הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הטוב, הרע והמכוער
 
אחרי שסיכומי תשס"ט חלפו, דורון יצחק חושב שהגיע הזמן לחלק פרסי אוסקר אלטרנטיביים לאנשים ולאירועים הבולטים של השנה. הכינו את החליפות
מאת דורון יצחק | 02.10.2009
 

זהו, תשס"ט כבר מאחורינו. הכול כבר נאמר על השנה החולפת, הכול סוכם, נארז ונחתם, האירועים והאנשים המשפיעים, הטוב הרע והמכוער שהיו מנת חלקנו, ההצלחות וגם הכישלונות. אז מכיוון שאנחנו חיים תמיד בתחושה של סרט, החלטתי להעניק לשנה החולפת את פרסי האוסקר שלה ובכך לסתום עליה סופית את הגולל. הכינו את הבגדים הכי נוצצים שלכם לטקס לשנת תשס"ט בישראל. והזוכים הם:

בתפקיד שחקנית השנה קטפה את הפרס הגברת הכמעט ראשונה, לא אחרת מאשר יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, שמשכן הכנסת מהווה כבר עשור את הבית השני שלה, את הפריצה הגדולה עשתה דווקא השנה וכמעט הפכה לראש ממשלה. לבני, פעלה בחוכמה רבה בשטח בלתי כבוש על ידי הפוליטיקאים, כשפילסה את דרכה ללב הציבור הצעיר, ודיברה בשפתו.

לא פיקדה על שום מלחמה וספק אם ראתה קרב בחייה. ציפי לבני
 

היא אמנם מעולם לא הייתה גנרלית דגולה, לא פיקדה על שום מלחמה וספק אם ראתה קרב בחייה, אולם בניגוד מושלם ל-119 חבריה לכנסת, לבני הגיעה עם אידיאולוגיה, חזון המדבר לנותני הטון האמיתיים בחברה הישראלית. מעורבותה בחיי הצעירים - בין אם בקידום מטרות חינוכיות, ערכיות, מוסריות ובין אם מעורבות באירועי בידור סטייל פגישה אחת על אחת עם הדיווה, מדונה, האהובה כל כך על בני הנוער, הכתירו אותה לדעתי, לפוליטיקאית - של הסטודנטים ושל הנוער.

היא תמכה בנושאים חברתיים דוגמת מאבקה של הקהילה הגאה והייתה זו שחשבה מה טוב עבור העתיד שלנו, של דור ההמשך. הקריאות של "הוא הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבאה" טרם התגשמו, אך כולי תקווה כי בשנה הקרובה יותר ויותר פוליטיקאים ייאמצו את דרכה ויביאו את השינוי הכול כך מתבקש. אולי הם גם יזכו בפרס בשנה הבאה.

בקטגוריית סרט השנה זכה הסרט עם הגרסאות הרבות כל כך, "שפעת החזירים". מה לא נאמר על המחלה הזו, שהיא הקשה ביותר בשנים האחרונות, שזוהי מחלת המוות, שאסור לצאת לחו"ל מחשש להידבק ושיש סנקציות על חזרה לארץ. כל הפחד, הפאניקה והלחץ - די! איבדנו כל פרופורציה. תודות לכלי התקשורת, התגלה כי ההר הוליד עכבר, כלומר, שהעכבר נדבק בשפעת החזירים, החלים וחזר לחור ממנו בא. כמה דרמה על אנטי דרמה. אפילו בסרט אימה לא היו חושבים על תסריט טוב מזה. מישהו בכלל זוכר שמדי שנה מתים בין 500 ל-1,000 בני אדם משפעת רגילה? חברים, שפעת זו שפעת ולא משנה אם היא עם חזירים או בלעדיהם.

בקטגוריית הסרט הזר של השנה קטפה את הפרס פרשת גירוש הילדים הזרים שנולדו בארץ, שקרעה למדינה שלמה את הלב. החלטת הממשלה צריכה לזכות את השלטונות בפרס האטימות של השנה, אך למזלם קטגוריה זו אינה קיימת. הפרשה האירה את עיני כולנו, אזרחי המדינה, והציבה בפנינו עובדה פשוטה: למרות שהם ילדי עובדים זרים הם עדיין ילדים ישראליים. כעם המוכר בנדיבותו ורגישותו כלפי האחר, אוי לנו מלתת לעוול שכזה להתרחש. כל עוד תלויה חרב הגירוש מעל לצווארם של הילדים הללו, עלינו להזכיר מדי יום למקבלי ההחלטות כי נותני המילה האחרונה הם אנחנו ובכל מה שקשור לאנושיות, אנחנו לא חיים בסרט.

