הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מעורב ירושלמי
 
המיליונים שהעביר המחליף של גאידמק, המקצועיות של איציק קורנפיין והחוזה השמן של יצחק שום לא יעזרו לבית"ר ירושלים, אם האוהדים לא יקחו חלק בניהול הקבוצה. "שירים, שערים וטכנאים" גרסה מעודכנת
מאת יואב מלכה | 24.07.2009
 

"אנחנו רוצים 15 ניצחונות בשנה מינימום, וגם לקבוע פעם אחת ולתמיד מי יהיו השחקנים, המאמנים והשופטים, מה תהיה התוצאה ומה יהיה מזג האוויר. אם לא, נשרוף את המועדון". במידה ומילים אלו לא היו יוצאות מפיו של גברי בנאי, שגילם אוהד של בית"ר ירושלים במערכון "שירים שערים וטכנאים" של "הגשש החיוור" המשפט הזה יכול היה להפוך למציאות מקורית בשנת הקלטת המערכון. אולם, השבוע בית"ר ירושלים יצאה לדרך חדשה במתכונת ישנה.

אין ספק. גומא אגיאר הוא לא ארקדי גאידמק, ואיציק קורנפיין הוא לא אלי ארזי. עם זאת, צריך לפקפק ולגחך על דבריהם וחיוכיהם במסיבת העיתונאים שנערכה השבוע בנוכחותו של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, ששידך בין קורנפיין לאגיאר. ברקת: "מהפעם הראשונה שפגשתי את גומא, הוא הביע נכונות לעזור לקבוצה", אגיאר: "זה מהלך חשוב לעתיד הקבוצה, העיר, האומה והספורט במדינת ישראל", קורנפיין: "אני מרגיש כמו אבא שנולד לו ילד", משפטים אלו גרמו לי לרגע לחשוב שמדובר במסיבת בר מצווה משותפת, בה הורי החתנים מתארים מתוך ברכה כתובה את הבן המיוחד שלהם. ועוד לא הזכרתי את מילות התודה המלוקקות מצד השלישייה לגאידמק, שיכול להידמות לבעל האולם בו נערכת המסיבה המשותפת, "על כל פועלו במועדון ועל אישור העסקה".

סביב השולחן העגול בעיריית ירושלים ישבו גם המאמן בעונה הבאה, יצחק שום ועוזרו, דוד אמסלם, שעקב תפקידו החדש יפרוש ממשחק פעיל. הבחירה בשום לא הייתה מקרית. המאמן הוותיק, שזכה עם ירושלים בדאבל היסטורי בעונת 2007-2008 ופוטר לפני כשנה, קרוב לוודאי, עקב כישלון בזירה האירופאית, פשוט מחזיק בחוזה עתיר ממון גם לעונה הבאה, ומקבל תשלום מהמועדון הצהוב שחור גם ללא הליכה וכדרור על כר הדשא במתחם האימונים בשכונת בית וגן בבירה. אז בירושלים החליטו שאם כבר המשכורת נכנסת לחשבון הבנק של שום, עדיף שירוויח אותה בזיעת אפו.

כמו בר מצווה שבה הורי החתן משבחים את הבן המיוחד שלהם. ניר ברקת
 

"חיכיתי לרגע הזה... התגעגעתי לקהל... יש בבית"ר שחקנים טובים", אמר שום במסיבת העיתונאים, אך מילים אלו לא עשו רושם. גם חיוכיו עם קורנפיין העלו תמיהה. הרי שום אילץ את השוער והקפטן של ירושלים לשעבר לפרוש ממשחק פעיל לפני שנתיים. האחרון עשה זאת בעל כורחו והפך למנכ"ל המועדון. מעניין יהיה לראות את מערכת היחסים ביניהם בעונה הקרובה, כשהפעם לקורנפיין יש יותר כוח, מעצם תפקידו החדש - יו"ר המועדון.

נקודת האור היחידה האמיתית מסביב לשולחן, שקושט במיקרופונים לא כל כך פעילים, ואל מול סוללת כתבי ספורט מקומיים, הייתה מילות השבח שקיבל שוער העבר על פועלו בחודשים האחרונים. קורנפיין, שגדל בכלל במחלקת הנוער של היריבה העירונית, הפועל ירושלים, גילה בחודשים האחרונים מנהיגות ואחריות יוצאות דופן, כיאה לבחור רציני ומשכיל כמוהו (תואר ראשון בכלכלה ושיווק ותואר שני במינהל עסקים), והציל את ירושלים מפירוק ומירידה לליגה הלאומית. שעות הדיונים הרבות שערך עם גורמים וטיסת הבזק למוסקבה, לפגישה עם גאידמק, העניקו לו בזכות את תפקיד יו"ר המועדון. שאפו.

