הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מלטפים מכונות
 
למרות גילם המבוגר, האלבום החדש של חברי להקת "גונג" מצביע על הקשר המיוחד בין רוחניות לטכנולוגיה. גיל מטוס התענג
מאת גיל מטוס | 13.11.2009
 

אלבום חדש ל"גונג" הוא אירוע מבלבל. כבר שנים שהמשפחה הזו מייצרת אלבומים תחת תתי-הרכבים עם שמות חדשים, בז'אנרים מגוונים. על פניו, נראה שאין סיבה להתרגשות מיוחדת, שכן גם המעריצים של הלהקה כבר הלכו לאיבוד בשצף ההזיות של חבריה. אולם "2032" אלבומם החדש, הוא יצירה שראוי לתת עליה את הדעת. לראשונה מזה שנים רבות או ליתר דיוק מאז 1974, דיוויד אלן, מייסד ההרכב, וסטיב הילאג', הגיטריסט האגדי, משתפים פעולה באולפן. האיחוד הזה מטיס את הלהקה אל פסגת ימי הזוהר שלה - "טרילוגיית רדיו גנום" שמורכבת מהאלבומים "Flying Teapot" ,"Angel's Egg" ו-"You". באלבום החדש, כוכב הלכת גונג פוגש את כדור הארץ בשנת 2032. אגב, בשנה זו ג'ילי סמית (אשתו של אלן) שאמונה על הלחישות החלליות, תהיה בת 100.

בחלק מהשירים מאמצים "גונג" סאונד חדש, ראיה לכך הוא
"City of Self Fascination" הנועז שפותח את האלבום ומשלב בסופו מעין קטע ראפ במקצב פאנק לבן, שעשוי לגרום לכל מעריץ של הלהקה להרים גבה בשמיעה ראשונה. אותו ניסיון ל"ראפ" חוזר ברצועה השלישית - "How To Stay Alive" ואם זה לא מספיק, אז הפתיחה של "Robo-Warriors" נשמעת כאילו ה"ביסטי בויז" עומדים לפצוח בשירה בכל רגע.

לצד ההרפתקאות המוסיקליות, האלבום רווי במוטיבים גונגים קלאסיים מימי הטרילוגיה. ב-
"Yoni Poem" הקול המתוק והמוכר של גילי סמית' לוחש סיפורים מכושפים לרקע אפקטים חללים מה שמתפתח ל-"Dancing with the Pixies" המצוין שנשמע כמו חגיגת "גונג" מהימים הטובים בתוספת ריף כייפי של מוסיקה אירית. גם "The Year 2032" הוא יצירה מושלמת עם סולו סקסופון של דידייה מלהרבי שניגן בהרכב המקורי של הלהקה.

קטע ראפ שעשוי בשמיעה ראשונה לגרום לכל מעריץ להרים גבה
תצלום : מתוך הקליפ How to stay alive

בשנים 1976-1977, אלן הוציא את "Good Morning" ו-"Now is the Happiest Time of Your Life" שני אלבומי סולו אקוסטיים, שהוקלטו בביתו באמצעות טייפ ארבעה ערוצים, שקנה עם המקדמה שקיבל עבור ההקלטות. התוצאות נשמעו מצוין בתקופה שהקלטות מסוג זה לא היו נפוצות.

המפיק המוסיקלי
אודי קומראן שאל את אלן בראיון, איך הצליח להגיע לסאונד החם והמשובח שנשמע באותם אלבומים. תשובתו, בין אם נאמרה בחצי גיחוך ובין אם ברצינות מלאה היא מעניינת. הוא סיפר שבכל בוקר לפני ההקלטות הוא נהג ללטף את המכונות ואומר להן: "היום אתן תוציאו סאונד כמו שמי שתיכנת את המכונות האלה לא חלם שאפשר יהיה להוציא מהן". זו דוגמה יפה לביטוי של מערכת יחסים רגשית בין אדם למכונה. אדם שמדבר אל המכונה ומלטף אותה כאילו היא יצור חי ואולי בדרך זו מפיח בה חיים והיא מחזירה לו אהבה - אחרי הכול, אם אפשר לחבק עצים מדוע אי אפשר ללטף מכונות? הסיפור הזה מבטא את הקשר המיוחד בין "גונג" לטכנולוגיה. הם אומנם נתפסים כלהקה שמזוהה עם האותנטיות של הטבע והקוסמיות של היקום, אך הטכנולוגיה מהווה חלק בלתי נפרד מהחבילה. החל בסאונד החללי וכלה בטקסטים - רדיו גנום הוא המדיום והקומקומים המעופפים הם כלי התחבורה.

אלבומם החדש הוא טריפ טכנולוגי שמצביע על אותו קשר מעניין בין רוחניות לטכנולוגיה ובין האדם למכונה. החל מהקונספט של מבט אל העתיד - שנת "2032" וכלה בשמות השירים כמו: "Escape Control Delete", "Robo-Warriors" ו-"Digital Girl" המהיר וההומוריסטי. למרות גילם המבוגר שלא לומר זקן של חברי הלהקה, נראה שהם מחוברים אל הסביבה הטכנולוגית שמקיפה אותם ולא נוקטים בעמדה שמרנית או מנוכרת כלפיה, אלא שוזרים אותה בעולמם כחלק טבעי והומוגני מהוויה של "גונג".

"2032" הוא לא אלבום שיכול או צריך להיכנס לנעלי הטרילוגיה הגדולות של "גונג" וכל מי שיאזין לו בציפייה כזו עשוי להתאכזב. חשוב לזכור, כי מדובר בהרכב שחלק בלתי נפרד ממהותו ומתפיסתו הוא שינוי ולידה מחדש, ולכן, למרות המוטיבים החוזרים והקריצות הרבות לטרילוגיה, הוא לא נשמע כמוה והוא גם לא המשכה הישיר או חלקה הרביעי - כפי שהגדירו אותו כמה מבקרים. הוא עומד בפני עצמו, מייצג את "גונג" של 2009 שעדיין נאמנים לאמת וליצירה שלהם וזה כל מה שאנחנו צריכים מהם.

>> להורדת האלבום

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©