הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דין וחשבון מהקונכייה
 
כשכולם עסוקים בסיכום העשור הציבורי, שרון חסון ממליצה על חשבון נפש פרטי
מאת שרון חסון | 05.01.2010
 

יצא לי לפגוש לא מעט אנשים שמדי שנה ביום הולדת שלהם עושים חשבון נפש בינם לבין עצמם, מנסים להבין מה עשו בשנה שעברה עליהם, מה הצליחו להשיג ומה לא. אילו תובנות הצליחו להגיע אליהן ולאילו לא. אז אם כל שנה אנחנו עושים את זה, למה לא לעשות את זה כל עשור, בסגנון של "עברו וחלפו להם עשר שנים, ממש ככה, בלי לשים לב. אז מה עשינו בהן?"

העשור הראשון של שנות ה-2000 היה מודרני, חדיש, מהיר ותחרותי. ואיפה אנחנו בתוך כל העולם המהיר והמפחיד הזה? איפה הקונכייה האישית שלנו בתוך האוקיינוס הגדול ואיך היא התפתחה, אם בכלל? נדמה כי מרוב השינויים והנגישות, קשה מאוד לעצור ולשאול את עצמנו מה אנחנו עושים. האם אנחנו עושים את זה טוב ואם אנחנו מאושרים להיות בריבוע הספציפי הזה של החיים שאנחנו עומדים בו. קשה כי נכנסים למערבולת, קשה כי הכול כל כך זמין, כל כך אפשרי, או לפחות ישנה אשליה שזה ככה.

איך הוא חלף - מהר או לאט? טוב או רע? באושר או באומללות?
תצלום : sxc

אז הנה לכם הזדמנות לחשוב על העשור הזה שחלף עליכם. איך הוא חלף - מהר או לאט? טוב או רע? באושר או באומללות? הנה לכם הזדמנות לשאול את השאלות הנכונות. לשבת סוף סוף ולעשות חשבון נפש אמיתי. למרות שהעולם ממשיך לרוץ, מותר לנו לרגע לעצור, לשתות מים ולתהות על החיים שחולפים להם מהר כל כך.

אני החלטתי לנצל את ההזדמנות לחשבון נפש ולנצל את הבימה שניתנה לי ולבחון את העשור האחרון שלי, האישי שלי. זה שאת רובו ביליתי מחוץ למסגרות - אחרי התיכון, השירות הצבאי וכל המחויבויות. בסופו של דבר, אני אדון לעצמי. אני הבמאית של משחק החיים שלי ואני מקבלת ההחלטות הראשית, אם לא הבלעדית. נשמע מפחיד? בהתחלה. אחרי שנכנסים למים הקרים זה תמיד מרגיש מאוד קר בהתחלה, אבל. אחר כך פשוט מתרגלים. לחיות ללא מסגרת, לבנות לעצמך את המסגרת. ואת החיים. להציב מטרות, שאיפות, אתגרים וכן, לנסות גם לעמוד בהם. והחלק הכי טוב זה להצליח לעמוד בהם. ואני הצלחתי. עד כה.

אז מה הצלחתי להשיג בעשור האחרון בחיי? עצמאות, אופי, אג'נדה, חברים טובים, הבנה של מה חשוב לי בחיים, חוויות, זיכרונות, איזון ואהבה. אני בטוחה שאם אחשוב עמוק עמוק, הרשימה תהיה עוד ארוכה, ואני די מוגבלת במילים. בכל זאת, לא מדובר ביומן האישי שלי. אבל זה די משחרר ומעלה חיוך על הפנים - להסתכל לאחור ולראות מה השגתי עד היום. לאלו מבינינו שמסתכלים לאחור ובוחנים מה השיגו עד היום אבל, משום מה, זה לא מעלה להם חיוך על הפנים, תדעו רק שזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכם בעשר השנים האחרונות.

בחזרה לעמוד הראשי של הפרויקט

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©