הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'אז אפלולי קורע לב
 
למרות התדמית המתעתעת, אילנה ליברמן חזרה מוקסמת מההופעה של אפרת גוש
מאת אילנה ליברמן | 06.05.2009
 
פעמים רבות אנחנו מקטלגים אנשים תחת שתי קטגוריות: אוהב או שונא. רק אוהב ושונא, שונא מאוד. אפרת גוש נכנסת לקטגוריה הזאת. אני התוודעתי לכך רק לאחרונה, לאחר שצפיתי בהופעה מיוחדת שלה ב"זאפה". גוש, החלה את דרכה המוסיקלית ב- 2002 לצד יוני בלוך מי שהפיק את אלבומה הראשון "אפרת גוש" שיצא בשנת 2005. שבעקבותיו סומנה כזמרת ששווה לעקוב אחריה. האישיות המעט ביזארית שלה, וטעמה המשובח באופנה הועילו מאוד לסקרנות סביבה. גוש מעבירה בשירה שלה תחושה כי היא פורשת בפנינו את סיפור חייה, מגוללת אותו פרט אחר פרט, משתפת אותנו בכל מכאוביה וכל זאת באווירה קוסמית משנות ה-20 שמהן היא מושפעת כל כך, דבר שבא לידי ביטוי מדי פעם גם בצורת הלבוש שלה.

גוש, תלמידתה של מיקה קרני במסלול ג'אז, העבירה באלבומה הראשון מסרים ראשונים לכמיהה האמיתית שלה, לשיר ג'אז. ג'אז אמיתי, קורע לב שחודר ישירות לבטן ומטלטל אותה. ניצנים לכך כבר היה ניתן לראות בשירים "דיאטה" ו"תמיד כשאתה בא". עם זאת ההפקה המוסיקלית של בלוך משכה את אלבומה לכיוון ז'אנר הפופ. באלבומה השני "הסליחה ואני" מורגשת טביעת חותמה האמיתית של גוש. הוא מותח את הגבולות, שורט, ועם זאת מרגש. גוש במלוא הדרה. לא ניתן להישאר אדישים לשירה "קרב אגרוף" המצמרמר הן מבחינת המלל הלוחמני והן מבחינת הלחן הכוחני. בשירים "קופסה ביום" ו"לא שרע לי" הסממנים הג'אזים משתלטים ומעלים את אלבומה רמה אחת למעלה.

בשביל להתפרנס צריך לפנות למיינסטרים. אפרת גוש
 

להופעה המיוחדת ב"זאפה" הגעתי עם ציפיות. גוש הצליחה להפתיע והשאירה אותי נפעמת ופעורת פה. לא רק שהיא סיפקה את הסחורה היא עשתה הרבה מעבר. גוש הוכיחה שהיא לא מעבירה את היכולות הווקליות האמיתיות שלה באלבומיה, אולי מתוך שיקולים של פלייליסט ואולי מתוך החשש כי האוזן הישראלית לא בשלה עדיין לביצועים כאלה, ועדיין בשביל להתפרנס צריך לפנות למיינסטרים אבל היא מסוגלת להרבה מעבר.

ההופעה החלה במעט הססנות, ניתן לומר אפילו קמצוץ ביישנות של הזמרת. שעם התקדמות השירים לא היה ספק כי מקומה האמיתי הוא על הבמה. הפתיחות הווקלית בביצועים לשירים "כמו שזה היה" ו"שיהיה לך טוב" הגיעה לשיאים חדשים, ובעזרת כוסית וודקה קלה, המחסומים נפרצו לחלוטין וכל זאת באווירה סקסית ומשעשעת. הביצועים, האילתורים, והעיבודים החדשניים היו מדהימים, הובילו אותי הישר למועדון ג'אז אפלולי בשנות ה-30.

אז למה בעצם אוהבים לשנוא אותה? אולי בגלל שהיא עוף מוזר שמציגה אישיות מעט מתחנחנת, שימוש בקול ילדותי ומבט מתגרה שיוצר אנטי אצל אנשים מסוימים. במידה ואתם נכללים בין אלו שאוהבים לשנוא אותה, אל תתנו לתדמית שהיא עוטה על עצמה לבלבל אותכם, שמתאדה במהירות ובמקום מקבלים זמרת נהדרת ומרגשת. בסוף גם אתם תאהבו אותה.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©