הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדפוק הזה עושה לך טוב?
 
מורן יעקב לא מבינה למה תמיד נופלים לחיקה גברים עם סיפור משפחתי הזוי, ולמה כשמגיע מישהו נורמלי - היא לא יודעת מה הוא רוצה ממנה
מאת מורן יעקב | 28.11.2009
 

יותר מדי פעמים שואלים אותי על "סטאטוס הזוגיות" שלי. השאלה, כמובן באה בכמה גרסאות החל מ"למה את הרבה זמן לבד? וכלה ב"את לא רוצה חבר כבר"? את השאלות המרגיזות האלו שואלים בעיקר גברים. לדעתי זה מכיוון שנשים יודעות עם מה אנחנו צריכות להתמודד, וגם מבינות שלא כל בחורה שנראית טוב צריכה להחזיק גבר לצידה. הרבה פעמים אני רוצה לומר להם את האמת, שאני לבד מפני שהגברים הם יצורים שלא ניתן להבין בכלל. אתם רוצים שלצידכם תהיה בחורה שתהיה נזירה בספרה הציבורית וזונה בספרה הפרטית. דורשים שהיא תדע לבשל, שתאהב ילדים, שתטפל בכם כשאתם חולים, שתקשיב לכם כשאתם מספרים סיפורים משעממים ותגיד "יו מאמי, איזה יום רע היה לך, אולי אני אעסה לך את הרגליים ואלבש את המחוך הסקסי שלי כדי שתרגיש יותר טוב?"

אבל כמובן כשבכל פעם שאני נשאלת את השאלה המעצבנת הזו, אני מהנהנת בראשי כאילו זו אשמתי שהגברים כאלה דפוקים. לפעמים נפלט לי משפט ישראלי טיפוסי כמו "ראית מה זה". אף אחד (מלבד חברותי הקרובות שנאלצות להקשיב לסיפורים שלי שוב ושוב) לא יודע עם אילו טיפוסים התמודדתי בחיים שלי. אבל אם יש לכם שבוע להקשיב אני מוכנה לשתף. 

לפני שנה הכרתי את שחר, שעבד כטבח באחד מבתי הקפה בעיר. היה לנו מאוד כיף במשך שבוע עד שהוא שיתף אותי בטלנובלה המשפחתית שלו. התברר שאביו עזב את אימא שלו למען אישה אחרת כשהוא היה צעיר מאוד, מה שדפק אותו לגמרי. בגלל זה הוא נאלץ לברוח למחוזות רחוקים של חומרים אסורים, ולחיות חיים נטולי עבודה גדושים ברגישויות יתר. שבוע לאחר מכן הוא כבר הספיק לומר לי שהוא אוהב אותי ובנקודה הזאת הבנתי שזה נגמר.

שבוע לאחר מכן הוא כבר הספיק לומר שהוא אוהב אותי ואז הבנתי שזה נגמר
תצלום : sxc

אחריו יצאתי עם צפריר, בחור שאוהב להקיף את עצמו בבחורות, ומדבר איתן על עתיד משותף. אבל גם לו יש סיפור משפחתי עגום. אחיו נהרג בתאונת דרכים, ומשם חייו אינם חיים. הסיפור ריגש אותי, אבל ברגע שהפגנתי קצת רצון להתקרב קיבלתי התחמקות נוסח "אני כרגע לא פנוי לקשר, בדיוק נפרדתי מחברה". חודש לאחר מכן שמעתי שיש לו חברה חדשה, לאחרונה שמעתי שהם החליטו להתחתן. נראה לי שהייתי צריכה להבין שזה מה שיקרה ברגע שהוא אמר שלילד הבכור שלו הוא רוצה לקרוא בשם של אחיו שנהרג.

אחריו יצאתי עם יוני, בחור שהכרתי מזמן, אבל אף פעם לא ידעתי על קיומו. מהר מאוד גיליתי שיש לו לב של אבן שלא מסוגל להרגיש כלום, אפילו אם היו עוקרים לו אותו מהמקום או מנפצים אותו לגמרי. כל זאת נגרם שוב, מתסביכים משפחתיים של הורים גרושים, ואימא שלא בוחלת בתחלופה גבוהה של  גברים.

יניב, הבחור האחרון שבזבזתי איתו את זמני, היה גם סוג של מפגע סביבתי. שוב נכנסתי ליחסים בהם הילד לא קיבל מספיק אהבה מהוריו, במיוחד מאימא שלו ולכן הוא לא סומך על אף אחת. גם כאן הייתי צריכה לדעת לברוח, כשאמרתי לו שאני רוצה להעמיק את הקשר, והוא מצידו רצה שאבטיח שלא אבגוד בו ואהיה לשירותו בכל שעה. נראה לי שהספקתי לברוח קצת לפני שעורך הדין ניסח מסמך רשמי בו הוא מפרט את התנאים ליחסים בינינו.

ביניהם היו עוד כמה טיפוסים כשתמיד הסיפור חוזר על עצמו. ישנם שיגידו שאולי הבעיה היא בי, שאני מושכת אלי את כל נפגעי המסגרת. יכול מאוד להיות שהם צודקים. אולי אני הבחורה שירמי קפלן שר עליה - "הדפוק הזה עושה לך טוב". כי כשבא מישהו שאינו כזה ואין לו שום בעיה - אני לא יודעת איך להתמודד איתו. פתאום מפתיע אותי שישנם אנשים שבאו ממשפחה טובה, ששני ההורים עדיין יחד ואוהבים אותו. אז כן, אני מודה. מרוב גברים כאלה גם אני נעשיתי פגועה. אז בפעם הבאה, אל תשאלו אותי למה אני לבד. העולם אכזר שם בחוץ.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. את מקסימה
בחור נורמלי 01.02.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©