הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עשה סדר
 
הוא חושב שתל אביב היא הנשמה של ישראל, מקווה שיהרסו בהקדם את כיכר אתרים, לא אוהב את המגדלים שצצו בלב העיר, ומבקש שיפסיקו לבקר את העלות של חגיגות המאה. שלמה (צ'יץ') להט בראיון ל"הזיקית"
מאת יואב מלכה | 04.04.2009
 

צ'יץ' הגיע לתל אביב די במקרה. זאת בעצם זיוה, אשתו שאשמה בכך. היא אמרה שרחובות, מקום הולדתו נראה לה כמו כפר או מקסימום עיירה, ושאם הוא לא מסוגל לבנות לה בית כמו שיש לחיים וייצמן, הנשיא הראשון, היא לא מוכנה לגור שם. בתפקיד ראש עיריית תל אביב-יפו שחוגגת עכשיו יום הולדת 100. עמדו עד היום 11 אנשים, אשר הובילו אותה אל פסגות חדשות. אולם, חמישית מהזמן, 20 שנה, מילא את התפקיד אדם אחד, שלמה להט (צ'יץ'). הוא נבחר לתפקיד בשנת 1973, כשהיה בן 46, וכיהן עד 1993, אז פרש מרצונו. ציץ': "חשוב להדגיש שתל אביב, מהווה את הלב והנשמה של ישראל. היא לא מחליפה את ירושלים, שתישאר לעולמי עד הבירה הנצחית של העם היהודי. אלא היא מרכז התרבות, המסחר הפיננסי והתעשייה".

להט, 82, נולד בברלין, ובשנת 1933, בהיותו בן 6, עלה לישראל והשתקע עם הוריו במושבה רחובות. שם, כשהיה בן עשר, קיבל את הכינוי שדבק בו כל כך מאז - צ'יץ', במהלך משחק של משיכה בחבל עם חבריו, להט היה מנהיג החבורה, אבל מנהל מגרש המשחקים בו שיחקו היה 'יקה', שלא ידע עברית. הם דיברו בניהם רק בגרמנית, ולהט תרגם את דבריו לעברית. כשהתבקשו הילדים למשוך את החבל, אמר המנהל את המילה צי (למשוך בגרמנית). להט חזר על המילה שלוש פעמים: צי צי צי.

אל בניין העירייה הוא הגיע לאחר 24 שנות שירות. תחילה בהגנה ולאחר מכן בצה"ל, בתפקידים רבים, כמו מפקד פלוגה בגדוד 52 גבעתי במלחמת השחרור מפקד חטיבה 7 בחיל השריון, מדריך בבית ספר לפיקוד ומטה, ראש מטה פיקוד מרכז, מושל ירושלים, מפקד הכוחות המשוריינים בסיני במלחמת ההתשה, וראש אגף כוח אדם. צ'יץ' נזכר בתקופה בה היה מושל ירושלים: "בתקופת מלחמת ששת הימים, כשהייתי ראש מטה פיקוד מרכז, שלחו אותי לארצות הברית לגייס תרומות. במלחמה, כשכבר ידעו שהולכים לכבוש את ירושלים, שר הביטחון אז, משה דיין ז"ל, חשב עלי כעל אחד שמסוגל לעשות סדר בעיר העתיקה עם יד הברזל שלי. הרחבתי את רחבת הכותל המערבי, והעברתי את אלו שגרו בה ולא ברחו, לשכונת שועפט שבצפון. עשיתי סדר, כמו שביקשו ממני".

מאוכזב מכרישי הנדל"ן התופסים כל חלקה טובה בעיר. שלמה להט
תצלום: יואב מלכה

השנים הרבות בכור ההיתוך הצה"לי תרמו לא מעט לכניסתו לפוליטיקה. שנה לאחר שפשט את המדים, הצטרף למפלגה הליברלית שהתמזגה עם חירות ב-1973, והפכה למפלגת הליכוד, והתמודד מטעמה בבחירות לראשות עיריית תל אביב. "מתוקף תפקידי האחרון בצבא, כראש אגף כוח אדם, ראיתי את כל הנתונים של המתגייסים והמתגייסות במחזורי הגיוס השונים: מוסד לימוד, תחומי למידה, מצבם הכלכלי, כדי לקבל תחושה על הציבור שעליו פיקדתי. בין היתר ראיתי שההשכלה של המון בני נוער בערים הגדולות: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע הייתה במצב נוראי. זה החריד אותי מאוד ולכן חשבתי לעצמי שדבר כזה לא יכול להימשך. הקמנו פה מדינה יהודית, וצריך שלעם יהיה משקל סגולי רציני. והדרך היחידה להגיע לכך היא דרך החינוך. מכיוון שגרתי בתל אביב, החלטתי שאני הולך להתמודד על ראשות העירייה כדי לנסות להביא לשינוי הזה".

