הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוויר פסגות
 
עכשיו, כשהתחרות בין הוצאות הספרים הגדולות מוזילה את המחירים ומאפשרת לרכוש "ארבע במאה", רוני לוין עורך את רשימת אהבותיו ומדרג אותן, וגם מבקש לדחות קצת את העידן הדיגיטלי כי הוא פשוט מכור לריח הנייר
מאת רוני לוין | 02.01.2010
 
תמיד הייתה בי אהבה למוסיקה וקולנוע. את האהבה לספרים, לעומת זאת, כמו כל דבר שלומדים להעריך באמת, רכשתי. ולא במקרה זה קרה בעשור שבו מחירי הספרים הפכו נגישים. "צומת ספרים" החליטה לשים קץ למונופול של "סטימצקי", תמחרה ספרים במחיר של רול אנטריקוט ועקב כך, החזירה לחיים את השוק וקברה אותו כאחד. היא הפכה את הספרים לכל כך זולים, שנראה שהשלב הטבעי הבא באבולוציית המחירים הוא תמחור על פי משקל. הסופרים כמעט ולא ראו רווחים, ההוצאות הקטנות נשחקו, והחנויות הפרטיות לא הצליחו לעמוד בתחרות. הספר הפך לעוד מוצר שמנסים לדחוף לך בקופות ממש אחרי הקרם לפנים והמגבונים לאף.

ואולי תמחור על פי משקל כבר קיים. בהורדה של קילו-בייטים בודדים ניתן היום לקרוא ספרים מקודדים ל-0 ו-1, עניין שהופך את מיקומו של העשור על ציר ההיסטוריה הספרותית לנקודת מפנה. מהבחינה הזו יש לעשור החולף השפעה אדירה על האופן בו נצרוך ספרים בעתיד. למעריץ אדוק של ריח הנייר ועיצוב העטיפה כמוני, מדובר בלא פחות מאשר אסון תרבותי, אולם גם אני מבין שהדטרמיניזם הטכנולוגי הוא בלתי נמנע. אין ספק כי בהקשר הזה, העשור ייזכר בזכות החלתו הרשמית של העידן הדיגיטלי על עולם הספרים.

לנסות לסכם את ספרות העשור זה כמעט כמו לסיים את "יוליסס" בתקופת חיים אחת. כלומר, בלתי אפשרי. מדובר בעסק מקפח מעצם טבעו, כל ספר שנכנס לרשימה בקלות יכול להיות גם מחוצה לה, ולמרות זאת ישנם לא מעט פנינים ספרותיים שראו אור בעשור החולף וששווה להיזכר בהם, וייתכן שמספיק הפרט הקטן הזה כדי להעניק לרשימה משמעות.

סיפור עוצמתי במקצב משתנה שמשאיר אותך עם מכה נעימה בבטן
תצלום : עטיפת הספר "קול צעדינו"

ספרות המקור הטובה ביותר >> "קול צעדינו", רונית מטלון, עם עובד, 2008

הרומן השלישי של רונית מטלון טרם זכה להערכה הראויה לו, עניין שעל פי הסתמכות על מקרים דומים בעבר, אמור להשתנות. דווקא בגלל הבחירה להתעסק בסיפור הפשוט, הקטן, בתא משפחתי המצומצם דרך אוסף של זיכרונות ולא בשאלות הרות גורל, מטלון מצליחה לייצר ספרות גדולה, כזו השופעת באבחנות רגישות ומקוריות. היא מתארת באופן אכזרי ואינטימי שאינו גולש לסנטימנטליות, את סיפורה של משפחה בשכונת עוני בישראל של שנות ה-50 וה-60 על רקע שלטון מפא"י באמצעות הבזקי זיכרון, ותמונות חסרות של ילדה צעירה בתא משפחתי מזרחי. לרוב אני לא חסיד גדול של ספרים בהם הצורה חשובה יותר מהתוכן, אולם דווקא כאשר הם מתלכדים לכדי סיפור עוצמתי בעל מקצב משתנה שמשאיר אותך עם מכה נעימה בבטן, לא נשאר אלא להוריד את הכובע.

