הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אישה עם אוטו
 
למרות שניסתה להעביר טסט את המכונית שלה בלי עזרה מגברים, מורן יעקב חזרה אחרי יום מתיש במכוני רישוי ובמוסכים, והבינה שעם כל הכבוד לפמיניזם, רק דמעות עושות את העבודה
מאת מורן יעקב | 02.06.2009
 
גברים שוביניסטים מנהלים את העולם. השבוע הייתי באחד ממכוני הרישוי כדי להעביר טסט את האוטו שברשותי. לכאורה, משימה קלה שדורשת מינימום השקעה ומקסימום כסף. אני מודה, הרגשתי קצת טוב עם עצמי שאני לא נעזרת באף גבר שיעשה בשבילי את המשימה, שכן, תמיד הרגשתי שיש בי צד גדוש טסטסטורון שמתפרץ מדי פעם, במיוחד כשאני נוהגת באיילון ומקללת את האישה שנוהגת בכלי הרכב בצדי השמאלי במהירות של 80 קמ"ש.

ניסיתי לחשוב מה בעצם גורם לי להתנהג בצורה גברית שכזו. אולי זה המחסור בדמות גברית בחיים שלי, או שמא זו הישראליות שבי שמאיימת לפרוץ ברגע שאני מרגישה שעובדים עלי. כשהמתנתי בתור לביצוע הטסט, לא יכולתי שלא להבחין שאני האישה היחידה שנמצאת שם, אבל מיד הרגשתי טוב עם עצמי וקצת רחמים על הבחורות המסכנות והחלשות שסינג'רו את הבעל, האבא, האח או את הידיד שלהן לעשות בשבילן את העבודה.

הבוחן עיקם את פרצופו והכשיל אותי
תצלום : sxc

כשהגיע סוף סוף תורי, חיכה לי איש שהיה עסוק בלהסתכל בפרונט שלי יותר מאשר בפרונט של האוטו. אחרי כמה דקות של "התבוננות" הוא סיים, ועברתי לבוחן אחר שביקש ממני ללחוץ על הברקס. חשבתי לתקן אותו ולהגיד לו שבעברית אומרים "בלם" אבל לא רציתי להתחצף לאיש שאמור לשים לי חותמת יפה על הטופס, ולשלוח אותי לשלם עוד 100 שקלים. אך כנראה שזה לא משנה, כי אחרי דקה וחצי הוא צרח עלי שאני לא לוחצת מספיק חזק, ושאם אני אתחכם הוא לא יעביר אותי. ניסיתי לחייך אך גם זה לא עזר, ואחרי כמה ניסיונות וכמה פעמים שהסנטר שלי התחיל לרעוד מעצבים, הבוחן עיקם את פרצופו, והכשיל אותי בטסט.

את הפנים שלי בזמן הזה קצת היה קשה למצוא, כי הן הסתתרו תחת שכבה עבה של דמעות ומסקרה מרוחה. אין לתאר את יגוני בשעה שעצרתי ליד אחד המוסכים הסמוכים, שרק מחכים לבחורה כמוני שתבוא ותיתן להם קצת עבודה עם משפטים ידועים כמו "יש לך נזילת שמן, צריך להחליף את המנוע", ואם לא שמת לב "חסר לך מים, צריך להחליף את הרדיאטור". הסתרתי את פני במשקפי שמש, ניגשתי לאחד מעובדי המוסך וביקשתי שיסביר לי למה לעזאזל הכשילו אותי טסט. האיש הנחמד, עולה חדש מרוסיה, ניסה לבאר את הבעיה בנזילת שמן.

אולי זה הזמן להודות שאני לא כל כך פמיניסטית כמו שניסיתי לעבוד על עצמי, כי ברגע שהבחנתי שהדמעות שלי משפיעות על האיש הנחמד עם העברית הרצוצה, המשכתי להתנהג כמו "בת" עד שהוא הבריק לי את המנוע ואחרי זה עוד סידר עם אחד החברים שלו שיעביר אותי טסט. כשחזרתי הביתה, שאלתי את עצמי מה עדיף להיות, גבר שידע ללחוץ על הברקס או אישה שבוכה כמו שצריך.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מצויין!
ארז 03.06.2009
 
 
2. כתבה מעולה !!!
שלי 03.06.2009
 
 
3. נהניתי מאוד
מאיה 09.06.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©