הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טעם של מוד
 
למרות שהם שרו לא מעט שירים חדשים, צעקו "ערב טוב, תל אביב" להופעה שהייתה בכלל ברמת גן, אירית אוליצקי וסופי אבישי חזרו מרוצות מדפש מוד
מאת אירית אוליצקיסופי אבישי | 12.05.2009
 

תארו לעצמכם את ההרגשה כשחמישים אלף איש שרים לכם בקול "היום יום הולדת". היחיד שיכול לספר על החוויה הוא דייב גהאן, סולן להקת דפש מוד שזכה לכבוד יום הולדתו ה-47 במתנה הכי יפה שמעריציו הישראלים יכלו לתת לו. אצטדיון רמת גן התמלא ביום ראשון, כמעט עד אפס מקום בקהל נלהב ומרוגש שחיכה שלוש שנים להיכנס למוד של דפש מוד.

בניגוד לנבואות השחורות והאזהרות האינסופיות בגלגל"צ מפני פקקים ארוכים ומצוקת חנייה, כשהגענו לגני יהושע, דווקא שמחנו לגלות מגרש חנייה ריק למחצה. בנוסף, כשהתקרבנו לשטח האצטדיון אמנם נבהלנו מכמות האנשים האדירה שפקדה את השערים, אך גם במקרה זה נכנסנו די מהר, כמעט בלי לעמוד בתור. התור הארוך היחיד שבו נתקלנו, היה כצפוי לשירותים, שכיאה לאצטדיון כדורגל, היו מיועדים לגברים בלבד. מחדל בפני עצמו, שכן לא מעט נשים פוקדות את משחקי הכדורגל בשנים האחרונות. כך נוצרו שני תורים. האחד של הגברים למשתנות והשני של הנשים שהשתדלו מאוד להפנות את גבן פן יראו סצנה טראומתית כלשהי.

הייתה חסרה תחושת הקתרזיס שמצופה מהופעת רוק. ההופעה של דפש מוד
תצלום : סופי אבישי

בכניסה לאצטדיון הוצבו דוכני מכירות שהציעו פריטי דפש מוד שונים כמזכרת קטנה בכמות, אך לא במחיר. היו שם חולצות וגופיות עם לוגו הלהקה ותאריכי מסע ההופעות החדש, כולל כמובן של ההופעה בארצנו הקטנה, סיכות, מחזיקי מפתחות ופוסטרים, ואפילו כיפות עם שם הלהקה באנגלית. במחירון שהיה תלוי מעל ראשי המוכרות נאמר כי מוצעת למכירה גם תוכנייה של המופע במחיר של 50 שקלים. אך כאשר פנינו אל המוכרת בשאלה התמימה "מה זה בדיוק התוכנייה של המופע", היא הביטה בנו בפרצוף תוהה ומבולבל, והודתה בחצי התנצלות שאין לה מושג. ועל זה נאמר פרסום כוזב.

זמן קצר לאחר מכן גילינו להפתעתנו שאת מופע החימום הראשון של להקת הפאנק הנשית "טרי פויזן" הצלחנו לפספס ובהחלט לא היינו היחידות. מי לעזאזל חשב שזה חכם להתחיל מופע בשש בערב כשמרבית הקהל עוד לא הגיע?! גם מופע החימום השני של להקת ה- "Yeah, yeah, yeahs" לא גרף שריקות ומחיאות כפיים. הם שימשו בעיקר מוסיקת נעימות שנועדה להעביר את הזמן הנותר עד לתחילת ההופעה.

בשעה תשע בערב עלתה סוף סוף השלישייה לה כולם חיכו, והתקבלו בשאגות אדירות. מסע ההופעות החדש של "דפש מוד" החל באופן רשמי. על רקע וידאוארט מפואר עם ילד ההופך לזקן וזקן ההופך לילד שנועד לסמן את האבולוציה פתחה הלהקה בשיר “In Chains” מאלבומם החדש “Sounds of the Universe”. הבחירה הלא צפויה בשיר לא מוכר השאירה את הקהל קצת מופתע. רק בשיר השני “Wrong”, הסינגל שיצא לרדיו, הצטרפו כולם בשירה ובמחיאת כפיים. בשיר השלישי גם זכינו לברכת שלום רשמית מגהאן שצעק לעברנו בהתלהבות "ערב טוב, תל אביב". כל הקהל צעק בהתרגשות, למי היה איכפת בכלל שהיינו ברמת גן.

המילה "תודה" נשמעה מפיו של גהאן כמעט אחרי כל שיר, ולרוב נענתה בקריאות רמות של הכרת תודה. הפעם היחידה שבה הקהל השתתק הייתה בשיר "peace" כשגהאן ניסה לגרום לקהל לשיר איתו את הפזמון, וקיבל כתשובה בעיקר מבטים נבוכים וחיוכי חוסר הבנה. גהאן המנוסה לא התרגש יותר מדי, ואולי גם הבין בעצמו שמדובר בשיר חדש ולא מוכר שלא היה לנו די זמן לעכל.

מי לעזאזל חשב שזה חכם להתחיל את מופע החימום בשש בערב. ההופעה של דפש מוד
תצלום : סופי אבישי

לאחר יותר ממחצית המופע, כשאחרי כל שיר נשמעו צעקות שדרשו את הלהיט “Enjoy the silence” , הלהקה סוף סוף נענתה לבקשת הקהל. ברגע אחד, נעמד כל האצטדיון על רגליו, הרים את הידיים באוויר וצעק בקולי קולות שוב ושוב את מילות הפזמון הנצחי. קולו העמוק ותנועותיו המשיחיות סטייל מינימום ישו של גהאן סחפו גם את המעריצים הגדולים, וגם את הקהל הצעיר. רגע בלתי נשכח נוסף היה כשמרטין גור, גיטריסט הלהקה שר סולו את המלודיה המרגשת “A Question of lust” . הפייטים המנצנצים על חולצתו הפכו את הרגע לרומנטי אף יותר, לאור הירח ומנורות הטלפונים הסלולריים בקהל שהחליפו את המצתים המסורתיים שהיו נהוגים בסיטואציות אלה. הקהל כולו השתתק ונדמה היה שכולם הרגישו צורך לחבק מישהו, גם אלה מאיתנו שבאו בגפם.

ההנאה הנוסטלגית יכלה להיות עוד יותר מושלמת אילו היו חברי הלהקה מוסיפים לפלייליסט להיטים גדולים נוספים שחסרונם הורגש, כמו "Dream On" ו"Just Can't Get Enough". למרות שנועד סיבוב ההופעות לקדם את האלבום האחרון, רצוי היה, לפחות לקהל הישראלי, לשמוע יותר את הלהיטים הגדולים. במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר בהופעת הבכורה של הלהקה בארץ. ההופעה נגמרה מהר מדי, עבור הצופים הייתה הרגשה כי זה היה רק המתאבן.

אחרי שעה וחצי והדרן שני סיימו גהאן וגור בדואט בלדי מרגש של השיר "Waiting for the Night". למרות הביצוע היפה שגרף מחיאות כפיים סוערות, הייתה חסרה תחושת הקתרזיס שמצופה מהופעת רוק. סולו גיטרה צורמני ותיפוף עצבני בשילוב קולו המרטיט של גהאן היו מתקבלים יותר בברכה ומשאירים את הקהל עם טעם של עוד. לבסוף התקדמו השלושה בליווי הנגנים אל קדמת הבמה ואיחלו לכולם לילה טוב: "נתראה בפעם הבאה" צעק גהאן ועל כך נאמר "Dream On".

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©