מועמדים נוספים :

"חמסין וציפורים משוגעות", גבריאלה אביגור-רותם, קשת, 2001
"הרוצחים", דרור בורשטיין, בבל, 2004
"סיפור על אהבה וחושך", עמוס עוז, כתר, 2002
"אישה בורחת מבשורה", דוד גרוסמן, הספרייה החדשה, 2008

ספרות מתורגמת >> "בעולם אכזר ונהדר", אנדרי פלטונוב, תרגום: נילי מירסקי, עם עובד, 2007

כשמו כן הוא, הספר מתאר עולם שבו האכזריות והאושר מותנים זה בזה. למרות שהעוני מדיח את האדם לעליבות, קיים בעולם אושר שפשוט אי אפשר להימלט ממנו. פלטונוב, שכתביו נאסרו לפרסום בשל היותם רחוקים מן הכללים המחייבים של הריאליזם הסוציאליסטי, הוכרז ברוסיה כאויב מעמדי. רק מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 החל העולם המערבי להכיר בגדולתו בעקבות פרסום כתביו. המתרגמת נילי מירסקי מודה באחרית דבר שהכתיבה של פלטונוב מכילה צרופים בלתי ניתנים לתרגום, שנשמעים מטופשים בשפה שהיא לא רוסית, עניין שמגביר את ההצלחה של התרגום לקובץ הסיפורים. אנדרי פלטונוב הוא כישרון שאי אפשר להישאר אדיש אליו. הוא מצליח לייצר משפטים שנשארים להדהד בראש זמן רב אחרי הקריאה באופן לירי שלא דומה לשום טקסט אחר.

מועמדים נוספים :

"החיים הוראות שימוש", ז'ורז' פרק, תרגום: עידו בסוק, בבל, 2005
"פאוסט", יוהן וולפגנג גתה, תרגום:
 ניצה בן-ארי, אוניברסיטת תל אביב, 2006
"הזעקה של אוסף 49", תומס פינצ'ון, תרגום: עידית שורר, רסלינג, 2006
"נוטות החסד", ג'ונתן ליטל , תרגום: ניר רצ'קובסקי, כנרת זמורה-ביתן, 2008

נראה שהשלב הבא באבולוציית המחירים הוא תמחור על פי משקל
תצלום : עטיפת הספר "אשה בורחת מבשורה"

ספרים שיש לתרגם >> "Gravity's Rainbow", Thomas Pynchon, Penguin Group, 197

תומס פינצ'ון נחשב לגדול הכותבים האמריקאים של ימינו, למרות זאת ספר אחד בלבד שלו תורגם עד כה לעברית ("הזעקה של אוסף 49"). הוא חי בהתבודדות ושומר על פרטיותו בקנאות, שונא עיתונאים ומצלמות ולכן כמעט ואין תמונות שלו. למעשה, מלבד העובדה שנולד ב-1937 לא ניתן לומר עליו כמעט דבר. המסתורין סביב דמותו הפך לנושא כה מדובר, עד שכאשר הוא השתתף בסדרה "משפחת סימפסון" בתפקיד עצמו, פניו היו מכוסות שקית נייר. פינצ'ון נחשב לסופר מאתגר, ספריו מורכבים מאוד, אך גם מתגמלים בסוף הקריאה. "Gravity's Rainbow" ("קשת הכבידה" בתרגום חופשי), הוא יצירתו המוערכת ביותר, ומלבד העובדה שהיא גררה ביקורות, מאמרים, מדריכי קוראים ויצירות אמנות, היא נחשבת לאחת היצירות הארכיטיפיות של הספרות האמריקאית הפוסט-מודרנית.

