הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הילדה היפה חולה
 
בשביל ענבר בר-יהודה, הדיכאון המתוקשר כל כך של בריטני ספירס, והיכולת המדהימה שלה להתאושש ממנו, הוא ציון דרך משמעותי בסיכומי העשור
מאת ענבר בר-יהודה | 04.01.2010
 

אינטרנט, סלולריים משוכללים, אמנים חשובים שנפטרו, תחלופה גבוהה של ממשלות, אינתיפאדה ושתי מלחמות, נשיא אמריקאי שחור. אין ספק שזה היה חתיכת עשור של טירוף חושים. למרות הכל, האדם שישפיע על כולנו לנצח היא זו שעברה הכי הרבה תהפוכות בשנים האחרונות. והיא לא אחרת מאשר בריטני ספירס. אין ספק שרק על עצם הרעיון הזה, שספירס היא המשפיעה ביותר, אפשר לטעון שאני מקרה די קיצוני של אי שפיות, אבל שנייה לפני שאתם רצים לאשפז אותי, חשוב לי שננסה לראות ביחד את ספירס מהזווית שאני מדברת עליה, כדוגמה וכסמל למשהו אחר ולא באמת האדם, הפופ והאגדה. בעיני האמריקאים בפרט, והעולם בכלל, ספירס הייתה סמל לשלמות, לדמות הילדה הטובה והנהדרת, זאת שהכול מצוין איתה.

עכשיו תדמיינו את ספירס כילדה הכי יפה בגן, הכי יפה בכיתה והכי יפה בהפסקה. זאת שבחטיבה כבר היה לה חבר, שכל המורות אהבו, שהוציאה ציונים טובים בלי בעיה, ותמיד הצטיינה בספורט. אותה נערה שעם המעבר לתיכון, נבלעה בים הבנות המוכשרות והטובות והרגישה קצת פחות נוצצת וזוהרת. היא החלה להרגיש שאולי משהו לא טוב בה, שיש אצלה בעיה. למה פתאום ההצלחה שלה לא שווה כמו פעם? גם אם זאת לא הילדה היפה או המצליחה ביותר אלא סתם נער ממוצע, שאולי הוא מאוד מצחיק, וכל הזמן עם חיוך ענק על השפתיים אבל מבפנים הוא מרגיש בודד ומתוסכל.

אנחנו פשוט נותנים לו שמות - דכדוך קל, באסה זמנית, עצבות ושביזות
תצלום : sxc

דיכאון היא מחלת נפש לא נעימה בכלל, שרובנו חווים אותה בכמה רמות לאורך החיים. אנחנו פשוט נותנים לכך שמות אחרים - דכדוך קל, באסה זמנית, עצבות, שביזות וכדומה. אלא שהיא מחלה הרבה פחות סימפטית. זוהי הפרעת מצב רוח שהמאפיין העיקרי שלה הוא עצבות וייאוש עמוקים ומתמשכים. דיכאון עמוק יכול להביא אדם למצבים מאוד קיצוניים של חוסר ערך עצמי ואף להתפתח למצב קליני שבו הוא לא חולף ולא זמני. לכולנו זה קורה לפעמים. הדכדוך, העצבות, הבאסה. גם לספירס זה קרה. עד 2005, הייתה לה תדמית מושלמת עד שהתחילה לדבר על שוקולד כאורגזמה (כשהיא בכלל הייתה אמורה להיות בתולה עד החתונה), ועד שהיא התחתנה עם חבר ילדותה בווגאס ברגע של שיכרות. אירועים אלו היו רמז לשנתיים הבאות בהן היא הוכיחה שהילדה הלכה לאיבוד.

