הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תקווה בשכונה
 
משהו טוב עובר על בני יהודה ת"א. עם קהל בוגר יותר, קפטן שגדל בקבוצה, ומאמן מתאים. עכשיו צריך גם לתכנן אצטדיון מחודש. הנה סינדרלה בגרסת 2009
מאת יואב מלכה | 20.07.2009
 

בני יהודה תל אביב, קבוצת הכדורגל הקטנה משכונת התקווה, הבקיעה בשלושת השבועות האחרונים שמונה שערי זכות אל מול אפס שערי חובה במשחקיה מול קבוצות אירופאיות (0:4 מול סימורק מאזרבייג'אן ומול דינאבורג מלטביה). לא זו בלבד שתסריט כזה נחשב לפסגת השאיפות המקצועיות במועדון הכתום רק לפני שנה פלוס חודש, כשהקבוצה ניצלה מירידה ללאומית בשבעת המחזורים האחרונים של עונת 2007-2008, גם לא מדובר בחלומו של אחרון האוהדים בשוק התקווה. זוהי מציאות חיה ובועטת של חודש תמוז תשס"ט.

נכון שבסך הכול הזהובים נמצאים בעיצומו של השלב השני במפעל "הליגה האירופאית" (מיזוג של טורנירי ה"אינטרטוטו" ו"גביע אופ"א" לשעבר), וששחקני שתי הקבוצות, האזרים והלטבים כאחד, אינם נחשבים מקצוענים מפסגת היבשת. אולם, בהתחשב בעובדה שזו הפעם השנייה שהמועדון הזה, מאז הקמתו ב-1936, משתתף במפעל האירופאי היוקרתי (מלבד שתי השתתפויות באינטרטוטו, ב-1987 וב-1990, שם השיגה הקבוצה שתי נקודות בלבד, אחת בכל טורניר) מדובר בהישג גדול. על אחת כמה וכמה, שבפעם הקודמת, לפני שלוש שנים, הוגרלו שחקני בני יהודה לסיבוב המוקדמות השני של גביע אופ"א, ונכשלו כשהפסידו פעמיים ללוקומוטיב סופיה הבולגרית (2:0 ו-4:0).

נראה שבשנה האחרונה משהו השתנה. במועדון הצנוע מהשכונה, שלאורך השנים ידוע בהפעלת מחלקת נוער מפוארת, המייצרת שחקני בית מוכשרים לקבוצה הבוגרת של המועדון ולשאר קבוצות הכדורגל הישראלי, נעשו לא מעט שינויים. אסופת השחקנים הצעירים והמוכשרים, שהגיעה עד גמר גביע המדינה בעונת 2005-2006 (והפסידה להפועל תל אביב 2:0), ושעונה לאחר מכן ניכר כי מקצוענות לא הייתה בראש מעייניהם, התחלפה בצעירים אחרים, רובם שחקני בית נחושים, טכניים וממושמעים.

אפשר לתרגם את השינוי החיובי שעבר על המועדון בשתי מילים : אסי בלדוט (מימין)
תצלום : מתוך האתר הרשמי של מכבי חיפה

יתר על כן, אפשר לתרגם את השינוי החיובי שעבר על המועדון בשתי מילים, אסי בלדוט. שחקן הבית שלא עזב לקבוצה אחרת עד כה, אשר מירר בבכי כשהיה בן 19 וחצי, במאי 2001, כשהקבוצה ירדה לליגת השנייה (הליגה הלאומית), וחמש שנים וארבעה חודשים לאחר מכן נצפה רוקד ושותה אלכוהול במועדון ריקודים תל אביבי בשעות לילה מאוחרות, הפך לקפטן. כיום הוא מוביל חבורת צעירים מקומיים, בתוספת חיזוקים ישראלים וזרים, במפעל אירופאי השני בחשיבותו ביבשת. סיפור סינדרלה קטן.

גיא לוזון, המאמן, מתאים כמו כפפה ליד לשכונה. הוא הגיע אליה בקיץ אשתקד כמאמן הנצחי של מכבי פתח תקווה, ובדרך הספיק לחתום בהפועל תל אביב, לגרום ליוסי אבוקסיס לפרוש בעל כורחו ממשחק פעיל, להידרדר עם הפועל עד המקום האחרון ולהתפטר (למרות שהעלה אותה לשלב הבתים של גביע אופ"א). אז, פרשנים רבים טענו כי על לוזון להתבשל היטב באימון קבוצה קטנה ללא יומרות מקצועיות, לפני שיגיע לקבוצה גדולה. בנשימה אחת הם גם גיחכו בציניות (עקב חזרתו וכישלונו של לוזון במכבי פתח תקווה באותה עונה בה התפטר מהפועל), שייתכן והצלחה בתפקידו המקצועי מובטחת רק במועדון המשפחתי, איתו גם הגיע לשלב הבתים של גביע אופ"א לפני ארבע שנים.