הלוואי ויצליח להפתיע וליצור אוטופיה אוניברסלית. ברק אובמה
איור : מרינה ברנר

בפרס שחקן השנה זכה האיש השנוי במחלוקת, נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד. המנהיג השנוא כל כך, המאיים הבלתי נלאה, הצליח בשכל רב, להוות שחקן מרכזי בסדר היום הציבורי העולמי. אותו אדם קטן קומה הוכיח לנו ולעולם כי למילים יש כוח, וכאשר הופכים מנהיגים אחרים בעולם לכלי משחק, השליטה במגרש הופכת לפשוטה מאוד.

מדהים לחשוב איך המדינה המאיימת הזו, איראן, מפילה מנהיגים כה רבים, כולל את ברק אובמה, נשיא ארצות הברית הכול יכולה. כשאיום הגרעין נשאר בעינו ועיני העולם לא נפקחות, עלינו לנהוג ביתר זהירות מולו ולזכור כי גם המצביא הצרפתי נפוליאון, היה קטן קומה ופיצה על כך בכיבושיו הרבים. נפוליאון יש רק אחד, והפעם ההיסטוריה דווקא לא חייבת לחזור על עצמה.

ובהמשך ישיר, בפרס שחקן המשנה של השנה זכה נשיא מדינת האפשרויות הבלתי נגמרות בעצמו, ברק אובמה שהצליח לעשות היסטוריה כשנכנס בשערי הבית הלבן כנשיא השחור הראשון של ארצות הברית. אותו מנהיג ששבה את לבה של אומה שלמה, ונטע תקוות בלבבותיהם של מדינות רבות אחרות, המנהיג שהשרה על כל כך הרבה אזרחים ברחבי הגלובוס את התחושה כי הנה, מעכשיו יהיה טוב יותר, ולמען האמת, קצת אכזב. השינויים שהבטיח בוששו לבוא, צעדים משמעותיים לתיקון העולם עדיין לא נראים באופק והזוכה בפרס הקודם עדיין מצליח לשטות בו.

ובכל זאת, אני מונע מעצמי לדון אותו לכף חובה, שכן בתקופת כהונתו הקצרה יחסית עליו להירגע מהבזקי המצלמות שנחתו עליו לפתע מכל עבר, מהראיונות המבדחים לתוכניות הבידור המצליחות ביותר על המרקע האמריקאי, ובעיקר להתרגל לנוחיות שמספקים החיים בבית הלבן. אולי אחרי שיתאקלם באמת, יצליח להפתיע וליצור אוטופיה אוניברסלית. אולי בשנה הבאה נכתיר אותו כשחקן השנה או שאולי יעשה הסבה מקצועית ויפרוץ בקריירת משחק הוליוודי. דבר אחד איני יכול לקחת ממנו הוא העובדה שהמצלמות אכן אוהבות אותו, ועושה רושם שהוא אוהב אותן.

הפכנו אותם לחלק מחיינו ובאותה מהירות גם העפנו. המירוץ למיליון
 

בפרס שחקנית המשנה של השנה זכתה לא אחרת מאשר המלכה, הדיווה הבלתי מעורערת של עולם המוסיקה, אסתר, שיש שמכירים אותה מדונה. אותה קבליסטית מושבעת שסחבה עמה ארצה שקים של אבק כוכבים, והזכירה לנו שגם אם אנו חיים במדינת מלחמה, אנחנו בסך הכול רוצים קצת לשמוח. הגל הגדול של אמנים מחו"ל ששטף אותנו הקיץ ועתיד להימשך, הכניס קצת אור של תקווה לאזרחי ישראל, והציע עמו פרספקטיבה אחרת לחיים כאן - גם לנו מותר להתעסק במה שלא חשוב, כמו גם שאר המדינות הגדולות. גם לנו מגיע קצת חו"ל. גם לנו מגיע ארבע דקות של נחת עם מדונה.

והזוכים בקטגוריית במאי השנה הן תוכניות הריאליטי, שבעצם, שמות לנו מראה מול הפנים ובעזרת שלל דמויות צבעוניות מחיי היומיום ביימו את החיים של כולנו. לכל אחד ואחת מאיתנו היה את הבובליל שלו, המשי שלה, הדוקטור ההומו או הבלונדינית שרצה אחרי המיליון. פשוט לא יצאנו מהבית, התמכרנו, צחקנו ובכינו איתם, שמחנו בשמחתם, הפכנו אותם לחלק מחיינו ובאותה מהירות גם העפנו אותם כלא היו. זוהי הרי המציאות - משתנה, זמנית ובעיקר, מתעתעת בכולנו. אולי סדרות מקור איכותיות, חלילה וחס, יהיו הטרנד הטלוויזיוני הבא.

לאחר שנה כזאת, של עליות ומורדות, ניתן רק לבקש שבשנה הבאה לא נצטרך יותר לספור את הימים בהם נמצא גלעד שליט בשבי. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. יא חמוד אחד. אחלה כתבה :-)
ELAZAR 05.10.2009
 
 
2. אוהבת
רוני פרגמן 06.10.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©