו לבינה אלא אף חדרו לתחום התעשייתי. רונן לוין, 28, שסיים את לימודיו האקדמיים לאחרונה, מספר על המעסיקות האחרונות שלו: "אני חושב שברגע שנותנים לנשים כוח בידיים, זה עולה להן לראש. באמת, אני נשבע. הבוסיות האחרונות שהיו לי בעבודות בשנים האחרונות היו ממש איומות. הן היו שתלטניות, רודניות וחסרות רגישות". נדמה כאילו אותן נשים שזנחו את תפקידן המסורתי אף שכחו אותם רגשות חמלה אנושיים. "הייתה לי מרצה אחת במהלך הלימודים האקדמיים, שדיברה אליי ממש בהתנשאות. ממש לא ציפיתי לכך מאישה שהיא אימא לילדים שאמורה להיות אמפטית, טולרנטית וקשובה".

שירי הפופ העכשוויים אף מגבירים את התופעה. מספיק לזפזפ בין ערוצי המוזיקה  ולהקשיב לשירים, כדי לחוש את הרוח הפמיניסטית והמסרסת שנושבת מהם. שירים של זמרות כמו: קייטי פרי, ביונסה, בריטני ספירס מציגים תמונת עולם בה הנשים הן החלטיות ויודעות מה הן רוצות, בעוד הגבר נוטה לשנות את דעתו לעתים קרובות. האישה היא רגישה והגבר אדיש, הגבר פלרטטן והאישה קוראת תיגר עליו במניפולטיביות שלה, האישה דומיננטית וחזקה והגבר שפוט ומשועבד. לעניות דעתי, צידוקם של שירים אלו מתכסה באצטלה מזויפת בדבר תקינות פוליטית". אנו, שאפנו להיות חברה שוויונית, אך הלכה למעשה הפכנו את הנשים למשולחות רסן. אותן נשים פמיניסטיות, שבתחילת דרכן הייתה להן מחאה צודקת על אפליה חברתית וקיפוח, איבדו את דרכן ונגררו לקיצוניות. אותו מניפסט פמיניסטי לשוויון לבש צורה של מסע נקמה או מדויק לומר מסע סירוס למין הגברי.

איפה היו הפמנסטיות הטרחניות? רותם סלע בפרסומת ל"לוצ'י"
 

לפני כשנה פורסם קמפיין של חברת "לוצ'י" בה הדוגמנית רותם סלע מצטלמת כשהיא יושבת על גברים כאילו היו חפצים. בתמונה אחת הגבר מקופל ככיסא ואחרת משמש כהדום והדוגמנית מניחה את רגליה על גופו. בתמונה שלישית הדוגמן משמש מנורת לילה. הגברים בפרסום הטלוויזיוני כמו גם בתמונות הסטילס בעיתון הינם עירומים, מושפלים, בזויים, כהי עור בעוד היא לבושה, בהירת שיער ומוצגת כעליונה. אז מה בעצם המסר של "לוצ'י"? שאותה אישה שתלבש את הבגדים שלהם תהיה חזקה ומסרסת השולטת בגברים.

סביר להניח שניתן היה להעביר את המסר הפמיניסטי בדרכים אחרות, שלא פוגעות במין הגברי. אני בתור גבר באופן אישי נפגעתי עד עמקי נשמתי שראיתי כיצד הגברים מושפלים ונרמסים כך. ואיפה באמת עירית לינור, ד"ר דפנה למיש ופמיניסטיות טרחניות נוספות?. מדוע הן שכחו לציין בפנינו שמדובר פה באפליה על רגע מגדרי? שאסור להציג בני אדם כחפץ על פי אתיקת הפרסום בישראל? מדוע נושא זה נדחק מסדר היום התקשורתי? ויותר מזה: מדוע ועדת האתיקה של הפרסום המסחרי לא ביצעה את עבודתה כראוי? אולי בשל כך שאחוז נכבד מהצוות הוא נשים? 

המזגן הקריר של הסופרמרקט בשעת צהריים היה נעים לו ואפשר לו לנוע בנינוחות בין המדפים השונים. ביד אחת הוא הדף את עגלת הקניות, וביד השנייה אחז ברשימת הקניות. "עשר עגבניות" היה מצוין ברשימה. הוא ניגש למדף העגבניות ובחר עשר בקפידה והמשיך הלאה. לפתע, מוכרת קטנה הבליחה מבין מדפי הסופרמרקט הירוקים וקרבה אליו. הוא נדרך באותו רגע. המוכרת נמוכת הקומה הציעה לו לקנות ממנה מחבת חשמלית משוכללת שיצאה לשוק לאחרונה. אש של התרגשות נדלקה באישוניו.

הוא קפא במקומו, אובד עצות ממש. הוא שלף את מכשיר הסלולרי מכיסו וחייג לאשתו "יעל, מאמי, תקשיבי יש פה איזה מוכרת שמציעה לקנות ממנה איזה מחבת חשמלית משוכללת שיצאה לשוק לאחרונה ו.....". הוא עוד לא הספיק לסיים את המשפט ואשתו גערה בו "כמה פעמים, עידו, אני צריכה להגיד לך רק לקנות מה שרשום ברשימה. אני לא רוצה שתביא הביתה שום דבר שלא רשום בה". עיניו נפערו לרווחה כשהבין שנחרץ גורלו. הוא גרר את רגליו לקופה. מאוחר יותר, כשיגיע לביתו הוא יפשוט את הניילון מהמוצרים שקנה ויקווה שאשתו תכין ארוחת צהריים לו ולמשפחתו הרעבה.  

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
5 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. שובו המטריד של האדם הקדמון
אישה מודרנית 27.02.2009
 
שוב האישה מטרידה, אוףףף
כוסון מודרני 02.03.2009
 
שוב הגבר המפגר, אוףףף
כוסית מודרנית 22.01.2010
 
 
2. גברים שולטים בעולם ונשים שולטות בגברים ואני אומר.
שועלן 09.03.2009
 
 
3. אני לא מאמינה שאכן צלחתי את הכתבה הנוראית
שרון 12.03.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©