היום לוזון צוחק על אלו המגחכים ממרומי הבטון היצוק על ספסל המחליפים הצפון מערבי באצטדיון בלומפילד (עליו ישב במהלך המשחק הראשון מול דינאבורג). אחד כמוהו, בעל מזג חם ותיאבון גדול להצליח, היה נחוץ לבני יהודה כמו שיפוד בשר עסיסי לפיתה חמה באחת השיפודיות שברחוב האצ"ל בשכונת התקווה. הצלחה אחת כבר נרשמה לזכותו: מקום חמישי בליגת העל עם כרטיס לאירופה. הבעלים חזי מגן והמנהל משה דמאיו, עשו את הבחירה הנכונה.

גם הקהל של הקבוצה התבגר. קריאות עידוד מכובדות ללא קללות וגידופים, במשחקים במסגרת האירופאית, אינן מזכירות את המיתוס על הקהל הססגוני, הביתי, החם, אך גם האלים של שנות ה-90, הזורק אבנים על אוהדי קבוצות אחרות המגיעות לצפות במשחקים באצטדיון הקטן בשכונת התקווה. העידוד המאסיבי עם הדגלים הכתומים שחולקו במשחק הקודם, נגד האזרים, לפני שבוע וחצי בבלומפילד, הוסיף המון צבע לאצטדיון, העובר בימים אלו שיפוץ ונראה כמו אתר בנייה.

לחזור למקורות

עקב כך, זהו הרגע המתאים ביותר להחזיר את משחקי הבית של בני יהודה למקורות, אצטדיון הכדורגל ברחוב כביר 20 בשכונת התקווה בתל אביב. זה לא שראשי הקבוצה לא רוצים בכך. האצטדיון הישן, שנוסד ב-1939, שופץ לקראת עונת 1966-1967 (בניית 2000 מקומות ישיבה בצידו הדרומי) ובסוף שנות ה-90 (הוספת מושבים מפלסטיק בכל האצטדיון), פשוט לא מתאים לסטנדרטים אירופאים. הרי כבר מעונת 2004-2005 אירחה הקבוצה את משחקיה הביתיים בליגה הישראלית, בבלומפילד הגדול והמכובד יותר.

עם זאת, אסור להנהלת בני יהודה לוותר על האצטדיון הנמצא בין בתי השכונה לרחבת התרבות והספורט הכוללת אולם תיאטרון, אודיטוריום "דוהל", מרכז קהילתי, "בית דני", מגרש כדורסל, בריכת שחייה ומתקני האימון של מחלקת הנוער. על אחת כמה וכמה כשמדובר במשחקים מול יריבות אירופאיות זרות, בהם האותנטיות והקהילתיות מתבקשות ליצירת תפאורה מושלמת של אתגר, כיף והנאת צפייה צרופה.

אינני מקל ראש בהשקעות הכספיות הכבדות שצריכים להשקיע בשיפוץ האצטדיון, החל ממקלחות ושירותים וכלה בדשא, יציעים, עמדת שידור ופנסי תאורה. וכשבלומפילד איננו כה מרוחק מהשכונה, נסיעה בקו ישר של כעשר דקות מרחוב הלח"י, מתחת למחלף חיל השריון, על האספלט ברחוב קיבוץ גלויות לאורכו והאוהדים על מכוניותיהם, צעיפיהם ודגליהם כבר במוסכים שמרחק פסיעת הליכה מצידו הצפוני של האצטדיון, הוויתור על התענוג מתרחש כבר בשלב גיוס הכספים.

אולם, האפקט של 2,000 אוהדים כתומים רעשנים בבלומפילד, זה לא כמו 5,000 רעשנים בתקווה, ולמרות שלעת עתה זה לא משפיע על ההצלחה על כר הדשא, יש להתחיל בשיפוץ האצטדיון בשכונה, המכיל 6,500 מקומות קרובים לשדה המשחק. ככל שהוא יסתיים מהר יותר, יבשילו הפירות, בדמות ניצחונות, אנרגיות מתפרצות של השחקנים (עקב דחיפת ועידוד הקהל) שתוביל לרמת משחק גבוהה, ומעל הכול זהות קהילתית והיסטורית בין המועדון, הסמל והמקום. איתם תגיע גם הכרה יבשתית חיובית וחמימה, והפירות שהבשילו, ישביחו עם השנים.

העונה זה כבר לא יקרה, אך אם בני יהודה מתחילה בימים אלו מסורת אירופאית, כדאי מאוד למנהלי הקבוצה להתעורר, לא לנוח על זרי הדפנה של הצלחות בלומפילד ולהתחיל בתכנון אצטדיון מחודש בשכונת התקווה. אחרי 70 שנה, מגיע לעשרות אלפי תושבי השכונה מתקן ראוי וברמות הגבוהות ביותר, ולא רק בכדי שהמילים בשירתם, "יש אירופה בשכונה", בשבוע שעבר בבלומפילד, יהפכו מעשיים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
4 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. כתבה לעניין
אבי לוי 23.07.2009
 
 
2. רוצים הביתה
יוקתואל מזרחי 27.07.2009
 
 
3. עברו בדיוק 20 שנה
דוד הובלות 03.08.2009
 
 
4. רוצה לחזור כבר לשכונההה
שכונה 06.08.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©