הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שחררו את הבורג
 
מור הדר מתפעלת איך פעם היה יותר טוב: קרחנה, בלגאנים, סדום ועמורה. והיום? מסיבות אלכוהול מעפניות בחניונים. דור מפונק כבר אמרנו?
מאת מור הדר | 26.12.2009
 

בשיחה עם אדם חביב בשנות ה-30 המאוחרות של חייו, גיליתי כמה פעם היה פה אחרת. איך הקרחנה, הבלגאנים, הסדום ועמורה שלטו בחיי הצעירים של אז בלי לחשוב לרגע מה יהיו ההשלכות. מתברר שהבליינים שלפני 15-20 שנה ממש לא מזכירים את אלו של היום. אם נסתכל אחורה נבין שלא נוכל לעולם לגעת בשמיים כמו שעשו כאן לפנינו. שנות ה-60 באירופה ובארה"ב אופיינו בעיקר בחיפוש אחר צדק ושחרור של כל עול בקרב הצעירים. הפגנות סטודנטים זועמים, קריאה לשלום ולא למלחמה, שריפת חזיות, אורגיות המוניות, סמים והתבצרויות במסדרונות האוניברסיטה היו מראות שכיחים לגמרי.

לצעירים היה כוח, הייתה השפעה והם לא היססו לרגע. המהפכה המינית התחוללה, ופסטיבל "וודסטוק" לנצח ייזכר כמנציחו של שיא המהפכה: אין יותר פחד, אין יותר שמרנות, מותר לעשות הכל, כמה שרוצים, איפה שרוצים - העיקר שיהיה מלווה במוסיקה טובה. אחרי שפרקו כל עול, הבליינים של שנות ה-70 כבר הבינו את הפואנטה. ואת התמימות, הערכים והאידיאלים החליפו המגה - מועדונים של הערים הגדולות. "סטודיו 54" בניו יורק היה סמל לקיצוניותם של הבליינים. אם עד כה הם הסתפקו בללכת יחפים עם גיטרה, זר פרחים נבול על הראש וחיוך מטומטם - עכשיו הכול הפך מטאלי, נוצץ, אפלולי ומעט אכזרי. מבלי להצטדק, פשוט הנאה טהורה. להתפרק כי מגיע לנו, לא כי יש מלחמה בקצה השני של העולם.

לא מגיע גם לנו להשתולל עד אובדן חושים?
תצלום : sxc

גם בישראל הבליינים לא היו פראיירים. הסצנה הכבדה אמנם החלה מאוחר יחסית - בסוף שנות ה-80 - עם היווסדותם של כמה מהמועדונים הידועים: "הקולוסאום" בכיכר אתרים שהפך למוסד, "אלנבי 58" השערורייתי של רן נדל ואורי שטרק, שנסגר בין השאר בגלל שיותר מדי בחורות שכחו לאכול משהו לפני שלקחו ארבע אקסטות ברצף. "האומן 17" על סניפיו, ה-TLV שעוד מדשדש לו ומועדון ההופעות המחתרתי "רוקסן" שם גדלה וטופחה סצנת הרוק הישראלי, ואמנים מהשורות הראשונות כמו "מוניקה סקס", (רמי) פורטיס וסחרוף (ברי), "החברים של נטאשה", "המכשפות", "רוקפור" ועוד.

ועכשיו לשאלת השאלות: מה איתנו? נכון, נולדנו באיחור של כמה שנים, אבל הייתכן שבכזו קלות המהפכה פשוט עברה על ידינו מבלי שנרגיש? איפה פספסנו? והאם לא מאוחר מדי? מהן בעצם, האפשרויות הפרושות עבור הבליין בימינו? לשבת על כוס בירה עם חברים? בשביל זה יש את ימי שישי. לראות סרט בבית? בשביל זה נועדו הלילות הגשומים. לרקוד קצת על הבר אחרי כמה צ'ייסרים? בשביל זה יש ימי הולדת של חברים. הרי לא ייתכן שנסתפק רק בכמה עשרות פאבים חביבים ואיזו מסיבת שטח פעם בחצי שנה. לא מגיע גם לנו להשתולל עד אובדן חושים?

העובדות מדברות בעד עצמן. פעם אנשים עפו באוויר, חיו בלב ליבה של תרבות בילוי רדיקלית שנבעה מתוך האמת שלהם כבליינים. אז אולי אנחנו שהשתנינו? אולי פשוט הספיק לנו? והכי הגיוני - אנחנו פשוט דור של מפונקים. הרי אומרים שהדור הולך ופוחת, אז אולי אנחנו באמת מעדיפים כוס בירה ושיחה טובה בסלון של החברים משורה בשירותים מלוכלכים, אורגיה מעייפת ושאיבת רעלים באיכילוב בשמונה וחצי בבוקר. תכלס, לא מתאים. אנחנו פשוט לא בנויים לזה. מלחמות קיום יומיומיות מעסיקות אותנו כל הזמן. רדיפה אחרי כסף, תואר, ההורים שיושבים על הווריד, והעבודה הזמנית המציקה, כך שלא נשאר לנו אלא לגלות אחריות מלאה על מעשינו. לכן לעולם לא נוכל לשחרר את הבורג הזה בראש שמחזיק הכל יחד, ולא מותיר לנו מנוס אלא להישאב לבינוניות של עולם הבילויים.

זה מתחיל מבני הנוער שמתחילים לאבד את זה וממציאים סוגי בילויים נלוזים כמו מסיבות אלכוהול בחניונים, או וודקה-רד בול בבגאז' חצי שעה לפני שנכנסים למסיבה. הכל תוצאה של חוסר. חוסר אונים, חוסר תפקוד של מערכות האכיפה או פשוט חוסר במקומות נורמלים שמציעים לך את מה שאתה באמת צריך אחרי יום קשה במיוחד- פינה לברוח אליה עם הדרינק שלך, עם חברים שלך, עם מוסיקה מחשמלת, עם אווירה של המקום הכי רחוק בעולם, והעיקר שיהיה לכולם שמח. מה כבר ביקשנו?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
10 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מורי את מהממת!!!
מיכלולה 26.12.2009
 
 
2. אני תוהה...
אוהד 27.12.2009
 
 
3. אומרים שפעם היה פה שמח
lumie 27.12.2009
 
 
4. כפרה עליך!!!
הדס 27.12.2009
 
 
5. איפה וודסטוק
שמש קרן אור 27.12.2009
 
 
6. וכמו כל פעם את מדהימה אותי מחדש
אוהדת שרופה... 28.12.2009
 
 
7. איך האקונומיסט עוד לא חטפו אותך???
תומר 29.12.2009
 
 
8. מורי את מפתיעה אותי כול פעם מחדש!!!!
דנה 29.12.2009
 
 
9. וואו!!!
חן 02.01.2010
 
 
10. יש לה כישרון
אייל 06.01.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©