הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בום על קולי
 
למרות כל הלוק הערוץ שתיימי, "שתולים" תוכנית התחקירים של אורלי וילנאי, מצליחה ליצור גלי הדף עם סיכוי להביא לשינוי. חלום עיתונאי רטוב
מאת סופי אבישי | 21.02.2009
 
בזמן שרפי גינת מתעסק באוכל שאנו צורכים (איך הוא לא עלה על הקוליפורמים במים?) וב"עובדה" עם אילנה דיין מופיעות בעיקר כתבות צבע, לוקחת אורלי וילנאי את כל הקופה עם תוכנית התחקירים החדשה שלה "שתולים". לאחר שהתוכנית זכתה לפרסום רב מכיוון שהמשטרה חשדה כי אחד מהתחקירים הוביל לתקיפתו של מנכ"ל קשת, אבי ניר, ומועד שידורה נדחה עקב המלחמה בעזה, שודר לאחרונה התחקיר הראשון. הבחירה, כנראה, לא הייתה מקרית. כשקולות המלחמה עוד מהדהדים עם כל בום על קולי של מטוס, מוצגת בפנינו תמונת מצב שמוכיחה עד כמה הבסיסים הצבאיים בישראל פרוצים ומועדים לפורענות.

בתוכנית הראשונה מבקשת וילנאי מרן דבירי, רס"ן במילואים, לחדור לבסיסים הגדולים של כוחות היבשה, הים והאוויר, ללא תעודות, להשיג נשק ולהתקרב לסודות הביטחוניים. דבירי עומד יפה במשימות. בתפקיד רפי איתן מפעילה וילנאי את הבונד הפרטי שלה ונותנת לו הוראות. הוא עובר בש"ג ללא בעיות, משיג אר.פי.ג'י, אחר כך הרף עולה ודבירי נכנס לבסיס במדי אויב כשהוא מפטיר לעבר השומרת "סבאח אל חיר". בעידוד צמוד של "המפקדת" משתחל דבירי לתדריך מודיעין, עולה על טנק וספינת טילים, משיג מסמכים מסווגים וכמעט נוגע במטוס אף-15.

אין ספק שהתוכנית הצליחה לזעזע. אמנם, כחיילים צעירים חלקנו דיברו בנייד בשמירה וניצנצנו בכל פינה אפשרית. אחרים הכירו את הפרצה בגדר שהפטרול רק מביט לעברה קלות בכל סיבוב, ואת הקשקשת ברשת הלא מוצפנת בשבתות הארוכים. ילדים רבים בני 18 מונחים על ידי התפיסה של "לי זה לא יקרה" ומחפפים בעבודה. למרות זאת, כשהצליח דבירי להיכנס דרך הנמל האזרחי, לבסיס בחיפה שבו שירתתי, לקבל הסבר על ההבדל בין דבור לדבורה וסיבוב על סטי"ל (למה לא תראו לו גם את מפות הקודים וזהו?) גם אני נבעתתי.

בעידוד צמוד של "המפקדת" עולה דבירי על טנק וספינת טילים. אורלי וילנאי
 

את התסריט המלא על הקלות הבלתי מוסברת בה ניתן לבצע פיגוע גדול ליד כל הכלים ומיכליות הדלק אשמור לעצמי, מסיבות ברורות.
על כן מדובר בהחלט בעבודה מבורכת. עכשיו, כשנגמרה העונה של "ארץ נהדרת" ושנייה לפני חזרתו של "האח הגדול VIP" אפשר להתנחם בכך שיהיה גם משהו איכותי בטלוויזיה, שהצופה לא רק רוצה אלא גם צריך לדעת, וחשוב שיידע. וילנאי, שפועלת כבר שנים למען החברה וחושפת עוולות, שייכת לקומץ העיתונאים האקטיביסטים בעל המחויבות לצדק כמו גיא מרוז ומיקי רוזנטל.

לא ניתן להתעלם מדעותיה האידיאליסטיות שהושמעו בתוכנית. השתול שמתלבט אם פעולותיו נכונות, משתכנע בחשיבותן הציבורית. בדיאלוג על רקע פסטורלי של חוף ים תל אביבי או מדבר דרומי מסבירה לו וילנאי כמה חשובה תרומתו לחברה הישראלית: "זה לא הגיוני שבן אדם יסתובב שם באופן חופשי, ואף אחד לא ישאל שאלה. חייבים לראות מה התוצאה של הדבר הזה, עד כמה זה מסוכן".

למרות עבודת הקודש, ההפקה לא חפה מבעיות. התחקירנים בתוכנית נראים לאורך כל הפרק לעיני המצלמה. אמנם כך הם מוצגים כאנושיים יותר, אך הצורך במתן תגובות על כל פעולה, וחשיפת ההתלבטויות נותנת לתוכנית אופי של בלוג. חלקים ממנו מיותרים לחלוטין, כמו חוויותיו הקולינריות של דבירי בחדר האוכל: "אני אוכל ביצה עם שוקולד". השיחות שהוא מקיים עם וילנאי, בין אם בטלפון ובין אם פנים אל פנים נראות לא טבעיות. העריכה מהירה לצורך הגברת האקשן והמתח, ולעתים מבלבלת (הוא נוהג בטנק? לא, רגע זה תותח מתנייע). כמו כן, היא לוקה בפרטים חסרים: איך השיג דבירי טופס התחיילות לקבלת נשק ואיך נחלץ מחיל האוויר כאשר נתפס ללא תעודות? (יכול להיות שהמפעילה התערבה לטובתו?).

נכון, התוכנית לא מושלמת ויש מקום לשיפורים. אבל לפחות יש מישהו שעושה את העבודה ומתעמת פנים מול פנים עם הבעיות. אפילו טרחו לשלב קצת הומור- השלט שתלה דבירי על הפרצה בגדר, "שער דבירי", דרכו נכנסה וילנאי עם כל הצוות. גם פרצופו האמיתי של צה"ל נחשף אל מול המצלמה - כשהלחץ גובר יודעים לאיים על העיתונאית ועל המצלמה: "אני יכול לשבור לך את המצלמה... אני לא אירה בך כי אין לי נשק כרגע". לאיים אפשר אבל למצוא פיתרון זה כנראה דורש יותר מדי מחשבה או מאמץ. על וילנאי לערוך בעוד כמה חודשים תחקיר המשך שיבדוק אם הופקו הלקחים, ואז נדע אם הרדיפה אחר הצדק משתלמת.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©