הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנת השף
 
"אוקרוויל ריבר" הוכיחה שהיא להקה הבנויה סביב מוסיקאי בחסד, מלא כריזמה. עידן בלאו חזר מרוצה מהסולן וויל שף שברגעים מסוימים הצליח לכשף את הקהל
מאת עידן בלאו | 20.09.2009
 

אחד הגורמים החשובים בהופעות מוסיקה בכלל ובהופעות רוק בפרט הוא הקהל. אם הוא מחבק את האמן באהבה, שר את המילים בצמא ומשתף איתו פעולה לכל אורכה - סביר להניח שלא תהיה לאמן ברירה אלא לתת מעצמו את המקסימום. עוד לפני תחילת ההופעה של "אוקרוויל ריבר", אחת מלהקות האינדי המוערכות בעולם כיום, במועדון ה"בארבי" בתל אביב, היה ברור שיש בסיס רחב לדו-קיום בין הקהל הישראלי ללהקה האמריקאית מטקסס.

כשבשנה שעברה
יצא האלבום האחרון שלהם "The Stand Ins"
, הם קידמו אותו
בערוץ היו-טיוב שלהם באופן מקורי ומבריק. הם גייסו את חבריהם הטובים בסצנת האינדי האמריקאית, וביקשו מהם לבצע גרסאות כיסוי לשירי האלבום החדש. גם חברי "מונוקרייב", חברת ההפקה שאחראית על הבאתם של מרבית אמני האינדי לארץ בשנה האחרונה - עשו מעשה דומה לקראת בואה של הלהקה לישראל, אבל לא מתוך מטרה של קידום ההופעה אלא, כדי לכבד את הלהקה, ולתת לה הרגשה שהיא באה למקום חם ואוהד.

לפני התחלת ההופעה, הוקרנו על מסך בצידה של הבמה ביצועי יו-טיוב מקסימים של מעריצי הלהקה לשיריה חלקם אמני אינדי בזכות עצמם וחלקם פשוט חובבי מוסיקה שנרתמו לרעיון. מיד לאחר מכן, עלו רועי ריק והמדלי בנד והמשיכו לחמם את האווירה בנאמנות. אין ספק שהייתה זו מנה ראשונה ראויה, שפתחה את התיאבון למנה העיקרית - להקתו של וויל שף, הסולן הכריזמטי של "אוקרוויל ריבר".

האשים בחינניות את הקפה הטורקי ששתה מאחורי הקלעים. וויל שף
תצלום : עידן בלאו

כן, "אוקרוויל ריבר" היא "One Man Show", כמאמר הפתגם הידוע. להקה שנבנית סביב אדם אחד מוכשר וכריזמטי, מוסיקאי בחסד, שמטיל צל גדול ומאפיל על כל מי שסביבו רק בגלל שהוא ממגנט אליו את כל תשומת הלב. כששומעים את אלבומי הלהקה החושפים את היכולת הווקאלית המרשימה של שף, וכשקוראים את הטקסטים החדים שמבקרי מוסיקה רבים משבחים ורובם ככולם הם פרי עטו, מבינים את זה. אבל בהופעה אי אפשר להימנע מכך וחברי הלהקה, בעל כורחם, מוכשרים ככל שיהיו, הופכים מיד להיות להקת ליווי במופע של שף.

כשהוא עולה לבמה בלבוש מחויט ועטור במשקפי ראייה עגולים - ג'ון לנון סטייל, אני מתחיל להילחץ, מחשש שההופעה תהיה מאופקת. במהלך ביצוע השיר הראשון, הקול של שף פתאום נשבר והוא, במיומנות ובביטחון, עוצר את ביצוע השיר תוך שהוא זורק לקהל המופתע שהוא "לא מסוג הזמרים שיספקו איכות קולית נמוכה בהופעות שלהם". הוא מאשים בחינניות את הקפה הטורקי ששתה מאחורי הקלעים. הקהל צוחק ומיד הוא ממשיך את השיר מאותה נקודה שבה הפסיק - באיכות ווקאלית משופרת, והלחץ שלי מתחיל להתפוגג.

לא עובר זמן רב ושף משליך את הז'קט על המתופף, ומאוחר יותר, באחד ההדרנים, אפילו החולצה המכופתרת מוחלפת לטי-שרט פשוטה. ניכר שהוא יוצא מגדרו כדי לתת לקהל הופעה שלא ישכחו, ובהחלט יש לו את זה. הוא מצליח לכשף את הקהל, עד כדי כך שברגעים מסוימים פתאום נדמה שהמשקפיים העגולים מקנים לו מראה של הארי פוטר ועולם הקסמים שלו, ולא של לנון. אחרי כמה ביצועים נאמנים מדי למקור, מגיע "The latest toughs" שסוטה לטובה מהעיבוד המקורי של הלהקה באלבום ומבשר על הבאות. "אוקרוויל ריבר" משלבת בצורה אינטליגנטית בין שיריה הקצביים לשקטים ובין החדשים לוותיקים, ולמרות שמבחינה אישית היו חסרים לי שניים משירי הלהקה שאני הכי אוהב, עדיין אין ספק שבאופן כללי רשימת השירים הייתה ראויה.

להעניק אהבה

הבולט בין השירים השקטים שבוצעו היה "A Stone" היפהפה שאת מרביתו שף ביצע לבד, תוך שהוא מפגין יכולת שירה שברירית ושורטת, שנוגעת בעצבים החשופים של הרגש. בחצי השני של ההופעה העניינים מתחממים עם רצף של שלושה מלהיטיה הגדולים של הלהקה - "For real" זוכה לפתיחה אפלה ובומבסטית שהיית מצפה לשמוע מלהקות אצטדיונים דוגמת "מיוז". מיד אחריו מגיע "Lost costlines" והקהל כולו מצטרף לשירת הקולות המלווים, ורגע השיא מגיע ב-"Our life is not a movie or maybe", אולי הלהיט הכי גדול ש"אוקרוויל" הוציאה עד היום, שבו כל הלהקה מתגייסת להפעלת הקהל שמשתף פעולה בשמחה ומוחא כפיים בהתאם לקצב המהיר המשתנה של השיר. כיף גדול!

כשהקהל החזיר אותם לבמה בפעם השנייה להדרן, הודה פאט פסטריוס, באסיסט הלהקה, לקהל והוסיף "התאהבנו בעיר שלכם הלילה". וברור מעל לכל ספק, שגם אם לא תמיד הפגין בקיאות במילות השירים המורכבים של הלהקה, הקהל הישראלי החם ידע להעניק אהבה ל"אוקרוויל ריבר", ובכך היווה גורם משמעותי לאווירה בהופעה, ולערב מוצלח שהשאיר טעם מתוק בפה.

בדומה למדונה ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, גם "אוקרוויל ריבר" חתמו את הטור האירופי שלהם כאן. סביר להניח שזה קורה בגלל שישראל היא המדינה המערבית שממוקמת הכי מזרחית על המפה, אבל מה שיותר משנה לנו הוא שעקב כך, הזיכרון המתוק של ההופעה בישראל יהיה טרי יותר במוחם של שף ולהקתו, ואולי יגרום להם לשוב אלינו להופעה מלאת מטעמים מוסיקליים גם בטור האירופי הבא.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©