הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כוחו של סיפור
 
כשקראה את הספר "צלה של הרוח" בוורנאסי שעל שפת הגנגס, היה ברור לחן בירנבום שהיא חייבת לנסוע לברצלונה
מאת חן בירנבוים | 29.11.2009
 

הגשמתי חלום. לפני כמה חודשים ביקרתי בברצלונה אחרי ציפייה ארוכה של שנתיים. בן זוגי אז, שככל הנראה לא יכול היה לסבול יותר את כמות הפעמים שהזכרתי לו ש"חופשה בברצלונה תהיה המתנה המושלמת ליום ההולדת שלי" החליט סוף סוף להפנים את המסר.

ברצלונה נכנסה לתודעה שלי כיעד מושלם
, אחרי שקראתי את "צלה של הרוח" של קרלוס רואיס סאפון. הספר התגלגל לידיים שלי במהלך הטיול שלאחר השירות הצבאי בהודו. הגעתי לעיר הקדושה ורנאסי כדי לפגוש חברה טובה שהגיעה מהצד השני של הודו. בטיולים גדולים שכאלה, מגיעים בדרך כלל עם ספר או שניים מהבית, ונהוג להחליף ספרים עם מטיילים אחרים במרוצת הזמן.

חברתי, עדי, בדיוק החליפה את שני הספרים שהיו ברשותה, ולכן הייתי צריכה לחפש קורבן שיסכים לקרוא את "מלך החומוס ומלכת האמבטיה". היה קשה עד בלתי אפשרי למצוא ישראלי שלא קרא את הספר הזה או שלא שמע עליו ביקורת כלשהי, ושיסכים להתחלף איתי תמורת ספר ראוי. לאחר כמה ניסיונות אמרתי נואש והתיישבתי עם עדי לארוחת צהריים. ואז, כמו משום מקום, הגיעו שתי בנות ישראליות ושאלו אם אנחנו רוצות להחליף איתן ספרים. עדי התנצלה בנימוס שהיא כבר מסודרת ואני בחצי ייאוש חייכתי ואמרתי: "בטח! יש לי ספר מעולה!". ציפיתי לשמוע שוב לא, אך אחת מהן התלהבה, ואמרה שהיא מחפשת את הספר מהרגע שהתחילה לטייל. בתמורה היא נתנה לי את הספר "צלה של הרוח", וכששאלתי על מה מדובר, עדי סיפרה שהיא קראה אותו, ושזהו אחד הספרים היותר טובים שקראה בחייה.

תחושה מסתורית אפפה אותי כשחיפשתי את המקומות עליהם קראתי. ברצלונה
 

עם כזו ביקורת מבטיחה, התחלתי לקרוא את הספר עוד באותו היום לקראת השקיעה על נהר הגנגס. לא יכולתי לבחור זמן טוב יותר, מאחר והשקיעה בוורנאסי, בשילוב עשן המדורות בהם המקומיים שורפים את המתים, יצרו ערפל מסתורי בגוונים אדומים, כאילו מכונה ענקית פיזרה עשן על המים.
הספר הוא על דניאל בן ה-11, בן למשפחת ספרנים מברצלונה ב-1945 שלאחר מלחמת האזרחים. בוקר אחד הוא התעורר בבהלה מחלום בלהות לאחר שלא הצליח לזכור את פניה של אמו שנפטרה שש שנים קודם לכן. אביו המזדקן החליט שהגיע הזמן לשתף אותו בסוד ולוקח אותו לאורך שדרת הראמבלס לארמון נטוש. לפני הכניסה, השביע אותו אביו: "את מה שתראה היום, דניאל, אסור לך לספר לאיש. אפילו לא לחבר שלך טומאס, לאף אחד".

כשהשומר של המקום מאפשר להם להיכנס, מתגלה אולם ענק עם שורות ארוכות של מדפי ספרים, ואביו מספר לו שזהו בית קברות לספרים נשכחים שאיש אינו קורא בהם עוד. בעודו נפעם מהמראה, אומר לו אביו שכל מי שנכנס לשם בפעם הראשונה זוכה להחיות ספר מחדש על ידי אימוצו. וכך דניאל יוצא למסע בין המדפים עד שהוא נתקל בספר עטוף כריכת עור בצבע יין עליו כתוב באותיות זהובות: "צלה של הרוח" - חוליאן קאראך. הוא מעולם לא שמע על הספר או על המחבר, אך מאותו רגע נשבה בקסמו של הספר ומחליט לקרוא בשקיקה את כל ספריו של הסופר המסתורי. באחד הלילות הוא הולך ברחובות האפלים של ברצלונה, ונגלית מולו דמות שמזכירה לו את אחת הדמויות מספרו של חוליאן קאראך. מתברר לו כי הוא עומד מול השטן עצמו, שמבקש להשמיד את כל ספריו של אותו מחבר. בצעד אמיץ מגייס דניאל את חבריו ואת כל כוחותיו כדי לגלות מדוע.

הסיפור נפרס על תקופה לא מבוטלת מחייו של דניאל, ליתר דיוק 11 שנים שבהם הוא יוצא להרפתקאות, חוקר, מתאהב, נפגע ואפילו נלחם בשם הצדק במפקד משטרה מושחת ובחבורת בריוניו, זוכה למצוא את אהבת חייו, ויחד איתה להילחם ברוע ובאביה המכה. במקביל, הספר מצייר את ברצלונה של אותן שנים, עם הטירות והרחובות הנשרכים, הבתים הישנים ושלל מקומות נוספים ומדהימים. כמאמר הקלישאה, כבר מהרגע שמתחילים לקרוא בו, אי אפשר ממש להניח אותו לרגע מהיד.

כשסיימתי את הספר הגעתי לשתי מסקנות: האחת הייתה שמעולם לא קראתי ספר טוב מזה, והשנייה שביום שאסע לברצלונה - אגשים חלום. כשזה קרה גיליתי שקרלוס רואיס סאפון לא הפריז לרגע בתיאורים המדהימים של העיר - הטירות באמת קיימות, הרובע הגותי עם הסמטאות הצרות שבסופן מגיעים לקתדרלה של ברצלונה הוא פשוט קסום, ושדרת הראמבלס בהחלט מסתורית כמו בספר. בכלל ברצלונה עצמה היא פשוט המקום המושלם לספרים כאלה. לא אוכל להעביר במילים את התחושה המסתורית שאפפה אותי כשחיפשתי את המקומות עליהם קראתי. כנראה שכדי לחוש אותה אתם תהיו חייבים לנסוע לברצלונה בעצמכם, אחרי שכמובן תקראו את הספר. אבל בינינו, גם בלי הנסיעה, שווה להקדיש לו את שעות הפנאי שלכם מאשר לבזבז אותן על צפייה חסרת תכלית בתוכניות ריאליטי.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
9 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. עושה כיף לקרוא וגם לנסוע לברצלונה :-)
רינת אגסי 30.11.2009
 
 
2. כפרה עלייך
אילה 30.11.2009
 
 
3. אהבתי!!!!!!!! בא לי ברצלונה ...
אנה ברנובסקי 30.11.2009
 
 
4. אחלה כתבה
איילת ספיר 30.11.2009
 
 
5. גם בטיול שלי היה ספר שכולם קראו
אירן נמירובסקי 01.12.2009
 
בעיניי עדיף קפקא על צופן דה וינצי
מאיה 05.12.2009
 
 
6. כל הכבוד
יסמין 01.12.2009
 
 
7. אין כמו ברצלונה אחרי הודו
חגית 02.12.2009
 
 
8. באמת ספר מצוין!
מאיה 05.12.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©