הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבועים
 
הם לא סולחים על הריסת "אוסישקין", לובשים תחתונים שעליהם הסיפרה שמונה ויש להם פיתרון מקורי לסכסוך עם הפלסטינים. נא להכיר: האנשים שמאחורי ארגוני האוהדים בכדורגל, שיודעים מי האשמים בתדמיתם הרעה: "העיתונאים האליטיסטים האלה"
מאת חן קופרווסר | 09.09.2009
 

אדם (שם בדוי) חבר בכיר בארגון האוהדים "אולטראס" של הפועל ת"א. "אם הייתי רואה את ראש העירייה, רון חולדאי שרוע על הכביש ומתחנן לעזרה לאחר שעבר תאונת דרכים, הייתי מדליק סיגריה, מתיישב לידו צופה בו סובל, ושואל אותו איך ההרגשה להיות זה שמתחנן לעזרה וזוכה להתעלמות", הוא מספר בלי למצמץ, "ככה זה כשלוקחים לך את הבית ומפרקים אותו. אוסישקין היה הבית שלי, שלנו".

שאול קשטן, בלונדיני עם עיניים כחולות ונשמה צהובה המתגורר בנתניה, דוחה מכל וכל את הטענה שאוהדי מכבי תל אביב, בצוותא עם אלה של בית"ר ירושלים, הם האוהדים הגזענים והאלימים בליגה. "קודם כל, השוואה בין אוהדי מכבי לאוהדים החוליגנים והברברים מירושלים היא פשע. את זה כבר הבנתי בגיל 12 כשחטפתי מאוהדי בית"ר ירושלים סמוכתה באוזן. עד היום היא רטובה. שנית, אנחנו אומנם מקללים את מחנות האוהדים האחרים כחלק מהעידוד ומחוויית המשחק עצמו אבל מעולם לא פתחנו בקטטה עם אף אחד. האלימות שלנו נשארת מילולית בלבד ונגמרת לרוב במגרש.

קשטן המכביסט לא מסוגל לראות צבע אדום. "זה חיזבאללה, קומוניסטים, הפועל תל אביב וגועל נפש" הוא מגיב מיד כשנשאל מה הצבע האדום מעורר בו. הוא מגדף ומקלל כמעט בכל משפט, ניכר כי זהו סגנון הדיבור שלו, אך לזכותו ייאמר שהדבר נעשה בסגנון הומוריסטי למדי. עם זאת, ישנו בן אדם אחד שהוא לא מעז לקלל. אפילו לא בצחוק: אבי נמני. לא כל שכן הוא מציג בגאווה את תחתוני הבוקסר הצהובים שלו, הנושאים את הספרה המזוהה עם נמני, שמונה.

האוהדים לעולם לא יסלחו לעצמם על מחיצתו של אמיר רנד. אודי אזולאי (עומד מימין)
 

"הפיתרון היחיד לסכסוך העמוק בינינו לבין הפלסטינים הוא פצצה אחת שתחסל גם אותם וגם אותנו. שני הצדדים ראויים לפתרון הזה. רע לי בלב כשאני רואה אזרחים חפים מפשע מאבדים את חייהם לשווא בצד הפלסטיני, ועצוב לי עוד יותר לראות ילדים בני 18 יוצאים למלחמה בלי שהם בכלל יודעים מה הם עושים". אומר אודי אזולאי, אחד ממקימי הארגון הידוע לשמצה בקרב מחנות האוהדים האחרים: "הקופים הירוקים" המזוהה עם מכבי חיפה. אזולאי, שחום עור בעל שיער ארוך וחלק הוא חיפאי במקור, המתגורר כעת בתל אביב עם אחד משותפיו להקמת הארגון. כשנדרש להסביר את השקפתו הרחוקה כל כך מהקונצנזוס לגבי המלחמה, הוא משיב בפשטות "כי וואלה, גדלתי עם ערבים".

לכאורה אין להם הרבה במשותף, אבל על דבר אחד הם מסכימים: הסטיגמה הרווחת, שקובעת שאוהדי הכדורגל בכלל, ואלה השייכים לארגוני אוהדים בפרט הם ברברים, אלימים וגזענים היא מופרכת מיסודה ונבנתה על ידי עיתונאים שיש להם דעות קדומות. אדם, חבר ב"אולטראס" של הפועל תל אביב, קשטן, חבר בארגון "השחקן ה-12" של מכבי תל אביב, ואזולאי מ"הקופים הירוקים", אומנם לובשים בגדים לא באותו הצבע, אבל חושבים באותו כיוון.