לאחר שנבחר, נכנס להט לעובי הקורה בנושא החינוך. בין הפעולות הרבות בתחום, הוא החליף מורים רבים, שיפץ בתי ספר, הכניס אליהם מחשבים, הקים את בית הספר לאמנויות ובית הספר לטבע, פתח מעונות יום, סייע בהקמת מכללת יפו, וגייס תרומות להקמת קמפוס ללימודי מתמטיקה ופיסיקה. את המימון לכל זה הוא הצליח לגייס באמצעות הקרן לפיתוח תל אביב-יפו שהקים. באמצעותה גייס תורמים בכל העולם, כשהרעיון שעומד מאחוריה היה לאסוף כספים לטובת מוסדות ציבוריים, שיקום שכונות וגנים ציבוריים. "אז גייסנו 300 מיליון דולר שתרמו לפעילות הציבורית, וחלקם מומשו לאחר תום כהונתי, כמו מרכז לנשים מוכות, מרכז לאמנות, מרכז לטיפול בילדים בסיכון". כיום, אני לא בקיא בפעילות הקרן", מציין להט.

הפעילות התרבותית והאמנותית בתל אביב קיבלה, על פי תפיסת עולמו של צ'יץ', עדיפות עליונה. בין היתר הוא יזם והקים את מרכז סוזן דלל למחול ותיאטרון בשכונת נווה צדק, מכון ת"א לחזנות, הסינמטק, מרכז עינב למופעי תרבות ומוזיאון העצמאות בביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של העיר בשדרות רוטשילד. אחד הפרויקטים התרבותיים האהובים עליו ביותר, שהוקם בזמן כהונתו, הוא תיאטרון היידישפיל. להט נזכר: "יום אחד ביקש ממני שמוליק עצמון, שחקן "הבימה", להקים תיאטרון ביידיש. מכיוון שזוהי שפה בת אלף שנים, כתובים בה ספרות, עיתונות ומוסיקה רבים, וחייבים לפעול כדי לחדש אותה. באותה תקופה היו חוקים נגד קיום פעילות תרבותית בשפה זו, עקב הרצון לחזק את השפה העברית". אך להט לא הרים ידיים. הוא ראה את הקמת התיאטרון כחזרה למקורות, מכיוון שהוריו ז"ל, שהיגרו מפולין לגרמניה הרבו לדבר בה.

"שמוליק אמר שהוא צריך בשביל ההקמה 100 אלף שקלים", נזכר להט, "אמרתי לו: אתה תקבל 200 אלף שקל. ההצעה עברה ברוב קולות במועצת העיר, וכדי שלא תיווצר אפליה, הצעתי לתת ביטוי גם לשפת הלדינו בעיר". מאז צ'יץ' לא מחמיץ אף הצגה, כשהוא נהנה מהתלהבותו של הקהל בזמן הצפייה. ההשלכות של שימור מסורת זו, הינה לימוד היידיש כיום בבתי הספר ובחוגים שונים בתל אביב.

להט: "כל הזמן משגעים אותי עם הזמנות לאירועי המאה". רון חולדאי
תצלום: אלון לופט

עם זאת, סגר להט את גן החיות, שפעל בגן הדסה, צפונית לבית העירייה, ועל חורבותיו נבנה מתחם "גן העיר" היוקרתי, הוא חשב שאין צורך בגן חיות במרכז העיר. "חיות הן דבר חשוב, וזה נראה לי ראוי שאנשים ילכו לראות אותן. לכן, האיחוד עם הספארי ברמת גן היה בהחלט ראוי, כשלתל אביבים חובבי החיות, המרחק אליו ממקום מגוריהם אינו גדול". כיכר אתרים ברחוב הירקון בתל אביב, צמוד למלון "קרלטון", הוכחה עם השנים כפרויקט ארכיטקטוני כושל. היא נבנתה כמרכז פנאי ובידור רב תכליתי בן מספר מפלסים, שכללו תחנת דלק, כביש ראשי, חנויות כל בו, מסעדות, בתי קפה ובית קולנוע. למרות שנחנכה בתקופת כהונתו בשנת 1975, ידו של להט לא הייתה בהקמת הכיכר. "כל הסיפור החל בשנת 1973 כשראש העירייה של תל אביב יהושע רבינוביץ', התמודד מולי בבחירות, וכדי לזכות באהבת הבוחרים, הוא רצה לעשות משהו רציני. הוא לקח את יעקב רכטר, ארכיטקט מעולה ממדרגה עליונה, ולחץ עליו להקים את הכיכר, מכיוון שרצה להראות לתושבים שמשהו השתנה בתל אביב".

