הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רמז דק
 
הרשעת השוטרים מנהרייה בהנחת מטעני חבלה היא צעד נכון לדעת עומר גלילי. הוא נתקל יותר מדי פעמים בשוטרים שבמקום לעזור לאזרחים מזלזלים בהם ויוצרים קטטות
מאת עומר גלילי | 13.11.2009
 

הרשעתם של מי שכונו "עבריינים במדים" או "השוטרים הנוקמים" מלמדת אותנו כי בישראל יש לשלטון החוק מעמד על. יניב אשור, יוסי לוי, רמי מוסא ואלדד חדד, קצין ושלושה בלשים במשטרת ישראל, הורשעו בהנחת שני מטעני חבלה. האחד מתחת למכוניתו של מיכאל מור, מי שהוגדר על ידי משטרת המחוז הצפוני כ"יעד מספר אחת", ראש ארגון הפשע בנהרייה, והשני בסמוך לביתה של קרובת משפחתו.

בעקבות מעשים אלו נידונו הארבעה לשנת מאסר בפועל, והם עומדים להגיש ערעור על גזר הדין בבית המשפט העליון. שוטר חמישי שימש עד מדינה ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר על תנאי, ששה מהם הוא ירצה בעבודות שירות. מור, לעומתם, ריצה עונש מאסר של 11 חודשים בלבד, במסגרת עסקת טיעון שבה הודה בעבירות של סחיטה באיומים על שוטרים, פרקליטים ושופטים. ממש לאחרונה (12 בנובמבר 2009) שוחרר מור מהכלא לאחר 3.5 שנים (זו לא הרשעתו הראשונה).

הכול החל בשנת 2000, כשרימונים נזרקו לעבר בתיהם של שוטרים, ונעשו ניסיונות להתנקש בראש עיריית נהרייה אז, רון פרומר, ובסגנו, דני הירש. כיווני החקירה העידו שמור עומד מאחורי פשעים אלו, אך לא הובילו לכתבי אישום נגדו או נגד חברי ארגונו. כתוצאה מחוסר היכולת לרסק את כנופיית הפשע בדרכים חוקיות ולגיטימיות, וכן בשל העובדה (כפי שטענו להגנתם בבית המשפט) שהאיומים עליהם ועל בני משפחתם רק גברו, החליטו חמשת השוטרים ממרחב הגליל לקחת את החוק לידיים ולנקום. הסיפור נחשף כשחיים משה, שוטר שהיה מעורב בפרשה נחקר במחלקה לחקירת שוטרים וגילה לחוקרים כי מי שהניחו את צינור נפץ בביתו של העבריין לא היו כנופיות עברייניות מתחרות אלא השוטרים בכבודם ובעצמם.

נדרש בדק בית רציני כדי לגלות את הגורמים שהופכים שוטרים לכאלה. המפכ"ל דודי כהן
 

בין היתר, פרשה זו העלתה בעיות רציניות שקיימות בארץ לגבי יחסם של השוטרים לאזרחים ותפיסתם את החוק. האם גזר הדין הקשה של בית המשפט ירתיע שוטרים אחרים מלבצע מעשים דומים בעתיד, מלקחת את החוק לידיים? במקביל עולות שאלות עקרוניות בנושא אתיקה, סמכויות שוטרים ופורקן התסכול שהם מוציאים. כל מי שנעצר אי פעם על ידי שוטר, יודע כי במקרים רבות, השוטרים עצבניים, מתוסכלים ואינם מוכנים להקשיב לאזרח. כפי שקרה למשל לכתב "הזיקית", יוסי אבידר. לא משנה הסיבה למפגש עם שוטר, בין אם זה מסירת דו"ח תנועה, חיפוש בחשד לפלילים או סתם בקשה להצגת תעודת זהות, לרוב השוטר לא יהיה נחמד, ידבר לא יפה ואף ינסה לאיים ולמשוך את המפגש לפסים שליליים. מדוע זה קורה? מדוע השוטרים בישראל מרגישים כי הם מעל לחוק ומעל האזרח וינסו למשוך אש?

נראה כי הסיבה לרוב נובעת מתסכול מתמשך מכך שרוב האזרחים לא רואים שוטרים בעין יפה ושהמקצוע אינו מתגמל מספיק. גם החשיפה המתמדת ללחצים וחוסר הפתרונות המערכתיים לפורקן גורמים לשוטרים להתנהג כך שכל אזרח שאינו משתף מיד פעולה או מקשה עליהם בביצוע המשימה במטרה להקל בעונשו, יחטוף מיד קיתונות של רותחים והתלהמות שתוביל בסופה לוויכוח חסר עניין עם השוטר. שיטת העבודה, אי ההצלחה לעמוד מול תיקים מורכבים ותדמית שלילית מאוד באמצעי התקשורת, יצרו ארגון חלש ומפוחד שמוציא את זעמו לכל עבר.

דווקא השוטרים, שהחוק ופעילות הוגנת אמורים להיות נר לרגליהם בחרו בנקמה. הפרשה הזו מצריכה ממפכ"ל המשטרה, דודי כהן, ומהשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', לערוך בדק בית רציני בארגון על מנת לגלות מה הם הגורמים שהופכים שוטרים במדים לכאלה שאינם מהססים לפגוע באזרחים. מטעני החבלה הוצמדו לרכבו ולחלון אחת מדירותיו של מור, שניהם בשכונות מגורים, כך שחפים מפשע יכלו להיפגע.

מחד גיסא, צריך להחליט כיצד להגביר את תחושת הביטחון של השוטרים, ולמנוע התנהגות לא הולמת ומאידך גיסא לעזור לשוטרים במצוקתם הגדלה בתפקידם, וכמובן, ליצור מערכת חכמה וטובה יותר להשגת ראיות כנגד פושעים. במדינה דמוקרטית תפקידה העיקרי של המשטרה הוא להגן על האזרח ולעזור לו ולא למרר את חייו. לשמור על החוק ולא להיות החוק אם חוסר האמון יימשך ויתגלו פרשות דומות בהן מעורבים שוטרים בפלילים, נהפוך ממדינה דמוקרטית למדינה שהאנרכיה שולטת בה ואיש הישר בעיניו יעשה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©