הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כבוד האדם?
 
דורון יצחק לא יכול לשאת יותר את הפגיעה בזכויות של קבוצות מיעוט בחברה שלנו. אלי ישי, יו"ר ש"ס, הוא בעיניו אחד המובילים המסוכנים של התהליך
מאת דורון יצחק | 20.07.2009
 

"לצערי, לא הרסנו מספיק בתים בעזה", "רוב המשתמטים מצה"ל הם חילונים", "להיות הומו זו מחלה", "חיילים לא יהודים מסוכנים ואין לסמוך עליהם", "אני מאחל בריאות לכל מי שמשתתף במצעד הזוהמה", "תפילות הדתיים יצילו את חיי החילונים". אם גם אתם חשים בחילה וקבס למשמע התבטאות כזו או אחרת, אתם קוראים את הטור הנכון. תתפלאו, אבל הוגה שכיות החמדה הנזכר למעלה מוכר לכם, אולי אפילו נתקלתם בו באחת הקלפיות בבחירות שנערכות בישראל חדשות לבקרים. זהו שר בממשלה, שלמרבה התדהמה יש ברשותו כוח רב בניהול המדינה, אדם חשוך בימים של אור. שר הפנים, אלי ישי.

אסופת העלבונות הרשומות למעלה הם קצה קצהו של מסע ההכפשות הבלתי פוסק של השר, כנראה כתוצאה מתחושת עליונות ושיכרון כוח, הנגרמת בוודאי מאגו טריפ חסר רסן ומאמונה כל כך חזקה בקב"ה המבטלת כל מה שלא ראוי בעיני כבוד השר ומפלגתו. הייתי שמח להפנות את השר ישי לעיין בספר החוקים תחת הערך "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". זהו חוק ברזל במדינת ישראל הדמוקרטית שחורטת על דגלה את זכותו של כל אדם באשר הוא אדם לחירות, שמירה על צניעותו, פרטיותו וכבודו. העובר על החוק צפוי לעונשים המעוגנים בחוק ובפסקי הדין, סנקציות חברתיות והגרוע מכל: דחייה קולקטיבית.

אבל בישראל כמו בישראל, החוק כתוב על נייר ותו לא, אין לייחס לו חשיבות. אפילו מעבר לחשיבה משפטית, הרי אנו חיים במדינה בה "חוק יסוד: עשה כרצונך ותבורך" עומד חופשי ונטול עכבות בחיקם של ציבור שלם המרשה לעצמו להגדיר, לשפוט, להכליל, לבזות, לרמוס ולבטל כל קבוצה או פרט העומד בדרכו או אמונתו, היא הדרך הישרה.

פוליטיקאים לא כיבדו אותו בנוכחותם. המצעד הרדיקלי
תצלום : עומר פינצ'וק

מי שאימץ גישה חדשה זו הוא לא אחר מאשר השר אלי ישי, אדם נאור, בעל מעוף, סובלני, הגון ומעל לכל - ליברל. קחו את שלל התכונות הללו, היפכו אותן על פיהן וקבלו את פניו האמיתיות. כאשר איש ציבור, נבחר העם ומייצג קולו בכנסת, נואם בחריפות בגנות קבוצה כלשהי המונה אלפי אנשים שלא בחרה במפלגתו בבחירות האחרונות ויוצא בגנות ציבור שלם בגלל שהאחרון נוגד את דעותיו, עלינו, כציבור החי באותה מדינה דמוקרטית, להצביע ברגליים עד שהללו יתנפחו מיבלות.

השר ישי לא משמש כחותמת הכשר בשם הרבנות. אף אחד לא שם אותו כדי לתת אישור מטעמי דת למותר ולאסור, לכשר ולטמא. כאשר בחר לחבוש את כפפות אחראי הכשרות, הוא נטל בלי משים את סכין השוחט וביצע שחיטה לא כשרה בעליל לנשמתם ורגשותיהם של ציבור אותו הוא אמור לשרת נאמנה ללא הבדל דת, גזע, מין או השקפת עולם. את הקביעה המופרכת והמבזה אם אדם נחשב חולה או לא עקב נטייתו המינית, יש להשאיר בקושי לשר הבריאות.

