הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אל תקראו לה מאמי
 
הביקורות הצוננות שליוו את האלבום החדש והמחוספס של נינט, מפספסות בגדול. אסנת יצחק מתפעלת מהזמרת המעולה, ומהיוצרת הכנה שחושפת את עצמה באומץ רב
מאת אסנת יצחק | 09.12.2009
 

נינט, לעולם לא אשכח לך את הרגע ההוא, לפני שבע שנים, עם ידך הרועדת בפזמון ל"ים של דמעות". היה זה הרגע בו נכנסת לי ולמדינה שלמה ללב. אולי מסקרנות מוחלטת ואולי מהדי הזיכרונות, מיהרתי לקנות את האלבום החדש שלך, המאמי הלאומית. "קומוניקטיבי", הוא אלבום לא רע בכלל שניכר שהוא נולד באומץ, תעוזה ובטן מלאה. ככזה הוא מעמיד את נינט בפסגת הרוק הישראלי, וסותם לא מעט פיות. האלבום לא קומוניקטיבי בכלל ואף קשה לעיכול. מצאתי את עצמי כמה פעמים הולכת לאיבוד בין הכלה המסוממת, העבדים והזונות או פשוט מפסיקה לשמוע. אבל הסקרנות ובעיקר הסימפטיה הבלתי נדלית אל נינט, גרמו לי לחזור, לא לוותר ולהאזין שוב ושוב.

אחרי מסע אישי מפרך, במהלכו בילתה נינט את השנים האחרונות באור הזרקורים הכי מסנוור שיש, היא מספרת למאזינים הכול בשירי האלבום החדש. "לא תקחו לי את השלווה שלי לעולם", כותבת בשיר המצוין והמרגש להפליא "שלווה", שיר שהוא יותר עמוק מ"אוי, כמה קשה להיות סלב", יש בו חשיפה אישית וביטוי עצמי מעוררי הערכה. כל הטקסטים בדיסק הם פרי ידה ודמיונה של נינט, לצד הקשים ביניהם ישנן הברקות ממש טובות כמו "יבוא החושך ויראה לך כמה את מאירה לבד", ופתאום אנחנו מגלים שהיא יכולה להסתדר מצוין בלי אביב גפן.

בסינגל הראשון, "אם אני אלך", שהפתיע רבים בתעשיית המוסיקה וחשף נינט אחרת, היא כותבת: "אני פורחת, גם אם נדמה לך שלא, אני כן" והמאמי אכן פורחת, מענגת את האוזן עם ווקאליות שהתרחבה לקשת של גוונים. לעיתים היא מלטפת בקולה, לעיתים צורחת, לעיתים מצחקקת באימה, אך בעיקר מרגשת. מה שמוביל לדואט "בשקט הזה", עם לחן מופתי של מרינה מקסימיליאן בלומין והרמוניה מושלמת בין השתיים, לדעתי זה השיר הטוב ביותר באלבום.

לעולם לא אשכח לך את הרגע בו נכנסת למדינה שלמה ללב. נינט טייב בגמר "כוכב נולד"
 

בין כל האור הזה ששופך האלבום על נינט, קשה להתעלם מהעובדה שהיא אגוז קשה לפענוח. כשבאמתחתה דרמה מוסיקלית, פסטיגל, סדרת סלולר, סרט חדש בקולנוע ("קירות"), ואלבום בכורה השונה בקיצוניותו מהחדש. מה שגורם לי להבין את מטילי הספק באמינותה בכל הנוגע לעניין האלבום החדש, בעיקר כשעומס האלמנטים הקלאסיים של הרוק, ביטויי ההתרסה, גודש הרגשות הקיצוניים והאירוניה מאבדים לעיתים פרופורציה בשירים.

ובנושא הזה, התקשורת מוציאה מנינט רק תשובות פוליטיקלי-קורקט - ש"היא אדם, וככזו היא מתפתחת ועושה מה שטוב ונכון לה באותו רגע", האומנם? אולי זאת אני שנשביתי בקסמה ונוטה להדחיק, אבל אני מאמינה לה! מאמינה בעובדה שאנשים מתפתחים, משתנים, מתעצבים מחוויות ופלא הזמן. הרי אם היא הייתה מוציאה עוד אלבום בינוני כקודם, היו באים בטענות על כך שהיא מונוטונית, ממחזרת חומרים ולא מספקת את הסחורה. אין ספק שהמגה-סלב הזו, מוקפת באנשי המקצוע הטובים ביותר, וכולם לרגליה. ברור שיכלה לבחור בכל מי שרק תרצה להפיק, לכתוב ולקחת חלק ביצירת האלבום, ולכן ראויה להערכה העובדה ששמה של קרן פלס לדוגמה, שכנראה יכולה הייתה להכניס אותה בקלות לרשימות ההשמעה של המכונה הגלגל"צית המשומנת, הוא רק שם קטן בקרדיטים המופיעים בסוף האלבום ותו לא.

זה גם המקום לשבח את "רוקפור" על הובלת האלבום למקומות טובים, ועל עיבודים מצוינים, מורכבים ומעניינים. הבחירה של נינט בלהקה מעידה על בריחה מהמיינסטרים, זרימה בנהר האמת שלה. ניכר שהיא מושפעת מזמרי רוק מהשורה הראשונה, דוגמת ג'ף באקלי, פיג'יי הארווי ועוד.אנחנו התמימים אם לא קראנו את הכתובת שהייתה על הקיר כשניצוצות הרוק בקעו וטפטפו כל הזמן, בין אם בלק השחור, סגנון הלבוש, הקאבר "לא יכולתי לעשות עם זה כלום", ואפילו "קח אותי" שביצעה אי שם בעונה הראשונה של "כוכב נולד" ובאופן אירוני הביא את "היהודים" לתודעת הכלל.

הסינגל השני שיצא מתוך האלבום, "מדברים", הוא הברקה נוספת שבו היא מתריסה - "אנשים לא באמת יודעים מהי משמעות מילה, מבקשים להישמע חדי לשון יודעי דבר, שמבינים, ומדברים ומדברים ומדברים ומדברים" והיא לעומתם מעדיפה לשתוק. אני חושבת שהאלבום הזה הוא הוכחה ניצחת המבהירה מעל לכל ספק מי צריך לשתוק ומי צריך לשיר. לעולם לא אשכח לך את הרגע הזה, נינט, הרגע בו העזת.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
7 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אין על נינט
שירי מיכאל 15.12.2009
 
 
2. מדהים!
B 16.12.2009
 
 
3. מרגש...
דודי 16.12.2009
 
 
4. הרגע בו העזת
דני 16.12.2009
 
 
5. סוף סוף מישהו מבין את נינה
גיא 17.12.2009
 
 
6. קניתי ולא התאכזבתי
מעריץ טרי 29.12.2009
 
 
7. היה היתה נינט
שי חמדי 06.09.2014
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©