הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משהו מרגיז וענוג
 
מבט חדש על "שלום לך, עצבות", ספרה השערורייתי מ-1954 של פרנסואז סגאן אותו כתבה בגיל 17, מגלה בה מורכבות רגשית מעניינת, ועוד כמה סיבות טובות לחזור ולהעמיק בחייה הסוערים
מאת רוני לוין | 22.09.2009
 

השילוב בין הוצאת "אחוזת בית" וההבטחה לאחרית דבר של שלומציון קינן ונורית גרץ הן סיבות מספיק טובות לרכוש ספר. סיבה זניחה נוספת היא שמדובר בסיפורה הקלאסי של פרנסואז סגאן מ-1954 "שלום לך, עצבות". כבר בצאתו הפך הספר לרב-מכר שערורייתי שהסעיר את הקוראים, בעיקר בזכות דמותה של הגיבורה ססיל, נערה בת 17 המבלה את חופשת הקיץ בריביירה הצרפתית בחברת אביה רודף הנשים, והמאבק שהיא מנהלת בבת זוגו שמאיימת לנתק אותם מאורחות חייהם המופקרים.

למרות שהמבנה העלילתי פשוט יחסית ומורכב מהרעיון המלודרמטי של דמויות המייצגות כמה קטבים שמייצרות מתח ומאבק הנובע מהפער בתפיסות העולם, מדובר ברומן בעל מורכבות רגשית גבוהה. ססיל היא אומנם נערה צעירה אבל בעלת קול ייחודי, שמרבה לשתף את הקוראים בהגיגי ליבה. כבר בפסקה הפותחת אנו מתוודעים לבגרותה הנפשית: "אני מתלבטת אם להכתיר את הרגש הלא מוכר הזה, שהתוגה והעינוג בו אינם נותנים לי מנוח, באותו שם, אותו שם חמור סבר: עצבות. זה רגש מלא כל כך, אנוכי כל כך, שאני מתביישת בו מעט, ואילו העצבות נראתה לי תמיד מכובדת. עד עתה לא ידעתי עצבות, אלא רק תוגה, חרטה ולעיתים נדירות יותר גם נקיפות מצפון. והנה היום מצטנף בתוכי משהו ומתקפל כמו משי, משהו מרגיז וענוג, המבדיל ביני לבין האחרים".

היכולת המופלאה של נערה בגיל כה צעיר לערוך הפרדה בין תוגה לעצבות, המודעות העצמית והאבחנות הדקות יוצרים את הרושם שדמותה של ססיל טיפה בוגרת לגילה. גם כאשר היא עסוקה במחשבות פחות מעמיקות, היא ממהרת לסייג אותן: "נשכבתי לי בחול, נטלתי בכף ידי חופן של גרגירים, והנחתי להם להימלט מבין אצבעותי במעין מזרקה צהובה ורכה. חשבתי לעצמי שהחול זורם ממש כמו הזמן, ושזאת מחשבה רדודה, אבל נעים לחשוב מחשבות רדודות: הרי זה קיץ".

סגאן חיפשה אהבה בכל מקום אפשרי ובכל זאת נשארה בודדה
תצלום : עטיפת ההוצאה הראשונה של הספר

אולם יותר מכך מרתיעה בשלותה המינית והיכולת להשתמש במין כאמצעי להניע אנשים, חפצון האחר והשימוש בו לטובתך האישית. דמותה של ססיל מגלמת את המהות האקזיסטנציאליסטית של חיים ללא תכלית, והרצון ליהנות בכל רגע ללא התחשבות בעבר או בעתיד, בטח שלא בתוצאות ובנזקים שעלולים להיגרם. בדרך זו היא פועלת על מנת להפריד בין אביה ובת זוגו אן, איתה הוא עומד להתחתן, ובעצם כך עלול להפוך התא המשפחתי המצומצם לגרוע מכל, כלומר לבורגני.

ססיל, שחשה כלפי אביה אהבה אירוטית ורואה בכוונתו להתחתן בגידה בה, מפגינה מיניות מפחידה לנערה בגילה, כאשר היא רוקמת תוכנית לשדל בחור צעיר לצאת עם בת זוגו הקודמת של אביה, כדי לגרום לו לקנא, ועקב כך להפריד ביניהם. אולם דמותה של ססיל אינה חד ממדית במובן האנוכי. למרות שהיא נהנית מהקרבה המיוחדת אל אביה, היא מעריצה את האינטלקטואליות והנשיות של אן עד כדי רתיעה, ומנהלת מאבק פנימי בין הרצון להמשיך את אורח החיים הניהיליסטי שלה ושל אביה, אל מול הבנת וקבלת המורכבות של מערכות יחסים ואהבה.

סגאן כתבה את הרומן כשהייתה בגילה של ססיל, ואולי לעובדה זו חלק מרכזי בהפיכתו של הרומן לכה שערורייתי. אולם יתכן כי הגורם המשמעותי ביותר להפיכתו לקלאסיקה הוא החיבור המתבקש בין דמותה של ססיל לזאת של סגאן, שהייתה ידועה כמי שניהלה בעצמה מערכות יחסים עתירי תשוקה עם גברים ונשים, הייתה מאוהבת באורח חיים ראוותני בכלל ובמכוניות יוקרה בפרט, ואף הספיקה בגיל 22 להיות גרושה פעמיים עם ילד. בין היתר, היו גם התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות, משפט בחשד להעלמות מס והרשעה ב-1990 על אחזקת קוקאין.

המאבק התמידי אפיין גם את חייה של סגאן שחיפשה אהבה בכל מקום אפשרי, ובכל זאת נשארה בודדה. למרות שסבלה מאין-ספור צרות כלכליות ובריאותיות, היא נהנתה מהחיים. לבסוף היא מתה ב-2004 מסיבוך של מחלת לב ממנה סבלה, עניין שהפך את הרומן עם השנים לסוג של נבואה. כל הסופים עצובים.

שלום לך, עצבות פרנסואז סגאן >> אחוזת בית | 141 עמודים | 2009

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©