הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נא להתנהג בהתאם
 
חשבתם פעם על היחס שלכם למוכרים בחנות? אלו שרוצים שתהיו מרוצים ולאו דווקא חושבים על בונוס? מורן יעקב מיואשת
מאת מורן יעקב | 01.09.2009
 

זה זמן רב שחיי כסטודנטית נראים לי מורכבים מעט. מצד אחד, הלימודים האינטנסיביים שמגיעים לשיא במבחני סוף הסמסטר ושגרמו לי לחזור לעשן כמויות אדירות של סיגריות. ומהצד שני, ישנו החופש המבורך שכל סטודנט מייחל לו, בו אפשר לעבוד יותר משמרות כדי לחסוך מספיק כסף לדברים החביבים עלי שבמהלך השנה אני לא יכולה להרשות לעצמי, כמו נעליים חדשות של Nine West סוף עונה 230 שקלים אחרי הנחה.

אך כמו בכל דבר, גם אני גיליתי שברגע שהתפנה לי זמן, גדלו השעות בהן אני פוגשת יותר אנשים. כמו חלק גדול מהסטודנטים, גם אני עובדת בעבודה שאף אחד לא רוצה לעבוד בה - מכירת ציוד למטיילים. מקבלת שכר מינימום, שלא כולל שעות שבת ושעות נוספות אך כן כולל לקוחות עצבנים וממורמרים, שרק מחפשים על מי להוציא את העצבים אחרי שגם עליהם צעקו לקוחות ממורמרים.

כל זה רק גרם לי לחשוב על הלקוח ונותן השירות הישראלי. אולי זה עוד מקרה של מה קדם למה, הביצה או התרנגולת. אבל שום דבר לא יכול לשקף טוב יותר את החברה הישראלית מאשר תצפית על חנות אקראית בקניון. מצד אחד, ישנו הלקוח. הלך תמים שמצידו רק מחפש את הפריט שיעשה לו את היום. הוא מסתובב בחנות, כשפתאום, מבין הקולבים, קופצת לה שדונית עליזה שמציעה את עזרתה. ההלך התמים אומר "לא תודה" באדיבות, אך נראה שזה לא עוזר. היא הולכת בעקבותיו ומציעה לו כל מיני חפצים שאפילו אניטה פללי לא הייתה לובשת. הוא מצידו עומד נדהם מול המוכרת הקופצנית שמנסה לקבל עוד כמה בונוסים על חשבונו.

פתאום מבין הקולבים קופצת שדונית עליזה שמציעה את עזרתה
תצלום : sxc

ומהצד השני ישנה המוכרת (להלן: השדונית). היא מסתובבת בחנות ושואלת את האנשים אם הם זקוקים לעזרה. הלקוחות, שלעיתים נקראים גם "הישראלי המצוי" עונים "לא" בצורה גסה, או לעיתים לא עונים כלל. המוכרת הנחמדה נותנת ללקוח לעשות סיבוב בחנות, כשדקה לאחר מכן הוא קורא לה לעזרה, בלי להתחשב בכך שהיא עוזרת לאחר. הישראלי המצוי לא מתבלבל, הוא רוצה לקבל את השירות שלו כאן ועכשיו. המוכרת האדיבה עוזרת לו בחיפושיו, ואף מציעה פריט משודרג יותר, למרות שהוא יותר יקר, הוא לא יתפרק יומיים לאחר הקנייה.

הישראלי המצוי לא רוצה לצאת פראייר, ומשחק את משחק ההנחות מדגם טורבו, ולא אכפת לו שמדובר בקניון, הוא לא מוכן שיעבדו עליו.
בסופו של יום, שני הצדדים יוצאים מופסדים. המוכרת מעבירה זמן רב בניסיונות לא מוצלחים לשכנע את "הישראלי המצוי שישנם מוצרים יותר טובים עבורו, שאיכותם עולה על אחרים. בעוד שהוא עסוק במאמצים להוריד את המחיר. שניהם מסיימים את המפגש בהרגשה לא נעימה, וברצון עז לא להיתקל זה בזו בנסיבות אחרות.

נורא קשה בארצנו הקטנטונת להתעלות על עצמנו ולשים את האגו בצד. כשטיילתי בעולם שמעתי מזרים כמה הישראלים הם לדעתם, אנשים חוצפנים, חסרי תרבות וברברים. בעוד שכוונתי אינה לתמוך בסטיגמה של הישראלי החוצפן אלא לנסות להראות שישנן אפשרויות אחרות בהן ניתן לנהוג, ובכך אולי גם למתן את הסטיגמה. אנחנו מצפים מנותן השירות לתת לנו את השירות הטוב ביותר, אך עלינו לשאול אם אנחנו מקבלי השירות, מתנהגים בהתאם. אי אפשר לצפות ממוכר שייתן ללקוח את היחס שהוא מצפה לקבל, אם הלקוח עצמו אינו יודע להתנהג כראוי.

ברור שהיו גם רגעים שבהם היה לי כיף לתת שירות לאנשים. כאלה שנכנסו לחנות ללא דעה קדומה, ושמוכנים לקבל שירות מאנשים שבאמת (ובלי שום כוונות סמויות) רוצים לעזור להם. ולבסוף, הקלישאה הכי גדולה - לקוחות שנכנסים עם חיוך. כי כמו בכל דבר - הכול יחסי - אתה צריך לתת קצת כדי לקבל קצת.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©