ספירס המשיכה להתדרדר במורד ההר, התחתנה עם רקדן הליווי שלה, צילמה את ירח הדבש ושידרה אותו כתוכנית ריאליטי לא מוצלחת במיוחד, ילדה שני ילדים, השמינה, רזתה, שוב השמינה, עשתה פדיחות בהופעתה בפרסי ה-MTV אמריקה, עשתה קרחת, התגרשה, נהגה בשיכרות ובפראות ללא חגורת בטיחות כשילדיה עימה, ניתקה קשר עם המשפחה ועם המנהל האישי שלה, יצאה מגמילה, נכנסה לשיקום ויצאה ממנו, איבדה משמורת על הילדים, יצאה עם צלם פאפרצ'י, עד שלבסוף התמוטטה בביתה ופונתה לבית חולים להסתכלות פסיכיאטרית. בינתיים גם העוזרת האישית עזבה אותה ופרסמה עליה ספר מביך.

כל הדברים שספירס חוותה בעשור האחרון, בין אם זה כישלונות קריירה, פציעת עבודה או משברים משפחתיים, היו גורמים לכל אחד ואחת מאיתנו להרגיש עצבות, באסה או דכדוך. בנוסף לכל הצרות האלו, כל צעד וצעד שלה תועד במצלמות הפאפרצ'י, עד כדי כך שבתוכנית "סיפורי הוליווד" מספרים הצלמים ועורכי עיתוני הרכילות האמריקאיים שהיו צוותים מיוחדים שעקבו אחריה 24 שעות ביממה. ויותר מכך, הפאפרצ'י נלחמו זה בזה מי ישיג את התמונה האחרונה של חייה. אז באמת מה הפלא שהילדה נכנסה לדיכאון?

זה בסדר להתפרק

הפאפרצ'י עשו בשבילנו שירות חשוב. עד לפני ההתמוטטות המתוקשרת מדי של ספירס, המודעות לדיכאון ולהתמודדות או, במקרה הזה, אי ההתמודדות לא קיבלו חשיפה נאותה כלל. אם כבר הראו דיכאון או בעיות פסיכולוגיות אחרות, זה תמיד היה לכיוון ההקצנה הדרמטית כמו ב"פרקליטים", שם כל אדם דיכאוני הוא בהכרח רוצח מטורף שעלול לפגוע באחרים ובעצמו או בשירות הצחוק, למשל, מוניקה מ"חברים" היא כפייתית בנושא הניקיון.

בעקבות הדיכאון המתוקשר של ספירס קרו כמה דברים חשובים. בראש ובראשונה, העולם הכיר את הצד הלא פוטוגני, האמיתי והכואב של הדיכאון בצורתו הבסיסית ביותר. על ידי החשיפה הזאת גם נערות ונערים שרואים בזמרת דמות לחיקוי יכולים יותר להתחבר למשברים האישיים שלהם. העולם כולו ראה שזה בסדר אם התדמית המושלמת נשברת, שזה בסדר להתפרק.

הדבר השני שהעולם ראה היה שאפשר להתגבר על המכשולים. על כולם, קטנים כגדולים. לאחר שבתחילת 2008 אביה קיבל עליה ועל נכסיה אחריות מלאה התחילה ספירס לעשות צעדים בכיוון הנכון היא גידלה בחזרה את שערה, הפסיקה לצבוע את דבלולי השיער שלה לשחור, קיבלה הסדרי ביקור נרחבים לילדיה, חזרה הביתה ללואיזיאנה, הוציאה אלבום חדש והשיקה סיבוב הופעות שבעיקר מראה לכולם מי היא נסיכת הפופ. הכי חשוב, היא הצליחה לחזור לתדמית הנקייה: אם המשפחה החזקה שהתגברה על כל המכשולים ויצאה מנצחת. עד ההתמוטטות המתוקשרת מאוד שלה, היכרנו רק סוף אחד לדיכאון נעורים: התנתקות, בריחה או התאבדות. בזכות ספירס, ישנה היום הרבה יותר לגיטימיות להיות בדיכאון, להתמודד איתו, ולצאת מחוזקים מהמצב.

בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©