חייהן של אותן קהילות המגונות בפי ישי אינו הפקר! חייהם שווים לחיי אותם בני ישיבות המצילים נפשנו מיד רעה בתפילותיהם לתיקון נשמותינו יומם וליל ולביאת המשיח במהרה בימינו. משטרים חשוכים מאוד, בעבר ובהווה, שאל לי להשוות את שמותיהם לשמו של השר ישי מחשש לפגיעה בכבודו, דיכאו ועדיין מדכאים דתות שלמות, בין אם במילים ובין אם במעשים.

ישי, נבחר הציבור היקר, מדכא אנשים מבית, רומס אותם ושולל את זכויותיהם הבסיסיות בעצם אמירותיו הנאורות.
האמת? תעודת העניות לא מגיעה לשר, כי אם לבוס הגדול. ולא, לא באלוהים עסקינן, כי אם באלוהים הקטן של מדינתנו הקטנה ומוכת ההשפלות הזו. אותו ראש ממשלה שפיו כאילו נחתם כמו שאר חבריו לכנסת ישראל בשל ניגוד אינטרסים, פן חלילה יפגעו בכיסאו ובמפלגתו.

הילחמו בלשון הרעה

איך נוצר מצב בו במדינה דמוקרטית כישראל, יושבים חברי הכנסת חתומי פה בכיסאותיהם המרופדים ולא זועקים את זעקת המיעוטים? מה היה קורה לו היו מאשימים קהילות קטנות אחרות ברעות העולם רק מתוך השקפת עולם עקומה? האם ההתייחסות הייתה דומה אילו היה טוען השר ישי כי מלחמות העולם נובעות בשל משכב זכר ונקבה שלא לצורך רבייה אלא לצורך סיפוק מיני בלבד, לא עלינו? האם גם אז אותם זוגות היו מוחזקים אחראים לרעידות אדמה המתרחשות בעולם, כמשנתו של ישי? האם שאר נבחרי הציבור היו שותקים אם היו מגנים את ציבור המשתמטים הדתיים מצה"ל? האם המפלגות הדתיות היו עוברות לסדר היום או ממשיכות באיומן התמידי לפירוק הממשלה?

אני אזרח במדינת ישראל. נולדתי פה, לא מבחירה, אך גדלתי והתחנכתי פה מבחירה מוחלטת. שירתתי בצה"ל מתוך שליחות, כולל שנת קבע ואני שייך לקבוצת מיעוט. אני, שבא מרקע דתי, ממשפחה אדוקה ושומרת מצוות בה נאבקתי על מקומי כשווה בין שווים למרות דעותינו המנוגדות אך בכל זאת נשארתי חלק בלתי נפרד ממנה, מרגיש כאילו אני יוצא כעת למאבק נוסף, שהפעם כבר אינו פנימי. המאבק הוא נגד הבורות, חופש הגינוי, נגד אנשים חשוכים שיגרמו לחיים שלי ושל עוד הרבה מהסובבים אותי ואותנו להיות חסרי זכויות. המאבק הוא לשם הצדקת אותו חוק לכבוד האדם בדגש על חירותו, אורח חייו, השקפותיו ודעותיו.

המאבק הוא למעני, למען חברי ולמען מאות ואלפי קבוצות ויחידים שקולם לא נשמע, שכן קולות בולעניים רומסים את קול ההיגיון. באתר זה, אני קורא בשם אהבת האדם לציבור ולמדינה, הילחמו בלשון רעה זו. הילחמו ברצון של מיעוט ליצור מדינה של אנשים משוכפלים רק מפני שהאידיאולוגיה שלהם אחרת ומנסה להחדירה לכלל האוכלוסייה בדרכים פתלתלות. אל תתנו יד לאותם אנשי השלטון לשנות את זהותכם, כי היום מדובר במיעוט, ומחר ברוב הדומם.

מרקס אמר בעבר: "פועלי העולם התאחדו". ואני פונה לאזרחי ישראל ואומר: התאחדו! אם השינוי לא יגיע מתוכנו, הוא לא יגיע בכלל. ואם הוא לא יגיע אז אני, מבחירה, אפסיק להיות אזרח במדינה מדכאת. שכן אני, ועוד רבים כמוני, חיים כאן. מבחירה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. דורון
רוני פרגמן 21.07.2009
 
 
2. העובר על החוק
דור 21.07.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©