הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חבר מביא חבר
 
במשרד קטן בחלק המוזנח של רחוב נחלת בנימין פועלת העמותה הירוקה "תחבורה היום ומחר" שבאמצעות רעיון פשוט פועלת להקטין את הסיוט הקרוי פקק
מאת ירון קלנר | 19.05.2009
 

כל נסיעה קצרה בכבישי ישראל בשעות הלחץ פורשת בפני הנוסע התמים תמונה דומה. מכונית ועוד מכונית, ועוד אחת, שרשרת ארוכה של מכוניות אשר מאוישות ברובן על ידי הנהג ותו לא. אין עוד נוסעים בכלי הרכב, רבות מהמכוניות יוצאות מאותו אזור מגורים ונוסעות אל אותו מקום עבודה ממש, שהעניק לעובדיו את מכונית הליסינג, על מנת שלא יחששו לשרוף דלק כראות עיניהם.

התרחיש הזה שמופיע לפחות פעמיים ביום, בנסיעה לעבודה ובחזרה ממנה, מקשה על אורח החיים באופן ניכר. גוש דן הופך לפקק עיסתי וצפוף, וברדיו אפשר לשמוע על עומס תנועה כבד בכל רחבי הארץ. מאות אלפי כלי רכב פרטיים יחד עם מעל מאה אלף מכוניות ליסינג מציפים את כבישי ישראל ומייחלים לפתרון. רוב האנשים רואים את הישועה בדמותם של כבישים נוספים, חדשים וחדישים שבעזרת מחלפיהם המעודכנים יקלו על העומס הרב ויאפשרו נסיעה חלקה אל היעד.

לא כך בעמותת "תחבורה היום ומחר", המורכבת בסך הכל מארבעה עובדים המצטופפים במשרד קטן באזור היותר מוזנח של רחוב נחלת בנימין בתל אביב. העמותה מנסה לקדם דווקא פתרונות אחרים, סביבתיים יותר. "זה פעם ראשונה שקורה כזה דבר", אומרת תמר קינן, מנכ"ל העמותה, על "מגיעים לעבודה בירוק", הפרויקט שהעמותה מקדמת. שם הפרויקט הוא ברוח הזמן והטרנד, הרי ללא העטיפה הירוקה יהיה קשה למשוך עסקים להשתתף בפרויקט.

חמש מכוניות עם נוסע אחד תצטמצמנה למכונית אחת עם חמישה נוסעים. נתיבי איילון
תצלום : הגר פרץ

למעשה, מדובר בתחרות לכל דבר. מקומות העבודה ינסו במהלכה להפוך לסביבתיים יותר, ולעודד את עובדיהם להפחית את השימוש בכלי הרכב הפרטי על מנת להקטין את עומס התנועה הכבד, את צריכת הדלק המאסיבית ובוודאי גם את הגזים שנפלטים מהאגזוז ומזהמים כל חלקה טובה. "מי שנרשם לתחרות עושה זאת על מנת לקבל הכרה ציבורית", אומרת קינן, "מי שמתחרה עושה זאת מחיסכון כספי ועל מנת להיראות ירוק", היא מדגישה. אמירות אלו טומנות בחובן, למעשה, כיוון אפשרי לפתרונן של בעיות אקולוגיות. לחץ ציבורי יגרור רצון של החברות ליצור לעצמן תדמית נקייה יותר, ובכך אולי אף לשנות את דרכיהן המזהמות.

"הבית הירוק", כך נקרא הבניין בו שוכנת העמותה בצוותא עם החברה להגנת הטבע וארגונים סביבתיים אחרים. הוא נראה כנטע זר בתוך סביבה לא לו. ברחוב עובר כביש צר וצפוף שתחום במדרכות מטונפות החסומות בחלקן על ידי קטנועים, צפצופי כלי רכב נשמעים מהסביבה כולה. על לוח המודעות בלובי הבניין ניתן לקרוא "מה ירוק בבית הירוק" וללמוד על פחי המיחזור לפסולת אורגנית ואלקטרונית, לסוללות, לנייר ואפילו ששקיות הניילון ממוחזרות. הנורות הן פלורוסנטיות החסכוניות בחשמל ומי המזגנים משמשים להשקיית גינת תבלינים אורגנית. מה חבל שממול לשלט ניתן לראות עשרות עלוני מידע ופרסומת לפעילותיהם של ארגוני איכות הסביבה מונחים בחוסר סדר בתוך כוננית עץ, ממתינים לעובר אורח שאולי יעיף בהם מבט ואולי יזרוק אותם סוף סוף למיחזור.

