הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אטלנטיס האגדית
 
הטקסטים על כוחן של מחשבות, הביצועים לשירים מהתקופה הפסיכדלית שלו, והפרידה הרשמית משנות ה-60. גיל מטוס עוקב אחר הקריירה של דונובן. פרק רביעי בסדרה
מאת גיל מטוס | 06.05.2009
 

>>
 
 הפרק הראשון  
>>  הפרק השני  >>  הפרק השלישי

בזמן שהותו בהודו כתב דונובן את השיר Happiness Runs שהוא מעין מנטרה שמושרת בקנון. בהופעות רבות הוא אהב להפעיל את הקהל ויצר שלושה תפקידים בשיר – אחד לגברים, אחד לנשים ואחד כמובן בשבילו. הרעיון היה לכתוב שיר פשוט וקל שהרבה אנשים יוכלו ללמוד מהר, לשיר יחדיו ולהיות חלק מהיצירה. הטקסט הושפע מתורתו של המהרישי לגבי התודעה וכוחן של המחשבות, ובזמן שהקהל ליווה אותו נוצר קנון שיכול היה להימשך זמן רב כשדונובן חזר על השורות :

Happiness runs in a circular motion Thought is like a little boat upon the sea. Everybody is a part of everything anyway; you can have everything if you let yourself be.

אחת הגרסאות הטובות לשיר הוקלטה תחת השם Pebble and the Man באלבום Donovan in Concert - הופעה חיה בקליפורניה מ- 1967 שראתה אור שנה לאחר מכן, כששב מהודו. זהו אלבום ההופעה הרשמי הראשון של דונובן, והוא כולל כמה ביצועים מרעננים לשיריו מהתקופה הפסיכדלית. באותה הופעה הוא שר את There Is a Mountain (שיצא כסינגל בלבד), שיר ג'אזי עם טעם קריבי ונגיעות חליל של הרלוד מקניר (Harold McNair), מעין גרסה פסיכדלית של חוכמת זן עתיקה שמועברת דרך הקואן : First there is a mountain, then there is no mountain, then there is

השיר התרומם, הלהקה הצטרפה והחגיגה התחילה. גף' בק
 

הריף המרכזי והקליט של השיר הפך להיות קישוט נאה לג'אמים ארוכים. זה התחיל בגרייטפול דד' שהשתעשעו איתו במספר תיבות בשירם Alligator (במקור מתוך: Anthem of the Sun) והמשיך עם ה-Allman Brothers Band ששילבו אותו ב- Mountain Jam שיר נוסף שנכתב באותה שנה, וראה אור על גבי סינגל בלבד הוא הבלדה הרומנטית Laleña שמוכרת בעיקר בזכות הקאבר המפורסם של Deep Purple שהקליטו אותו שנה לאחר מכן.

במאי 1968 הוא נכנס לאולפן להקליט את אלבומו השביעי עם השם שובר השיניים:
Barabajagal. המפיק מיקי מוסט התלהב מהשיר שנבחר להיות שיר הנושא, והציע לדונובן להקליט לו גרסה רוקיסטית. ההרכב שנבחר ללוות אותו היה The Jeff Beck Group שכלל את ג'ף בק, רוני ווד, רוד סטיוארט, ניקי הופקינס ודני תומפסון. בסופו של דבר, אחרי ג'אמים ארוכים, נכנסו לאלבום שני שירים בליווים של ג'ף בק וחבריו: שיר הנושא ו- Trudi, שאר השירים הופיעו כבונוס בגרסה מאוחרת יותר של האלבום.

בזמן הסשנים עם ג'ף בק הקליט דונובן את אחד מלהיטיו הגדולים והחשוביםAtlantis. השיר נפתח במונולוג במסגרתו מקריא דונובן סיפור קצר שכתב על היבשת האבודה אטלנטיס, בליווי איטי של גיטרה ופסנתר בלבד. לאחר ההכרזה: Hail Atlantis!”" השיר מתרומם, הלהקה מצטרפת והחגיגה מתחילה. השורה: “Way down below the ocean where I wanna be she may be," שחוזרת שוב ושוב עד לסופו היא המנטרה של דונובן: אולי עמוק במצולות שוכנת האהבה, ואולי האהבה האמיתית תגיע רק כשתימצא אטלנטיס.

הלחן הפשוט שמורכב מארבעה אקורדים בלבד, העיבוד, המבנה והסאונד לא משאירים מקום לספקות. אי אפשר שלא לשמוע את "הביטלס" מתוכו, כאילו יכול להיות חלק טבעי מ- Abbey Road, מתחת לפני המים ליד גינת התמנונים. ולכן לא מפתיע שבמשך זמן רב רווחה השמועה שפול מקרת'ני תרם את קולות הרקע לשיר. החגיגות של השיר מסמלות את פרידתו של דונובן משנות ה-60 ומסכמות יותר מחצי עשור של יצירה. הוא סיפר שגם אם אטלנטיס לא הייתה קיימת, הדמיון האנושי היה חייב להמציא אותה, ושנות השישים המיתיות הן במידה מסוימת כמו אטלנטיס האגדית. גם הן אבדו, אך עדיין ממשיכות להלהיב את דמיונם של אלה שלא חוו אותן ומהדהדות החוצה בכל הזדמנות.

בשבוע הבא ב"הזיקית" >> הפרק החמישי והאחרון

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©