הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סגירת מעגל
 
הרבה לפני שטיול למזרח הפך לאטרקציה להמונים, דונובן היה בין החלוצים שטסו למרחקים בשם היצירה והמוסיקה. פרק שלישי בסדרה
מאת גיל מטוס | 20.04.2009
 
>>  הפרק הראשון  >>  הפרק השני

כחלק מהחיפוש המתמיד והמסע המוסיקלי, דונובן נמנה על קבוצת האמנים שטסו להודו בתחילת 1968 כדי לספוג את תורתו של הגורו מהרישי מהש יוגי. הקבוצה המפורסמת והמתועדת כללה בין היתר את ארבעת חברי "הביטלס", מייק לאב הסולן של ה"ביץ' בויז" והשחקנית מיה פארו. ברישיקש, הרחק מהציוויליזציה, הם פשטו את בגדי המערב ולבשו בגדי משי לבן. דונובן סיפר שהם היו נלהבים לגלות מי הם ומה הם היו. במשך שישה שבועות הם היו צריכים לעשות רק מדיטציה, לאכול אוכל בריא ולנגן. וכפי שהוא מתאר זאת בשירו למהרישי:  There's only one thing to do, Let the Maharishi wisen you.

המפגש המעניין והפורה של מוסיקאים גדולים על אדמת הודו, הניב כמה מהפירות המוסיקליים הטובים שלהם. חשוב לזכור, שעבורם זו הייתה הזדמנות נדירה להתרחק מהלחץ המסיבי ומההמונים, ולהתחבר למוסיקה בצורה הטבעית ביותר שיכולה להיות. וכך, עור הפיל של התהילה החל להתקלף, והאמת פרצה החוצה. במשך שישה שבועות "הביטלס, כתבו קרוב ל- 50 שירים, שחלקם הוקלטו לאלבום הלבן. ודונובן כתב שם כמה משיריו הטובים שחלקם הופיע באלבומים The Hurdy Gurdy Man ו- Barabajagal.

עבורו היה זה מעין סגירת מעגל, שכן הוא הושפע מאוד מ"הביטלס" והעריץ אותם בתחילת דרכו. השהות לצידם הרחק מהמערב קירבה ביניהם, ואף חשפה אותו לצדדים אחרים באישיותם. הוא גילה שגם הם הושפעו ממנו, והתרגש כשג'ון לנון ביקש ללמוד את טכניקת הפריטה של Catch the Wind. ואכן בחלק מהתיעודים ניתן לראות את דונובן וחברי "הביטלס" מנגנים ביחד את השיר. מאוחר יותר לנון הצהיר בצניעותו שדונובן הוא דמות חשובה ומשפיעה ממש כמו בוב דילן וכמו "הביטלס" ואמר: “Listen – the man is a poet”. דונובן סיפר שהוא נחשף לדרך שבה פול מקרתני כתב שירים, ולא פעם כשניגנו, מקרתני הפנה את הגיטרה לכיוון השני כפי שהיו עושים זמרי פולק, כדי שהוא לא יוכל לזהות את כל האקורדים שהוא מנגן. דונובן לא התרגש,  ולא הבין מדוע זה כל כך הפריע למקרתני, שכן, כל אחד מהם יכול היה לכתוב כמה שירים שרק רצה באותה תקופה.

דונובן התרגש כשג'ון לנון ביקש ללמוד את טכניקת הפריטה שלו. "הביטלס"
 

סיומו של הביקור המתוקשר הזה זכור בעיקר בגלל השיר Sexy Sadie בו לנון הטיח ביקורת קשה באגו הגדול של המהרישי, אולם דונובן מעולם לא שמר טינה למהרישי. עבורו, הביקור הזה היה רגע מיוחד בחיים של התנתקות, למידה ויצירה, והוא עדיין ממשיך לעשות מדיטציות. הוא הופיע בטקס לזכרו של המהרישי, שם הוא הקדיש לו כמה משיריו. ממש לאחרונה הוא השתתף בערב מיוחד למען האגודה של דיוויד לינץ' לקידום המדיטציה הטרנסצנדנטלית, יחד עם פול מקרתני, רינגו סטאר, מייק לאב, ג'רי סייגנפלד, אדי וודר, מוסיקאים ואנשי תרבות נוספים.

אלמנטים מהמזרח, כמו שימוש בסיטאר ובטבלות היו שזורים במוסיקה של דונובן עוד באלבומיו הראשונים, אולם באופן טבעי, בעקבות הביקור בהודו הקשר הזה רק התחזק והוא מורגש היטב באלבומו השישי The Hurdy Gurdy Man שיצא ב-1968. למרות שלפעמים דונובן אוהב לספר זאת אחרת, את שיר הנושא של האלבום הוא כתב עוד לפני אותו הביקור, עבור הרכב דני בשם Hurdy Gurdy (הרכב שהושפע מאוד מהמוסיקה של Cream ושל ג'ימי הנדריקס). מק מקליוד (Mac MacLeod) הסולן והבסיסט המקורי של הלהקה, שמכונה Hurdy Gurdy Man, הוא גיטריסט מוערך בסצנת הפולק שהשפיע על דונובן, וזה אף העביר את טכניקת הפריטה שלמד ממנו לחברי "הביטלס". אולם, למרות הכוונות הטובות, בסופו של דבר, דונובן הבין שיש לו משהו טוב בידיים והחליט להקליט את השיר בעצמו.

על אדמת הודו הוא ניגן את השיר לג'ורג' האריסון, שליווה אותו בסיטאר, ואף כתב בית נוסף :“When the truth gets buried deep. Beneath the thousand years of sleep. Time demands a turn-around. And once again the truth is found. Awakening the Hurdy Gurdy Man Who comes singing songs of love”. בהופעות מסוימות דונובן שר את הבית המצמרר הזה וסיפר על האריסון ועל הקשר המיוחד שהיה להם ושנבע מאהבה אמיתית למוסיקה. גם ג'ימי פייג' הטביע את חותמו ב- Hurdy Gurdy Man. אי אפשר לפספס את הסולו הקלטי חשמלי המרשים שהוא תרם לשיר. מאוחר יותר הוא סיפר: "מאוד נהניתי כשהופעתי עם דונובן. הוא כותב מאוד רומנטי ויש לו יופי של חוש הומור".

ההשפעות מהמזרח באות לידי ביטוי גם בשירים כמו Peregrine שנשמע כמו תפילה, West Indian Lady, The River Song והראגא - Tangier. כשלצידן ניתן לשמוע שילוב עדין של ג'אז ופופ בשירים כמו: As I Recall It, Get Thy Bearings ובלהיט Jennifer Juniper שנכתב על הדוגמנית ג'ניפר בויד, אחותה של פטי בויד – אשתו הראשונה של ג'ורג' האריסון. עוצמתו של אותו ביקור קסום המשיכה להדהד במוסיקה של דונובן גם באלבומים שבאו לאחר מכן. והוא עדיין נהנה לספר על אותה התקופה ברישיקש. לפני שטיול למזרח הפך אטרקציה להמונים, ולפני שמדיטציות הפכו לטרנד אופנתי בחסות דיוויד לינץ', דונובן היה מהחלוצים שטסו למרחקים בשם אבות הפולק הנודדים, בשם היצירה ובשם המוסיקה.

בקרוב : הפרק הרביעי
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©