יניב קובוביץ' הוא עיתונאי ספורט ותיק ב"הארץ" וב"וואלה ספורט", שמסקר בעיקר את הפועל תל אביב. קובוביץ' כתב בעבר כמה טורים שמובעת בהם הטענה כי אוהדי הפועל הפכו מקהל נאור לאלים ומסוכן וכי קהלים נוספים, בהם אוהדי מכבי תל אביב ומכבי חיפה, נוטים להיות אלימים וגזעניים במיוחד. הוא לא מסכים שהעיתונאים בישראל יצרו סטיגמה על אוהדי הכדורגל בארץ כאילו מדובר באנשים אלימים, גזענים וברברים. "מה שגרם לזה הם המקרים הרבים בהם חלו תקריות אלימות וגזעניות במגרשי הכדורגל. כעיתונאים אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדות שמצביעות על מקרי אלימות רבים".

אדם אומנם שחום עם עיניים ירוקות אבל אדום מכף רגל ועד ראש. הוא פגש את בת זוגו, אוהדת הפועל תל אביב שאותה הוא מכנה הפילגש, במשחק של מחלקת הנוער של המועדון ביום שבת בבוקר, והצבע הצהוב של מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים מעורר בו בחילה. הוא דוחה מכל וכל את הטענות כלפי אוהדי קבוצתו על כך שהפכו מאינטליגנטים ושנונים למחנה האוהדים האלים בישראל. "ישנם אנשים שספורט בשבילם זה כמו דת, וממש כמו שהדתיים הופכים לאלימים כאשר פוגעים להם בדת, ככה אנחנו נלחמים על מה שאנחנו מאמינים בו". כשאדם קרא באתר של "הארץ" על כך שהם הפכו מ"אינטליגנטים, שנונים, יצירתיים ומקוריים, למסוכנים מיליטנטים ואלימים" הוא הגיב בביטול "אנחנו מעולם לא פתחנו בקטטה עם אף מחנה אוהדים או עם השוטרים. הכל אצלנו מילולי בלבד".

אדם: הייתי שואל איך ההרגשה להיות זה שמתחנן לעזרה וזוכה להתעלמות". חולדאי
תצלום: אלון לופט

אין ספק שאם אוהדי הכדורגל המשתייכים לארגונים הללו היו צריכים לשלוח נציג שיוכיח כמה רחוק הסטריאוטיפ שלהם מהמציאות, עליהם לשלוח את אזולאי המזוהה עם הירוקים מחיפה. דיבורו שלוו ולא מתלהם, הוא נראה כמו הסטריאוטיפ של אוהד כדורגל אך מתנהל במתינות ובחוכמה. אזולאי הוא הראשון להודות בכך שברגע שהוא מגיע למגרש ונשאר ללא חולצה, מתגלה אדם חדש לחלוטין: פרוע, מתלהם וילדותי. "אין לי הסבר לתופעה הזו חוץ מהצורך להתפרק. לפעמים אני קולט את עצמי בשידורים חוזרים בטלוויזיה, ולא מאמין שזה אני". הוא לא מסכים לשיר שוב את השירים אותם הוא שר באצטדיון, אך מודה "בחלק מהם ישנן מילים שממש קשה לי להוציא מהפה כשאני לא במגרש".

אזולאי לא אוהב שמזכירים לו שהקהל הירוק בכלל ו"הקופים הירוקים" בפרט נחשבים לקהל המפונק ביותר, שגרם לאסון הגדול ביותר עד כה במגרשי הכדורגל בישראל: מחיצתו של אמיר רנד בן ה-15 (כיום בן 23) על ידי המון משולהב שגרם לרנד נזק מוחי בלתי הפיך. המקרה התרחש ביציע ג' בו יושבים חברי הארגון שאזולאי הקים. "זה נכון שלקהל שלנו ישנן לא מעט בעיות ושבכל הקשור להיבט המקצועי הוא די מפונק. אוהדי יציע ג' לא יסלחו לעצמם לעולם על המקרה, אבל צריך לזכור שמדובר ביציע שבאותו זמן היה מגודר ומוזנח, ושבסך הכל האוהדים רצו לחגוג עם השחקנים. העובדה שהחבר'ה במעלה היציע, שמהווים אחוז קטן מאוד מהאוהדים, לא הרפו למרות התחינות, ושהמשטרה איחרה בפתיחת הגדר - הביאה לאסון יותר מכל דבר אחר". טוען אזולאי בראש שפוף.

על אף הצער העמוק בשל התנהגותם של חלק מהאוהדים, אזולאי גאה מאוד ב"הקופים הירוקים" וטוען שמדובר בבית חם לאוהדי מכבי חיפה שמחנך נגד גזענות ואלימות מכל סוג. לטענתו, מדובר בילדים ונערים שבמידה ולא היו שייכים לארגון ולא היו מחויבים לערכיו, היו הופכים לילדי רחוב אלימים מחוץ לעולם הכדורגל. "מי שנכנס לאתר האוהדים יראה מיד מודעה שקוראת 'לבעוט את הגזענות מחוץ לכדורגל (Lets kick racism out of football)'. כלומר אנחנו עושים את המקסימום כדי שנראה במגרשים כמה שפחות אלימות וכמה שפחות גזענות".

