הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים בסרט
 
ליאור שחורי לא מבינה את ההתנגדות הגורפת לחוק המאגר הביומטרי. אחרי הכול, היא מרגישה את "האח הגדול" רק בספר של ג'ורג' אורוול או בתוכנית ריאליטי
מאת ליאור שחורי | 28.11.2009
 

למה נדמה לי שבזמן האחרון לא משנה היכן אני נמצאת, אם זה בבית עם הקפה של הבוקר, במכונית בדרך ללימודים או בערב מול הטלוויזיה בזמן צפייה בחדשות, כולם סביבי מדברים על "האח הגדול". ולא, אני לא מתכוונת לתוכנית שבתחכום מהולל מנסה לשחזר את הצלחתה מהשנה שעברה. אלא על האח הגדול המקורי, זה של ג'ורג' אורוול והספר המפורסם שלו "1984". בליל מילים, פיסות נטושות של מידע, הוא אמר ככה והיא אמרה אחרת, פגיעה בפרטיות, גניבת זהויות, שלטון החוק או בקיצור, חוק המאגר הביומטרי.

לחוק שלכאורה הוא ממרחיקי הלכת שנראו בישראל בשנים האחרונות, תהיה השפעה אקוטית על חיינו ועל הצורה שאנחנו מתנהלים בסביבה או שאולי, בעצם, התחום הזה כבר נכנס לחיינו, והוא עובדה קיימת בעולם כיום. בבסיס הרעיון הוא הקמתו של מאגר חדש שבו ירוכז המידע הביומטרי על כל תושבי ישראל (שתי טביעות אצבע ותמונת תווי פנים). המאגר יהיה מופרד מהמאגר הקיים במשרד הפנים, ורק פקידים המוסמכים לכך יהיו בעלי גישה אליו.

הבעיה היא שעם ישראל חשדן מטבעו. שר הפנים, אלי ישי
 

הבעיה היא שעם ישראל חשדן מטבעו וברגע שאנחנו שומעים "פקידי משרד הפנים", כבר לחץ הדם שלנו קופץ. אז ברור שמה שאנחנו רואים זה איך אותם פקידים משתמשים במידע בשביל להשתלט על העולם. הסיבה השנייה שבגינה רבים יוצאים רבים בקול זעקה היא שכל שוטר או גורם ביטחוני אחר, דוגמת השב"כ, יהיה רשאי לגשת למאגר באישור בית המשפט בשביל להוציא ממנו מידע שיכול לעזור ללכוד פושעים, למנוע פיגועים ולשמור עלינו. גם כאן, הבעיה טבועה באופי שלנו. אנחנו כבר יודעים מה יקרה ברגע שהמושחתים, הגורמים העוינים וההאקרים ימצאו דרכים להשתמש במאגר העצום והחשוב הזה.

אבל לפני שאנחנו קופצים מעל הפופיק ומתלוננים על הפגיעה בפרטיות ובזכויות הבסיסיות של בני האדם, לכמה מאיתנו יש כרטיס למסלול המהיר בבידוק דרכונים בנתב"ג? או בתור לכניסה לארה"ב? אז מצד אחד, כשזה חוסך לנו זמן רב מלעמוד בתור או משמש ככרטיס הכניסה שלנו לארץ החלומות זה בסדר, וכשזה משמש את משרדי הממשלה לייעול ולמניעת גניבת זהויות מדובר כבר בפגיעה בזכויות בסיסיות? ומצד שני, האם בכלל החוק באמת יעזור למנוע גניבת זהויות בעידן האינטרנט הגדוש בידיעות וסרטונים שמסבירים כמה קל לזייף טביעת אצבעות?

אנחנו כל כך אוהבים לראות את הצד השלילי בכל דבר. כל כך קל לנו להיסחף אחר אמירות סנסציוניות שלפיהן החוק נדמה כשטני, לא פחות ולא יותר. אנחנו בכלל לא עוצרים לחשוב מהי הסיבה שהציעו אותו. תסלחו לי, אבל יש לי תחושה שמה שמעניין את יצחק אהרונוביץ', השר לביטחון פנים הנוכחי או את אלו שיהיו שם אחריו, זה לא לעקוב אחרי כ אזרח במדינת ישראל, אבל אולי אני פשוט נאיבית.

ובכל זאת, כנראה שישנה סיבה לחוק הזה. כנראה שישנם בו יתרונות כי כן, הוא יוכל להקל על חיינו, וכן, אם הוא יתבצע כמתוכנן, יוכל אפילו להגן עלינו. אז לפני שאנחנו ממהרים לנעוץ את המסמר האחרון בארון הקבורה של החוק, הבה ננצל את ההזדמנות שניתנה לנו. היות ויישום החוק נדחה בשנתיים, שבמהלכן יוכלו אזרחי המדינה לבחור אם ברצונם להיכלל במאגר, נוכל להסתכל שנית ואולי נראה שלא כל פרי יצירתה של הכנסת ושל ממשלת ישראל הוא דווקא פרי בוסר.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
4 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. זה כבר קיים מזמן לא?
גלעד 30.11.2009
 
 
2. "האח הגדול" ואני
עידית 30.11.2009
 
 
3. מסכים לחלוטין
גיא 30.11.2009
 
 
4. אין מצב
דנית 01.12.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©