הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דלישס
 
נדב לשם מציע להילחם בתופעה בה להקה ישראלית פורצת דרך כמו "התפוחים", שצוברת מעריצים נלהבים ורבים בעולם, לא מקבלת הכרה בארץ
מאת נדב לשם | 27.09.2009
 
"התפוחים בהופעה חד פעמית בישראל לפני סיבוב הופעות באנגליה" - כך נכתב ברשת החברתית הפופולרית שלא מפספסת אף הזדמנות להעמיק את החדירה לפרטיות של כל אזרח, שהעוול היחיד בכפיו הוא העובדה שהסכים להצטרף לצרה הצרורה הזאת שנקראת "פייסבוק". "אם זה חד-פעמי, אנחנו חייבים להיות שם", אמרתי לחברה שלי, ומיד ניגשתי למלאכת הזמנת הכרטיסים המקוונת. כמה שעות לפני ההופעה (המעולה, יש לציין) נפגשנו עם כמה חברים וחלקנו עימם את המידע, שעד אותה העת נראה לנו מרגש ומרענן. למרבה הצער, ציפיותינו לקריאות התפעלות וקנאה הפכו בן רגע לקולות של חוסר עניין. מתברר שמעולם הם לא שמעו על הלהקה או שאולי "שמענו עליה, אבל לא שמענו אותה".

כיצד זה ייתכן, שאלנו, שלהקה כמו "התפוחים" שמגדירה מחדש את הגבולות בז'אנר המוסיקלי שבו היא פועלת, גוררת אחריה גרעין מעריצים נלהב לכל מקום ויוצאת לסיבובי הופעות חוצי אוקיינוסים - נשארת בישראל של היום רק בגדר שמועה חלקית בין ציבור צעיר וזקן, סטודנטיאלי ואזרחי, אשכנזי ומזרחי?

ואין לכך קשר לטעם במוסיקה, הרי גם את אייל גולן לא כולם אוהבים, אבל יודעים מי הוא. זה גם לא קשור לברנז'ה תל אביבית, סצנה או בועה זו או אחרת. להקות שקהל המעריצים שלהן הוא חלק מסצנה, שמוכרות רק בברנז'ה ספציפית ששטח המחיה שלהן הוא דרומית לירקון וצפונית ללוינסקי - לא שורדות יותר משנה, שנתיים במקרה הטוב. אין כל ספק ש"התפוחים" היא לא מהלהקות הללו. בכל זאת, מדובר בלהקה שהוציאה עד היום שלושה אלבומים מלאים בממתקים לאוזניים, עמוסים בשיתופי פעולה מרחיקי לכת ופורצי גבולות, ואף הופיעה בפסטיבלים הכי חשובים באירופה - כך שאת גבולות תל אביב, אין ספק שהיא פרצה ובגדול.

שיתופי פעולה מרחיקי לכת ופורצי גבולות
תצלום : אלון לופט

לדאבוני, "התפוחים" אינה הלהקה היחידה שמצליחה על הבמות בגולה ונשארת עלומת שם בארץ הקודש ורשימת האמנים הציוניים שפועלים כיום בחוץ לארץ ארוכה. להקות כמו: J.Views , Monotonix , היוצר אורן לביא שעד כה הופיע במיטב תוכניות האירוח בארה"ב ונכון לזמן כתיבת הטור, הקליפ שהוציא לשיר שלו "Her Morning Elegance" מתהדר בלא פחות מ-7,600,210 צפיות ביוטיוב! קולטים את המספר? יותר משבעה וחצי מיליון צפיות, וסביר להניח שאם לביא היה מוציא את השיר בארץ הוא היה זוכה לפחות משבע השמעות ברדיו.

לבסיסט אבישי כהן, שדווקא לאחרונה הצליח למכור מספר לא מבוטל של דיסקים בארץ, לקח ששה אלבומים עד שקיבל במה ראויה ועקב כך הפך בן רגע ליוצר נודע בקרב הציבור הרחב בישראל. הזמרת קרן אן שנחשבת לעילוי באירופה, אבל נחבאת אל הכלים בישראל. להקות רוק/פאנק/מטאל כמו "בצפר", Orphaned Land ו-Useless ID שממלאות אולמות בארה"ב ואירופה אבל בקושי מצליחות למלא את ה"בארבי".

האצבע המאשימה היא כמובן לגלג"לצ, "כוכב נולד" וקברניטיה, בית הספר למוסיקה "רימון" ויוצאיו רעבי הפלייליסט והציבור, בסדר הזה. למרות שזה נדוש וקל להפיל עליהם את כל הרעות החולות של המוסיקה בישראל, קשה להתעלם מהעובדה שהם לא מאפשרים ביטוי לשילובים מוסיקליים ולא משמיעים להקה כמו "התפוחים". זו להקה שמערבבת כל כך הרבה זרמים בתרבות הישראלית, מפיצה אחדות ושמחה דרך המוסיקה ובכך למעשה, מראה את היופי הגלום באזרחי המדינה ואת הדרך הארוכה שעברנו ב-61 השנים האחרונות.

אין לכך ביטוי בזרם המרכזי בישראל, ולדעתי חשוב שזה יקרה אל מול המוסיקה המושמעת היום, שלרוב רק מעמיקה את הפער החברתי ומקדשת את הבידול בארץ שבין כה וכה מרובת קבוצות ובכך בעקיפין, תורמת לעובדה שאין לי חברים אתיופים וערבים או במילים אחרות - המוסיקה שמקבלת במה, המוסיקה שמשפיעה ומעצבת, המוסיקה שנמכרת, היא מוסיקה מנכרת. זה לא שלמוסיקה מיינסטרימית לא מגיע מקום ברדיו ובטלוויזיה, אבל מה לגבי השאר? ואיך אפשר בלי קצת אופטימית: גם בלי תמיכה ממסדית אני מקווה ורוצה להאמין שאם כולנו נצביע ברגליים, ונדע לדחוף את האמנים הללו, בסופו של יום, בעתיד הלא רחוק, כולנו נשמע מוסיקה בצוותא ונאכל תפוחים.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©