על אף העובדה ששלושתם מציגים את עצמם ואת מחנה האוהדים שלהם כחביב ולא אלים במיוחד, עליהם להתמודד עם כמה עובדות. לקובוביץ' אין כל בעיה לשלוף מן המותן מקרים אלימים בהם היו מעורבים אוהדי כדורגל: "לנגד עיני אוהדי הפועל תל אביב הצדיעו זה לזה במועל יד, השליכו חזיז שפגע בפניו של אוהד הקבוצה אדהם שביטה ורימון הלם, שרסיסיו פגעו בקפטן יוסי אבוקסיס. אוהדי מכבי חיפה רמסו בחגיגות האליפות את אמיר רנד ואוהדי מכבי תל אביב היכו עיתונאי שביקר את הכוכב שלהם, אבי נמני. בנוסף, הייתי בסמטאות קרית אליעזר, כשחבורת אוהדי מכבי חיפה, מקלות בידיהם וארס בגרונם, חיפשה אחר אוהדי בית"ר. דוגמאות כאלו הרי יש המון". הוא מציין.

ישנו בן אדם אחד שהם לא מעזים לקלל. השחקן ה-12
תצלום : מתוך האתר של השחקן ה-12

אך קובוביץ' אינו היחיד. פז חסדאי מ"וואלה ספורט" למשל, טוען שעם המקרים הרבים קשה להתווכח, ושקיימים המון אוהדי כדורגל אלימים. קובוביץ' סבור שמדובר בעיקר באוהדים ששייכים לארגוני האוהדים ולאו דווקא לאוהדי הכדורגל בכלל (בקרב העיתונאים ישנה הפרדה ברורה בין השניים). לדבריו יש להפריד בין אוהדי הכדורגל, דבר שהסטריאוטיפ לא תמיד עושה. "עם זאת, אני לא חושב שהדברים נכונים לגבי כל אוהדי הכדורגל, ושהם נכונים לגבי כל מי שמגיע למגרש. בסופו של דבר מדובר בארגוני האוהדים שמתאגדים כבר באינטרנט ומתכננים איך להכניס רימוני הלם לתחום אצטדיון וכיצד לשיר שירי נאצה. בדרך כלל מי שאינו חבר בארגון אוהדים גם לא משתתף בפעולה אלימה, גזענית או ברברית". מציין קובוביץ', "הרי אני בעצמי אוהד כדורגל, ואני לא מחשיב את עצמי אלים".

לאדם האדום ישנן הכי הרבה טענות כלפי העיתונאים שהפכו את הפועל מהקבוצה הנאורה בישראל לקבוצה האלימה והמסוכנת ביותר. "זו חבורה של מכביסטים צבועים וצמאי דם בעצמם" הוא קובע. "בזמן "עופרת יצוקה" למשל, הם חיפשו נקמה והרוגים בצד הערבי על כל פצוע שלנו. אם אנחנו היינו מחפשים דם ונקמה מעבר לשירים קיצוניים על כל פצוע שלנו ממכות של השוטרים או ממכות של אוהדי בית"ר, היו אומרים שאנחנו מגעילים, אלימים ואיומים". כשאדם מתייחס לטענה שהאלימות המילולית לא פחות גרועה מזו הגופנית, שכן היא כוללת את הכינוי נאצים כלפי אוהדי מכבי תל אביב והצדעה במועל יד, הוא יוצא מדעתו. הוא חושב שלכל בן אדם ישנה את הדרך להוציא את האגרסיות שלו בין אם מדובר בקהל אוהדים ובין אם מדובר במישהו שבכלל לא קשור לספורט.

"אנחנו מוציאים את זה בשירים מתוחכמים, אוהדי בית"ר ירושלים
בגזענות ובאלימות, הישראלי הממוצע בכביש ובשנאה לערבים, והערבים בשנאה ליהודים", מתרגז אדם, "אני חושב שמכל האפשרויות של הוצאת האגרסיות, זו שלנו הכי טובה".
שיר הנאצה האהוב על אדם בכלל לא מכיל את המילה נאצים. כאשר הוא מתבקש לציין את המילים של השירים שבגינם נחשב הקהל האדום לאלים במיוחד, הוא מיד פוצח בשירה של מה שנראה תחילה כשיר תמים למדי של צביקה פיק עם הלחן המפורסם של "מת אב ומת אלול", אך לא עובר זמן רב עד שמגלים כי שמות המתים הם מאמנים או שחקנים מכל מיני קבוצות.

