הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיטרה עם צלילי סיטאר
 
איך התחיל הקשר בין הפופ המערבי לצלילי המזרח הרחוק בשנות השישים. גיל מטוס בודק את החיבור
מאת גיל מטוס | 01.09.2009
 
הביטלס, דונובן, מייק לאב (סולן הביץ' בויז), השחקנית מיה פארו ואמנים נוספים, טסו בתחילת 1968 לרישיקש שבהודו לספוג את תורתו של הגורו מהרישי מהש יוגי. ג'ורג' הריסון לא בזבז אף רגע, ומיד קנה סיטאר, טאבלות וכלי נגינה נוספים. הג'אמים על אדמת הודו והחיבור למוסיקה ההודית המסורתית הניבו פירות מוסיקליים רבים, ותקופה זו מהווה אחד מהחיבורים החשובים ביותר של הפופ המערבי למזרח הרחוק, שבאותם ימים באמת היה רחוק.

הביטלס זכורים אמנם כחלוצים, אך השילוב הראשון של סיטאר בפופ או הרוק המערבי נעשה ב-1964 על ידי ה-Yardbirds. הלהקה שכרה נגן סיטאר ונגן טאבלה הודים להקלטת השיר "
Heart full of Soul. נגן הטאבלות התקשה לעמוד במשקל הסטנדרטי והמורכב של המערב - ארבעה רבעים - והלהקה הבינה שלא תוכל לצרף את הנגנים ששכרה להופעותיה. הפתרון היצירתי הגיע מכיוונו של הגיטריסט ג'ף בק ששיחק עם האפקטים והצליח לגרום לגיטרה החשמלית להישמע כמו סיטאר. ההקלטה המקורית עם הסיטאר שוחררה רק 19 שנה מאוחר יותר.

שנה לאחר מכן, ב-1965, הביטלס כבר שילבו סיטאר ב-"
Norwegian Wood" המפורסם, ב-1966 ה-Kinks עשו זאת ב- "Fancy" ו-"See My Friends" ודונובן שחרר את האלבום "Sunshine Superman" שמשלב אלמנטים רבים של מוסיקה הודית בשירים כמו: "Three King Fishers", "Guinevere", "Ferris Wheel" ו-"The Fat Angel".

מקום מכובד ודומיננטי שלא משתלט באופן מוחלט על היצירה. ג'ף בק
 

הפולק הבריטי אימץ את הסיטאר עוד קודם לכן, כשנגנים סקרנים רבים עשו בו שימוש מאסיבי. זמר הפולק הבריטי דיווי גראהם שילב אלמנטים של מוסיקה מהמזרח בתחילת שנות ה-60, לצד השפעות כמו בלוז, פולק, ג'אז ומוסיקה ערבית. הוא כתב כמה ראגות הודיות בהן הציע כיוון שונה לגיטרה, שמאוחר יותר אומץ על ידי נגנים רבים כמו ג'ימי פייג' שגם "שאל" את הראגה "
She Moves Through The Bizarre". שתיים מהראגות המפורסמות של גראהם: "Sunshine Raga" ו-"Blue Rage" בהן הוא מנגן בסיטאר, הוקלטו בכמה גרסאות.

גם הגיטריסט הבריטי ג'ון רינבורן ניגן על סיטאר באלבומי הסולו שלו, וביחד עם ה-Pentangle, הרכב פולק בו היה חבר. ניתן לשמוע זאת בשירים כמו "
House Carpenter", "Cruel Sister" ו-"Rain And Snow". ב-1972 הוא תרם צלילי סיטאר לכמה מהשירים באלבום "Right Now" של זמר הפולק וויז ג'ונס.

מייק הרון ורובין ווילאמסון, חברי הרכב הפולק הפסיכדלי "The Incredible String Band", היו משתמשים כבדים בכלי. הם שילבו אלמנטים רבים של מוסיקה מהמזרח בשיריהם. ניתן להאזין לכך ביצירה הארוכה והמורכבת "The Song Has no Ending parts 1-9"
.

חשוב להבחין בין סוגי השימושים שנעשו בסיטאר. היו מי שהשתמשו בו במינון קטן ובאופן עדין מאוד שלפעמים אף אינו מורגש, רק כדי לקשט ולהוסיף עושר לצלילים, דוגמת "
האימהות והאבות" ו-"הבירדס", "הרולינג סטונס" שהשתמשו בו ב-"Paint it Black" ו-Canned Heat שהשתמשו בו בשירם המפורסם "On the Road Again". אחרים, דוגמת Shocking Blue, דיווי גראהם, The Incredible String Band ו-The Strawbs השתמשו בו ככלי מוביל ביצירותיהם. לרוב מדובר בראגות בהן הכלי המוביל הוא סיטאר או ביצירות אינסטרומנטליות ארוכות. וכמובן שהיו מי שמצאו את דרך הביניים, ונתנו לסיטאר מקום מכובד ודומיננטי בלי שישתלט באופן מוחלט על היצירה, כמו הביטלס, דונובן וה-Pentangle.

התאהב בשנקר

ג'ורג' הריסון הרחיב את השימוש בכלים הודיים בשיריו, העמיק בחקר תרבות המזרח והוא ללא ספק הדמות החשובה ביותר בחיבור בין הפופ המערבי למוסיקה ההודית. הריסון היה שותף בכמה פרויקטים מעניינים ביניהם - "
Shankar Family & Friends" שם ניגן תחת השם Hari Georgeson לצד הגורו ראווי שנקר וחברי משפחתו ולצד מוסיקאים כמו: רינגו סטאר, ניקי הופקינס ובילי פרסטון. ב-1970 הוא הפיק את האלבום "Radha Krishna Temple" שכלל מנטרות הודיות כמו "Govinda" ו-"Hare Krishna Mantra".

אלבומו הראשון, "
Wonderwall Music", (אלבום הסולו הראשון של אחד מחברי הביטלס) שראה אור ב-1968 הוא פסקול לסרט "Wonderwall". האלבום הוקלט באנגליה ובהודו והשתתפו בו מוסיקאים רבים, ביניהם, אריק קלפטון שמופיע תחת השם Eddie Clayton ורינגו סטאר שנקרא - Richie Snare. הגורו שנקר הפך לדמות פופולרית ונערצת במערב באותן השנים. ב- 1968 הוא הופיע בפסטיבל מונטריי ושנה לאחר מכן בוודסטוק, הקהל האמריקאי התאהב בשנקר ונחשף באופן רחב יותר לסאונד של המזרח.

שנים אלו היוו פתח לחיבור מעניין שאומץ בהמשך על ידי עשרות הרכבים, חלקם אזוטריים, שניגנו מוסיקה פסיכדלית והעשירו את הסאונד שלהם באמצעות סיטאר וסיטאר אלקטרוני, ביניהם: הטריו הבריטי Magna Carta, ההרכב הגרמני
Broslemachine, ואחרים כמו: Blonde on Blonde, July, Pretty Things ו-Fallen Angels.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©