מועמדים נוספים :

The Recognitions", William Gaddis, Penguin Group, 1955"
V.", Thomas Pynchon, Harper Collins Publishers, 1963
Finnegans Wake", James Joyce, Penguin Group, 1939
The Original Of Laura", Vladimir Nabokov,, Knopf Doubleday Publishing, 2009

ספרות ביוגרפית >> "על דעת עצמו", נורית גרץ, עם עובד, 2008

כשהרומן הביוגרפי שכתבה נורית גרץ על הסופר העיתונאי, הצייר והפסל עמוס קינן יצא לאור, הוא כונה "הספר הכי טוב שעמוס קינן לא כתב". גרץ, בארבעה פרקים שהם ספק בדיה ספק אמת, הנשענים על כתביו של קינן וראיונות שערכה עם אנשים הנוגעים לחייו, מתארת באובייקטיביות נטולת חמלה את חייו של קינן, שהיה ידוע כטיפוס לא קל ועם זאת נחשב גאון שיצירותיו לא זכו להערכה מספקת.

מועמדים נוספים :

"היטלר: היבריס: 1889-1936", איאן קרשו, עם עובד, 2003
"הוד מעלתו ג'ורג' וושינגטון",
 ג´וזף ג´אליס, עם עובד, 2006
"ברנר: סיפור חיים", אניטה שפירא, עם עובד, 2008
"אלברט שפאר: ביוגרפיה", יואכים פסט, דביר, 2009

הפתיחות היפות ביותר >> "מוטי", אסף שור, בבל, 2008"

מוטי אהב את מנחם כמו אח. כלומר בעל כורחו. אפשר שנפגשו בצבא, למשל. זה לא דבר בלתי נהוג אצל ישראלים. אפשר שנפגשו קודם לכן, בבית הספר. יכול להיות שאפילו באוניברסיטה. אלא שמלכתחילה היה מאזן הכוחות ברור: ידו של מנחם, הגם שהיא טופחת על השכם בידידותיות, על העליונה".

בעיקר בזכות הדיון הפילוסופי והנצחי בין הבחירה במסלול הבטוח והיציב אל מול חיים במישור הפנטזיה בו כביכול כל האפשרויות פתוחות, אבל בעצם כולן סגורות. בזכות המשל החכם על יכולת הבחירה של האדם והאחריות שלנו בקבלת ההחלטות. בזכות היכולת לגרום לקורא להזדהות עם הדמויות, ולהפתיע למרות שכבר חשבנו שראינו הכול, בזכות היכולת לספר סיפור באופן אינטליגנטי ושנון, עם הומור ומודעות עצמית, אולם יותר מכל בזכות הקול הייחודי של אסף שור.

מועמדים נוספים :

"Curriculum Vitae", יואל הופמן, כתר, 2005
"שואה שלנו", אמיר גוטפרוינד, כנרת זמורה-ביתן, 2000
"סיפור על אהבה וחושך", עמוס עוז, כתר, 2002
"יצירת המופת", אנה אנקוויסט, הספרייה החדשה, 2005

הוצאה שהמציאה את הגלגל מחדש ויצרה בום אדיר כשנכנסה
תצלום : מתוך האתר של "רסלינג"

העטיפות היפות >> "בל אמי", גי דה מופאסאן, עיצוב: נעמה נחושתאי, משכל (ידיעות ספרים), 2008

הסאטירה של הסופר הצרפתי, גי דה מופאסאן, על רדידותו של עולם העיתונות ועל הקשר בין הון לשלטון, באה לידי ביטוי בעיצוב העטיפה הנפלא של נעמה נחושתאי. שלמעשה לקחה קריקטורה של אנדרה גיל ובה דיוקנאות של עיתונאים, עורכים וכתבים בני הזמן, על שער כתב העת הסאטירי ל"קליפס" מהתשעה בפברואר, 1868.