במלחמת המפרץ אמר להט כי הוא מקווה שטיל סקאד ייפול על הכיכר ויהרוס אותה. "לדעתי צריך להרוס את הכיכר כמה שיותר מהר. הפרויקט נכשל מכיוון שהכניסו בו את כל החנויות שמקומן לא בקרבת הים. כמו כן, המבנה היה צריך להיות פחות בולט, עם בתי קפה אחדים, שיזמינו אנשים ליהנות מבילוי בשפת הים". באותה תקופה טען להט כי מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת. משפט זה גרם למהומה גדולה. 18 שנים אחרי המשפט המפורסם ולהט מסביר: "לא התכוונתי שתל אביב היא המולדת, אלא אמרתי: 'רבותי יש לנו מדינה אחרי 2000 שנה, ואנחנו צריכים להיות מסוגלים גם להקריב את החיים שלנו בשביל שהמדינה הזאת תתקיים'. לכן, כשנורו הסקאדים, טענתי שצריך להרחיק את הילדים כמה שיותר מהעיר, אבל המבוגרים צריכים להישאר. במלחמת העולם השנייה הפציצו את לונדון בצורה נוראית, ואנשים לא ברחו. לא בורחים, נשארים".

מבנה נוסף המהווה כישלון בבנייתו הוא התחנה מרכזית החדשה בדרום העיר. שנבנתה בשנות ה-60 בתקופת כהונתו של יהושע רבינוביץ' ונחנכה לאחר תלאות רבות לקראת תום כהונתו. הוא לא יכול היה להרוס אותו מכיוון שאנשים רבים השקיעו הרבה כסף. "פעם נסעו לכל מקום דרך תחנה מרכזית, בדומה למקומות אחרים בעולם. היום, אחד אוסף את השני מכל מקום, ואני לא בטוח שעדיין יש צורך בקיומה".

הבנייה לגובה הפושטת את זרועותיה כתמנון בשנים האחרונות בכל העיר, אינה לשביעות רצונו. האיש שהקים את רמת אביב ג', גבעת הפרחים, שכונת המשתלה, והביא לעיר את פרופסור ניצה סמוק מאיטליה, אשר מתמחה בשימור מבנים בסגנון הבאוהאוס, מאוד מאוכזב מכרישי הנדל"ן התופסים כל חלקה טובה בעיר. "בזמנו הייתי בעד הבנייה של מגדלי עזריאלי לאורך נתיבי איילון, כדי שישמש כמתחם תעסוקה. אולם, במרכז העיר צריך לשמור על צביונה, לשפץ ולשקם את הבתים הישנים, ולא לבנות מבנים גדולים. היום כל שטח ציבורי נהפך לאתר בנייה."

להט: בישראל כל דבר מבקרים. מופע הפתיחה לחגיגות המאה לתל אביב יפו
תצלום: אלון לופט

מצבו העגום של תושבי יפו לא ידוע כיום ללהט, אשר שיקם את שכונת עג'מי תוך שמירה על הסגנון המיוחד של יפו, והקים את מתחם תיאטרון נוגה. כמו כן, הקים את הטיילת על חוף הים, שבמסגרתה נוקה הים לטובת התושבים, לאחר שהיה מזוהם שנים רבות. "לדעתי אפשר לשנות את זה בשיפור החינוך שם, שיפוץ הבתים החיצוניים, עזרה לתושבים, ובגנים ירוקים. בנוסף, יש להמשיך את הטיילת ולחברה ליפו, וליצור קו חוף אחד משותף".

גם בשכונות של דרום תל אביב המצב דומה. חלק ממערכות החינוך אינן טובות, באזורים מסוימים מערכות הניקוז הגרועות גורמות להצפה של בתים לאחר כל פעם שיש מעט גשמים עזים, המצב הכלכלי של התושבים שם איננו מקבל מענה הולם מהעירייה. להט, שטיפל בדרום העיר "יותר מאשר כל מקום אחר בעיר", לא ביקר שם לאחרונה כדי לחוות דעה מקצועית על המצב. "המתנ"סים שהקמתי בדרום, ביחד עם מרכזי הספורט, ושילוב מורים פרטיים בבתי הספר, נתנו פיתוח עצום לשכונות האלו, ואני מקווה שזה נשמר וממשיך לפעול בצורה הטובה ביותר".