קשטן, בניגוד לאדם, חושב ש"המאפיה האדומה" בתקשורת היא שמציגה את אוהדי הכדורגל בארץ ואת אוהדי מכבי תל אביב בפרט כאלימים וגזעניים. "העיתונאים הם בדרך כלל אליטות אדומות וחסרי חוש הומור, ולכן הם בכלל לא מבינים את המשחק הפנימי הזה שיש בין האוהדים בכל הקשור לשירים קיצוניים ולאלימות מילולית. אין כל פסול בזה במגרשי כדורגל, ואף אוהד לא לוקח את הקללות באופן אישי. עובדה שיש לי חברים קרובים מאוד שהם אוהדי הפועל תל אביב או בית"ר ירושלים". קשטן מכחיש פגיעה פיזית בעיתונאי שביקר את נמני אך ממהר לסייג את דבריו, "נמני הוא המלך ויש לו קשר אדוק עם רבים השייכים לארגוני האוהדים, ולכן לכל מי שיש בעיה איתו, יש בעיה גם איתנו".

קשטן: "לא מסוגל לראות צבע אדום של קומוניסטים, הפועל וגועל נפש". האחד במאי
תצלום : דרור פיק

קשטן: "הגזענים האמיתיים הם האליטות שלא מוכנות לקבל שום סוג אחר של אינטראקציה בין אנשים פרט לזו הנחשבת בעיניהם כתרבותית. האלימות והגזענות, הן בין אשכנזים וספרדים ובין יהודים לערבים ובכדורגל ישנה דווקא התקרבות בין הצדדים. האלימות המילולית שלנו ושל רובו המכריע של ציבור האוהדים נעטפת בהומור מסוים. היא לעולם לא אישית ואני מודה שיש לי כמה חברים שהם אוהדי הפועל תל אביב, ואותם אנחנו מקללים הכי הרבה".

לצהוב המושבע אין שום בעיה לשלוף דוגמאות של שירים הומוריסטיים, כפי שהוא מכנה אותם: "אוו, נשבעתי לאהוב, את המגן דוד, טועמה הוא שהיד, גאה להיות צהוב." לטענתו אין כל פסול בשיר הזה שכן המילה הגרועה ביותר בו היא שהיד, קדוש בערבית (הפירוש המדויק הוא מי שמת על קידוש שמו של אללה). "טועמה הוא לא מחבל, ולכן אם ייקח את השיר הזה ברצינות זו בעיה שלו". מיד כאשר הוא מסיים להצדיק את תמימותו של השיר הוא נתן דוגמה לשיר מעולם הכדורגל אותו הוא נוהג לשיר בהתלהמות על חברו הטוב, אוהד הפועל תל אביב, "עידן שני אתה תמות היום, תפס אותך סרטן בכל מקום, אתה בדרך... לגיהנום". הוא טוען בקור רוח "עידן לוקח את זה בהומור, הוא יודע שאין כוונה אמיתית מאחורי הדברים".

אזולאי סולד מהטענה שאוהדי הכדורגל הם אלימים וגזעניים במיוחד. "העיתונאים מחפשים שני דברים: סיפורים וסנסציות. הם דואגים למצוא את אלה גם כשאין כלום.  אוהד הכדורגל הממוצע הוא לא פחות טוב או יותר גזען מהעיתונאי הממוצע", טוען האוהד הירוק. "אני אוהד כדורגל מיציע ג' ואני לא מכיר הרבה עיתונאים שיש להם את הגישה שלי למלחמה, ואני מכיר לא מעט אוהדי כדורגל שהם מחוץ לקונצנזוס שקוראים מוות לערבים" בנוסף, הוא לא מצליח להבין כיצד העובדה שעיתונאי ראה כמה מאוהדי מכבי חיפה רודפים אחרי אוהדים אחרים עם אלות הופכת את כל מי ששייך לארגון אוהדים כזה או אחר לאלים, "זה בכלל אומר משהו עליי או על עשרות אלפי חברי הארגון שלנו שמעולם לא החזיקו אלה?".

כשם שהאוהדים מסרבים להודות שהעובדות מצביעות על כך שלפחות חלק מהמשתייכים לארגוני האוהדים הם אלימים וגזעניים, כך גם העיתונאים מסרבים להתייחס לכך שיש לפרק את המיתוס של ארגוני האוהדים ושרובם המכריע אינו גזען או אלים יותר מהאדם הממוצע בחברה. אם כך, האם החברים בארגוני האוהדים הם "עדר של פילים", כפי שיו"ר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון כינה את אוהדי בית"ר ירושלים? נקווה שהתשובה שנקבל עד קיץ 2010 תהיה שלילית וחד משמעית.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©