מועמדים נוספים :

"ספרד", אנטוניו מוניוס מולינה, עיצוב: יהודה דרי, עם עובד, 2009
"שלום לך, עצבות", פרנסואז סגאן, עיצוב: דור כהן, אחוזת בית, 2009
"מיכאל שלי", עמוס עוז, עיצוב: עדה ורדי, כתר, 2008 הוצאה מחודשת
"הנשף - דויד גולדר", אירן נמירובסקי, עיצוב: טליה בר, כתר, 2008

הסדרות הכי יפות >>  כתר, סדרת נובלה, עיצוב: טליה בר.
כריכה קשה ומחוספסת בגודל בינוני, מקושטת בתמונות מהורהרות שנראות לקוחות מטפטים ישנים עם כיתוב מינימליסטי. להשלמת המראה הקלאסי מצורפת לכל ספר סימנית סאטן בצבע אדום שני. כל אלה תורמים לחוויית הקריאה, ואף חשוב מכך, לשיפור מראה הספרייה הביתית.

מועמדים נוספים :

מודן, הסדרה לספרות יפה, מעצבת: עדה ורדי
כל ספר שאי פעם יצא בהוצאת בבל

הוצאת העשור >>  רסלינג

במובן מסוים, הוצאה שהמציאה את הגלגל מחדש ויצרה בום אדיר כשנכנסה. היא פתחה צוהר להוגים ויוצרים שלא היו נגישים בכלל בשפה העברית כאשר לקחה את כל השיח המודרניסטי, הפוסט מודרניסטי, והשמאל העולמי והכניסה לז'רגון העברי. אין ספק שלא ניתן לכמת את התרומה שלה לשיח החברתי, הסוציולוגי והפסיכולוגי. עד שהוצאה זו החלה לפעול לא הייתה נגישות לכתביהם של הפילוסוף הצרפתי ז'אן בודריאר והסוציולוג פייר בורדיה, הפסיכואנליטיקאי ז'אק לקאן והפילוסוף ומבקר התרבות סלבוי ז'יז'יק שבכל העולם מתגלגלים על כל לשון.

מועמדים נוספים :

אנדלוס | נהר | כרמל | גוונים

הבאזז הגדול ביותר >> "נוטות החסד", ג'ונתן ליטל, כנרת זמורה-ביתן, 2008

הספר, שמתאר בגוף ראשון קצין האס דה הבדיוני שהיה מעורב ברצח המונים בשואה, עורר כך כל הרבה רעש, שהיה צורך להוציא לו ספר המשך ("נוטות החסד - הפולמוס") רק כדי לענות למקרים על הביקורות הקשות שהטיחו בו. כתבו עליו שהוא מלא בטעויות היסטוריות שהוא עושה שימוש פורנוגרפי במוות, ושהוא מאמץ את הבנאליות של הרוע באופן כה בוטה עד שאפילו עמוס עוז טען שהרעיון המרכזי בו לקוח מהספר "אייכמן בירושלים" של חנה ארנדט. אין פלא ש"כנרת זמורה-ביתן" שלמו עבורו סכום חסר תקדים של 50 אלף דולר, רק כדי להוציא אותו בעברית. למרות כל אלה, הוא נחשב ליצירת המופת הראשונה של המאה ה-21, וזכה ב-2006
בפרס "גונקור" היוקרתי.

מועמדים נוספים :

"אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע", חנה ארנדט, בבל, 2000
"ברוכים הבאים למדבר של הממשי", סלבוי ז'יז'יק, רסלינג, 2002
"מתי ואיך הומצא העם היהודי", שלמה זנד, רסלינג, 2008
"The Original Of Laura",  Vladimir Nabokov, Knopf Doubleday Publishing, 2009

ההצלחה נמדדת ביכולת הבמאי להעביר את התחושות שחוו הקוראים של הספר
תצלום : מתוך הסרט "שר הטבעות"

השירה הטובה ביותר >>  
כל כתבי פרננדו פסואה

"מהחלון הגבוה ביותר", רמי סערי, פרנסישקו דה קושטה רייש ויורם ברונובסקי, כרמל 2004
"מה עשיתי מן החיים?",
רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש, כרמל, 2006
"ספר האי נחת", יורם מלצר, בבל, 2007
"על העמוד היציב", רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה רייש, 2008.
"חנויות הטבק: מבחר קטעי שירה ופרוזה", יורם מלצר, רימונים, 2009

