הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל תגעו לי באהבה
 
ליוסי אבידר נמאס מכל מי שהמוסיקה המזרחית נראית לו נחותה. במיוחד הוא כועס על רענן שקד מ"ידיעות אחרונות"
מאת יוסי אבידר | 01.12.2009
 

זהו סיפור על ילד שאהב מוסיקה מזרחית שהפיחה שמחה בליבו. עד שיום בהיר אחד החליט לעזוב אותה לנצח, וללכת שבי אחר המוסיקה הישראלית - אשכנזית שהכתיבו האליטות במדינתו (עיינו ערך גלגל"ץ). אבל בתקופת השירות הצבאי החלו שוב לנבוט בנער הניצנים לאותה מוסיקה מילדותו, אך הסביבה דיכאה בו את אהבתו למוסיקה השמחה. אותם אנשים התריסו נגדו שמדובר במוסיקה נחותה, ירודה ומזיקה. היו אף שכינו אותה תת רמה. אחרים לחשו בחדרי חדרים כי מדובר במוסיקה שרק ערסים ופרחות שומעים. אבל אל תדאגו, לסיפור הזה יש סוף טוב.

לפני כשנה, המסע הסתיים, והנער חזר למזמורי ילדותו ולפתע הבין שכל אותו זמן, האוצר בעצם היה בנקודת המוצא שלו שממנה התחיל.
אולי המסע שלי נגמר, אבל שלהם רק התחיל. לראשונה מזה שנים רבות, זמרי המוסיקה המזרחית שולטים במייניסטרים הישראלי. מוסיקה מזרחית היא כבר לא מילה גסה והיא מקובלת ומחובקת על ידי הציבור הרחב, אולם תמיד יצוצו אנשי מגדל השן ויבקרו אותה חדשות לבקרים. רק לאחרונה, העבירה הזמרת חוה אלברשטיין ביקורת נוקבת על השתלטותה של המוסיקה המזרחית. העובדה שאייל גולן ושרית חדד נבחרו על ידי צופי ערוץ 24 כזמרי העשור היא רק דוגמה לכך.

עבורו היא לא יותר מצלילים צורמניים, אבל בשבילי היא בית חם
תצלום : מתוך "7 ימים" - 27.11.2009

העיתונאי רענן שקד, ביקר לאחרונה נחרצות במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" את הצלחתה המסחררת של המוסיקה המסתלסלת, וגרס שהיא "לעיתים קרובות מדי מנסרת, חופרת, מטופשת, מנותקת, שבלונית וצפויה". באותה נשימה, מבלי לחסוך במילים הוא נימק את טענתו בכך שהוא אינו מעריך מוסיקה מזרחית מאחר שמדובר "במוסיקה לא טובה בחלק מהזמן, ביתר הזמן היא איומה". כל זה נכתב כחלק אישי מתוך ראיון שקיים שקד עם הזמר משה פרץ. היה אש. 

לעומתו של שקד, אינני מתפלא מדוע המוסיקה הפופ-מזרחית תפסה תאוצה מטורפת וממלאת גם את קיסריה וגם את היכל התרבות. אמנות בכלל ומוסיקה בפרט משמשת כבר דורות אסקפיזם צרוף לציבור הרחב, צוהר ובריחה מחיי השגרה. אין ספק כי לחיות בישראל זאת אינה משימה פשוטה בכלל, קל וחומר בתקופה בה טבענו בגל של אלימות, פשיעה ומצב כלכלי רעוע ביותר. אנשים רוצים תכנים שמחים, עליזים, משחררים ולראשונה המוסיקה המזרחית הייתה במקום המדויק ובזמן הנכון ביותר כשסתום השחרור המיוחל.

מר שקד היקר. עבורך, המוסיקה המזרחית היא כנראה לא יותר מסתם צלילים צורמניים, אך עבורי היא בית חם. צליליה עוטפים אותי בצעיף הזמן ומחזירים אותי לילדות. בן רגע אני הופך שוב לאותו ילד כחוש שנמצא בבית של סבא וסבתא. ריח של בישולים עולה באפי, רשרוש של סירים ומחבתות נשמע באוזני, מגע של חיבוק ונשיקה רטובה אני מרגיש על לחי. בלבי אני מתמלא בהמון שמחה ואושר. כל חושי מתעוררים בכפיפה אחת, ממש חגיגה שלמה. זאת הנוסטלגיה שלי. זו הילדות שלי. זה הבית שלי. אז בחייך, תפסיק לנדנד לגבי המוסיקה המזרחית. הגיע הזמן שתתמקד בריקבון הסורח בישראל. בהצלחה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©