אם נחזור רגע לשפיות, אז אגיאר הוא עדיין לא הבעלים של ירושלים אלא ספונסר. העברת ארבעה מיליון דולר מזכה אותו בתואר "המושיע" ותו לו בשלב הזה. המועדון הירושלמי נתון בחובות כספיים לא מעטים, אותם צבר גאידמק במהלך השנים האחרונות, וספק אם אגיאר יגדיל מתישהו את ההשקעה על מנת לסגור אותם. יתר על כן, מילותיו של איש העסקים היהודי-אמריקאי: "אני עוד לא יודע אם אהיה הבעלים... כרגע הציפיות שלי הן להעמיד קבוצה טובה, בעונה הבאה אולי יהיו ציפיות אחרות" רק מדגישות את חוסר הוודאות.

אינני קונה, ולו בנזיד עדשים, את הצהרותיהם של קורנפיין ואגיאר, שההשקעה הכספית של אגיאר נעשית לטובת תושבי העיר. בודדים הם האנשים שהיום מחלקים מתנות בחינם. גם אם איש העסקים לא עזר כספית כדי לסלול את דרכו לכס ראשות העירייה, כפי שניסה לעשות גאידמק, הוא לבטח לא עשה זאת רק כדי לקבל הכרה ציבורית, וחיבוקים בזמן אכילת פירות שקיבל בחינם, כשהוא עטוף בצעיף בצבעי שחור צהוב בשוק מחנה יהודה בירושלים.

זהו ללא ספק צו השעה לאוהדים שבית"ר היא כל חייהם. איצטדיון טדי
 

כמו כן, ספק רב אם יש כיום איש עסקים שמוכן להשקיע במועדון כדורגל בישראל רק עקב היותו "אוהד מושבע", שמטרת קידומו המקצועי גרידא עומדת לנגד עיניו. נראה שיש לו אינטרס סמוי. הרי רווח עסקי אין כתוצאה מהרכישה, ואם יש  -  הוא מזערי, על אחת כמה וכמה שמדובר במועדונים ישראלים. לכן, מספיקה שרשרת הפסדים לא רבה או תצוגת משחק עלובה של שחקני הקבוצה הבוגרת, שיובילו לביקורות נוקבות ובלתי מתפשרות מצד כתבי הספורט. כשהגל הזה יגיע והאינטרס לא ימומש, במקום החיוכים של אגיאר, יופיעו באצטדיון טדי פרצופו המתוסכל של קורנפיין או שלטים מהיציע המזרחי, עליהם ייכתב "להחזיר את גאידמק".

במקביל לערפול הרב סביב העזרה הכספית של אגיאר, נשכחה בתודעה הציבורית האלטרנטיבה שהוצגה בבנייני האומה בירושלים רק לפני כחודש. אז, נראה שסוגיית הבעלות עומדת להיפתר בדרך יצירתית, אך לא מקורית. יוסי מולדבסקי, אוהד הקבוצה, יזם כנס אוהדים במטרה להפוך את המועדון כמודל ישראלי נוסף של מועדון הכדורגל הספרדי, ברצלונה, בארץ הקודש בו האוהדים הם למעשי הבעלים (אחרי הפועל "קטמון" ירושלים בכדורגל, הפועל אוסישקין תל אביב בכדורסל, מכבי "קביליו" יפו בכדורגל ובקרוב גם הפועל באר שבע בכדורסל והפועל בית שאן-מסילות בכדורגל). 

אולם, במקום חזונו של מולדבסקי ש: "10,000 אוהדים ישלמו 900 שקל כל אחד", הגיעו לכנס 40 אוהדים בלבד, שצפו בתוכנית הרכישה ומאז לא נשמע קולם. גם אם ייתכן שאותו קומץ או אוהדים נוספים, שלא אהבו את דרכו של גאידמק, ירכשו כעת מנויים או יעזרו כספית למועדון בדרכים אחרות, על פי בקשתו של קורנפיין, זה ללא ספק צו השעה של האוהדים. הם חייבים להקים גוף עצמאי, שיורכב מאוהדים רציניים שינהלו את המועדון, ויביאו אותו לשיאים מקצועיים חדשים.

הדולרים שנתן אגיאר עד כה הם בהחלט עזרה נדיבה, אך כאחד שטוען כי לא הגיע משום מקום אלא עקב אחרי הכדורגל הישראלי במשך שנים, ולמד את המועדון בחודשים האחרונים, לא ניתן להשתכנע כי אכן מדובר באוהד שסמל המנורה על חולצות השחקנים חשובה לו יותר מכל דבר אחר בחייו הפרטיים והעסקיים. לעומת זאת, קבוצת אוהדים "אמיתיים ושרופים", אשר מלווים את שחקני המועדון המתחלפים מאז היותם ילדים, שמגדירים את עצמם ככאלו שבית"ר היא כל חייהם ושגדלו והתפתחו ביחד מקצועית ואישית, גם הפסדים צורמים או השפלות מקצועיות לא יגרמו להם להרים ידיים ולנטוש כמו כל איש עסקים אחר. ואז, כשהם יהפכו לגוף איתן, יוכלו גם לקבוע את זהות השופטים, השחקנים, המגרש, מזג האוויר וכמות הניצחונות השנתית, ולא כחלק ממערכון.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©