לפי נתוני העמותה, נכון לשנת 2007, 62 אחוזים מהמועסקים מגיעים לעבודתם בכלי רכב פרטי, רק 16 אחוזים נוסעים בתחבורה ציבורית, ושישה אחוזים בלבד מגיעים בהסעה שמקום העבודה מארגנת. שאר העובדים מגיעים ברגל או באופניים, כך שניתן להניח שהם גרים בסמיכות למקום עבודתם והם לא מהווים בעיה. 22 אחוזים בלבד מבין הנוסעים לעבודה לא מגיעים במכוניותיהם הפרטיות, זהו מספר נמוך מדי שהגדלתו היא הכרחית על מנת לשפר את איכות החיים, ובוודאי שאת איכות הסביבה.

גם אם קוראי "הזיקית" יפנימו את הדברים שקראו כאן, וירצו לשנות את דרכם או אם הפרויקט של העמותה יצליח, אין לעובדים אפשרויות רבות. נכון לעכשיו, התחבורה הציבורית פשוט לא מסוגלת להתמודד עם מסה גדולה של אנשים. בוודאי שעם הגברה ניכרת של שימוש בתחבורה הציבורית, תדירות האוטובוסים תעלה בהתאם, אך אין לדעת כמה אנשים בינתיים מפסידה התחבורה הציבורית עקב חוסר יעילותה הנוכחי.

כמי שכפאה שד

פתרון נגיש הרבה יותר טמון במקום העבודה עצמו. אתר "תחבורה היום ומחר" מציע לבעלי החברות לגבות תשלום על החנייה בעבודה, ובנוסף, להעניק הטבות לעובדים שנמנעים מכך. גם בדיקה פשוטה של מד הנסיעה יאפשר למעסיק לברר כמה קילומטרים נסע העובד, ולהיטיב איתו יותר ככל שנסע פחות. ממילא העבודה משלמת על הדלק, כך שפעולה זו אפילו לא תגרום להפסד כספי. בנוסף על כך, על מקום העבודה לארגן הסעות לעובדים או לעודד נסיעה משותפת של העובדים עצמם במכונית, Carpool, בה בכל יום אוסף עובד אחר את עמיתיו ומסיע אותם, כך שחמש מכוניות עם נוסע אחד תצטמצמנה למכונית אחת בלבד עם חמישה נוסעים.

"מגיעים לעבודה בירוק" מופעל בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ועם משרד התחבורה. "האנשים שאנחנו עובדים איתם מאוד מחויבים", מספרת קינן, כמעט בחוסר רצון, על עובדי המשרדים עימם היא בקשר. אמירה מעודדת, לכאורה, אך נדמה כי היא מסתירה בתוכה ביקורת מנומסת על כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים. את זהות החברות המשתתפות בתחרות היא לא מוכנה לחשוף, ואת מספר הנרשמות עד עתה, ארבע או חמש, היא מגלה כמי שכפאה שד, באכזבה בולטת מהמספר הנמוך.

פרויקטים כאלו צריכים להצליח. זה תלוי במעסיקים, במועסקים ובציבור הרחב כאחד, בתנאי שיצליחו להתגבר על ראיית כלי הרכב הפרטי כסמל סטטוס ויתקדמו לעבר הפתרונות הסביבתיים, ממש כפי שבארה"ב ישנן חברות שרוכשות כרטיסי רכבת לעובדיהם, ושבאוסטריה עובדים שמגיעים בנסיעה משותפת זוכים לחניות טובות יותר. ללא פרויקטים כאלו, נסיעה בשעות העומס בכבישי איילון, בצומת רעננה וכפר סבא או בצומת קריית גת תמשיך להוות סיוט תחבורתי ומזהם.

עוד בפרויקט פסטיבל אקולנוע 

>>
עניין מסריח >> סימפוניה של מתכת >> פגישת מחזור

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©