זהו ללא ספק העשור בו נחשף הקהל הישראלי לשיריו המופלאים של מי שנחשב לגדול המשוררים המודרניים של פורטוגל. הסיפור המדהים של פסואה הוא שבחייו היה בסך הכול פקיד אפור, אנונימי לגמרי אפילו בארצו. רק לאחר מותו התגלו בביתו עשרות אלפי שירים, קטעי פרוזה ומחזות שאת רובם כתב תחת 70 שמות עט אותם כינה הטרונימים. מדובר בדמויות מפותחות, בעלות ביוגרפיה, אישיות, סגנון כתיבה ייחודי שאף ביקרו זו את יצירתה של זו.

מהבחינה הזו פסואה הוא הדמות המרתקת ביותר בעולם הכתיבה מבחינת אישיותו האמיתית והמומצאת. "ספר האי נחת", שיצא בהוצאת "בבל" נכתב בשם ההטרונים ברנרדו סוארש, יצירה זו של פסואה לא נשלמה, למעשה אין לספר עדיין גרסה אחת שלמה וסופית, והוא הולך ומשנה את צורתו בפורטוגל בכל פעם שמתגלה עוד קטע שאמור להתחבר לספר. המהדורה העברית היא הראשונה שכוללת את כל הפרגמנטים מהם הוא מורכב, ואת הערות העריכה שכתב פסואה עצמו.

מועמדים נוספים :

"מארק סטרנד: שירים", עוזי וייל,
משכל (ידיעות ספרים), 2007
"באר חלב באמצע עיר: כל השירים 1968-1992," חזי לסקלי, עם עובד, 2009
"כל השירים
1960 -1988", יאיר הורוביץ, הספרייה החדשה, 2008
"מלבדאתה", אבות ישורון, הספרייה החדשה, 2009

העיבוד הטוב ביותר של ספר לסרט >>  "הפרפר ופעמון הצלילה", 2007

אומנם הספר המקורי פורסם ב-1997, אבל הסרט שבא בעקבותיו ב-2007 שבה את לב המבקרים והקהל כאחד. הבמאי ג'וליאן שנאבל, שהגיע דווקא מעולם הציור וללא ניסיון קודם, לקח את סיפורו האמיתי של עורך מגזין האופנה "Elle" הצרפתי, ז'אן דומיניק בובי, שלקה בשבץ מוחי שגרם לו להיות בהכרה מלאה בתוך גוף שחדל לתפקד לחלוטין.

כתיבת הספר מוצגת בסרט בעזרת קלינאית תקשורת שעוזרת לבובי לקדד את מצמוצי העפעפיים לאותיות בצרפתית. הצלחה של המרת טקסט ספרותי לסרט נמדדת, בין השאר, ביכולת של הבמאי להעביר את התחושות שחוו הקוראים. בהיבט הזה, הסרט מצליח במשימה שברוב המקרים נידונה לכישלון מראש, להישאר נאמן למקור. שנאבל, תוך מפגן של יצירת אמנות ויזואליות, הצליח להעביר את הבדידות האיומה של בובי, שעל פניו היה לו הכול ובעצם לא היה כלום.

מועמדים נוספים :

"שר הטבעות", 2001-2003 | "מיסטיק ריבר", 2003 | "ארץ קשוחה", 2007 | "חלון פנורמי", 2009

לעשור הבא נשאר רק לאחל כמות ואיכות זהות של יצירות מקור ומתורגמות, שמלחמות המחירים יסתיימו, שהסופרים יתחילו לראות קצת רווחים, ושהחנויות הקטנות תחזקנה מעמד. ובקשה אחת אחרונה, שהעידן הדיגיטלי יתעכב עוד טיפה. תנו להסניף עוד קצת את ריח הנייר.

תודה רבה לדותן נבו על המידע הרב והעזרה בהכנת הטור
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©