הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדביר את העצב
 
ההרצאה האחרונה של פרופ' רנדי פאוש שחלה בסרטן, עובדה לספר מלא השראה ואופטימיות
מאת יפעת בצלאל | 15.12.2009
 
את הספר "ההרצאה האחרונה" קיבלתי לפני כמעט שנה. אבא שלי, שאינו חסיד מושבע של ספרי "לייף סטייל" וספרים בכלל, נתן לי אותו באריזת המתנה שאותה קיבל. כהרגלי, הפכתי את הספר והתחלתי לקרוא את התקציר. הרצאה אחרונה? גיבור הספר עומד למות? אני לא בטוחה שאני צריכה את כל זה עכשיו, אבל הסקרנות שהתעוררה אצלי הייתה סוחפת. באוניברסיטאות רבות ברחבי ארה"ב, קיים מנהג בו מרצים מובילים מתבקשים לשאת מעין הרצאה שנקראת "ההרצאה האחרונה" שבה הם אמורים להרהר במותם המתקרב, לחלוק עם הקהל את חוכמת החיים שצברו, לדבר על הנושאים הנוגעים ביותר לליבם, ולומר מה הם היו רוצים להשאיר כמורשת. ממש כאילו זאת באמת הרצאתם האחרונה בחייהם.

מחבר הספר, רנדי פאוש, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קרנגי מלון, התבשר באוגוסט 2007 על ידי רופאיו כי בגופו התגלה סרטן הלבלב, וכי נותרו לו שלושה עד ששה חודשים בלבד לחיות. כך שכשהוא התבקש לשאת את ההרצאה האחרונה שלו הוא כבר לא היה צריך לדמיין - הספר הוא בעצם ההרצאה האחרונה שלו, כפי שהושמעה באוניברסיטת קרנגי מלון ועובדה לטקסט על ידי העיתונאי ג'פרי זסלאו.

פתחתי את הספר, וההקדמה של רנדי התחילה כך: "יש לי בעיה הנדסית. אף על פי שמרוב הבחינות אני במצב גופני מצוין, יש לי עשרה גידולים בכבד ורק חודשים ספורים לחיות. אני אב לשלושה ילדים קטנים ונשוי לאשת חלומותי, אני יכול בקלות לרחם על עצמי, אבל זה לא יעזור, לא להם ולא לי". משהו במשפט האמיתי הזה שפותח את הספר גרם לי לרצות להמשיך ולגלות מי האיש הזה ששם כבר בהתחלה את כל הקלפים על השולחן.
שם ההרצאה היה: "כיצד להגשים את חלומות הילדות שלך". הוא התייחס בעיקר לחשיבותה של "השתאות ילדותית מיופיו של היקום".

לחיות כל יום כאילו מדובר ביום האחרון שלכם. "ההרצאה האחרונה"
 

בתור ילד, פאוש רצה לשחק פוטבול בליגת ה-
NFL, לכתוב ערך באנציקלופדיה, לזכות בפרסים בלונה-פארק, לפגוש את קפטן קירק, ולהפוך למהנדס בדיסנילנד. חלק מהחלומות האלה באמת התגשמו (כמובן שצריך לקרוא את הספר ולהבין כיצד). פאוש מתאר אירועים רבים בחייו, מילדותו ועד אותו יום, בהומור ואופטימיות שלא משאירים מקום למחשבה, ומובילים למסקנה מלאת ההשראה - שגם חיים קצרים יכולים להיות יפים! הוא סיפר על הוריו שהיו משכילים ומשקיענים, ועזרו לו לפתח את הדמיון והיצירתיות שלו בדרכים רבות, ועל איך במרוצת השנים נהג באותן דרכים כלפי ילדיו. וכן גם על מחלת הסרטן ועל ההחלטה שלא לבזבז את זמנו היקר והקצוב על טענות וכעסים אלא למצות את החיים וליהנות מהזמן שנותר. על הכרת התודה לאשתו שעברה איתו את כל הרגעים הקשים - משלב גילוי המחלה ועד לימים בהם סעדה אותו בעקבות הכימותרפיה הקשה שעבר.

פאוש התמקד בחמש עצות לחיים שלדעתו יביאו שמחה ויופי לכל מי שיישם אותן: אימרו את האמת. כנות מובילה לאינטימיות ועיקר החיים הוא הקשר שבין איש לחברו, החוויות המשותפות עם המשפחה והידידים שלנו. התנצלו אם טעיתם. העולם יהיה מקום שונה אם כל אחד שטעה פשוט יבקש סליחה. בלי תירוצים ובלי שעירים לעזאזל. פשוט: "סליחה, טעיתי". חילמו ובגדול. פאוש הרבה לדבר על החשיבות של ההליכה אחרי חלומות הילדות, ומדוע צריך למקד ולפרט את החלומות הללו. תיהנו ותשתדלו לשחק יותר. מכל האמצעים להתמודדות עם הכאב, פאוש נעזר בצחוק כדי לא לתת לנסיבות לנצח אותו. החיים יקרים, ולכן צריך לנצל כל רגע. אסור לתת למצב הרוח להיות מושפע מאירועי העבר. חשוב לחיות כל יום כאילו מדובר ביום האחרון. זה אולי המסר החזק ביותר של רנדי לקהל שלו.

פאוש מת בביתו שבווירג'יניה ב-25 ביולי 2008, ששה חודשים לאחר התאריך שרופאיו חזו. הסיפור שלו מרגש, אבל בעיקר מאיר את דמותו, ואולי גם זאת שאני שואפת להיות - מלאה באופטימיות, אהבה ורצון בלתי פוסק להגשים את כל חלומותי.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
3 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אמת
נכה 19.12.2009
 
 
2. אחלה ספר
רינת 19.12.2009
 
 
3. אין נושא
ליאור 19.12.2009
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©