האירוע המכונן בחייו היה רצח ראש ממשלת ישראל בשנת 1995, יצחק רבין, דקות ספורות לאחר עצרת השלום שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל, שאותה הוא הגה וארגן. "התייעצתי עם חברי והחלטנו לעשות את זה. הרי, כל היחס לרבין היה כאן נוראי. עשו לו לוויה באחת הכיכרות בירושלים, הפגינו ליד הבית שלו וניסו להכות אותו בטקס במכללת וינגייט. בתגובה, חשבתי שחובה לקיים עצרת, שתביע תמיכה בהסכם אוסלו, ותדבר על גדולתו של יצחק רבין כמי שיביא שלום". הדעות הללו לא עולות בקנה אחד עם המצע הימני של המפלגה הליברלית, אליה השתייך בעברו. "אינני מסכים. במפלגה היו רבים בדעות שלי, וכשהצטרפתי אליה היא עדיין לא הייתה מאוחדת עם הליכוד" ממהר להט להסביר.

דן להט, בנו, בחר להצטרף לפוליטיקה המקומית, אך בכיוון קצת שונה מזה של אביו. דן בחר במפלגת "הירוקים", הפועלים לשיפור פני הסביבה ולאיכותה. להט האב לא התאכזב מזה שבנו לא הצטרף לליכוד. "אני מכבד את רצונם של אנשים, ועל אחת כמה וכמה את רצונם של בני משפחתי", הוא מסביר, "דן הציג לי מהו המניע של הירוקים ואת פועלם, ואיחלתי לו בהצלחה".

עיר ללא הפסקה

כיום, חברי מועצת עיריית תל אביב ורון חולדאי בראשם, אינם מתייעצים איתו למרות שיכלו לעשות זאת לדעתו לפחות בנושאים חשובים. זאת, לעומת השנים הראשונות בהן החליף אותו רוני מילוא, שכן בחר לשמוע בעצותיו מדי פעם. עם זאת, להט לא נשכח על ידם, ולתיבת הדואר שלו נשלחו הזמנות רבות לאירועי חגיגות המאה של העיר. "אני הולך לכל אירוע. כל הזמן משגעים אותי עם ההזמנות האלו".

לטענות הקשות שפורסמו בעיתונות לאחרונה, בנושא הבזבוז המיותר של ארבעה מיליון שקלים לאירועי הפתיחה בלבד, עונה להט בנחרצות: "אינני חושב שזו הגזמה. בישראל כל דבר מבקרים. מדובר באירוע חד פעמי, המזכיר את גדולתם של מאיר דיזנגוף, עקיבא וייס, אדריכל ומתכנן ערים, שיזם את הקמתה של אחוזת בית, שנהפכה לימים לתל אביב, ועוד רבים וטובים שהחליטו להקים עיר עברית במדינת ישראל. צריך חזון בלתי נתפס בשנת 1909 לחזות שעם ש 2000 שנה כמעט גלה מארצו, יקים עיר ויחזור אליה. גם השיפוץ של בניין העירייה איננו בזבוז. הוא מבנה נפלא שחובה לשקם ולשפץ אותו, ולא לעבור למבנה אחר".

המושג "עיר ללא הפסקה" הומצא בזמן כהונתו. בני כהן, בזמנו יועץ התקשורת של להט, המציא אותו. אולם, החלוץ שאיפשר פעילות תרבותית בסופי שבוע גם לאחר רדת החשכה היה להט. ששינה את החוקים, שהיו נהוגים עד אז לגבי פעילות בימי שישי, ופתח את מקומות הבילוי לכל אותם נערים, שמצאו עצמם ללא מעש בלילות שבת. "למרות שהדתיים בעיר התנגדו בתוקף והפגינו נגד, במשטרה טענו שזה פתר להם המון בעיות של צעירים.

לדעתו, תופעת צפיפות האוכלוסין בתל אביב, המתרחבת מדי שנה ומהווה מטרד לתושבי העיר, היא דווקא דבר חיובי. "תושבים רוצים לחיות בעיר. הם נהנים מהתרבות, מהחינוך ומהמסחר הקיימים בה". לכן, להט בעד רכבת קלה ורכבת תחתית, שתעזור ותקל על חיי התושבים הממלאים כל פינה בעיר. "אני משער שפעילות הרכבות האלו מתעכבת בגלל כסף. הממשלה צריכה לעזור לעירייה להשיג את הסכומים הנדרשים. הרי היא גובה מיסים מהתושבים כדי לתת להם שירותים. ולתושבי העיר, פיתוח תשתיות לרכבות הינו צו השעה. כמו כן, צריך לדאוג ליותר מקומות חנייה, לפיתוח מערכת החינוך, הקובעת את המשקל הסגולי של החברה שלנו וליותר גנים ציבוריים ופארקים ירוקים".

עוד בפרויקט יום הולדת 100 לתל אביב-יפו >>

השער לגן עדן | אקווריום אנושי | גברת עם סלים | לא נרדמת תל אביב

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©