הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשאבירים רבים על אהובה
 
חן בירנבוים נסעה לירושלים כדי לצפות ב- Lord of the dance וחזרה כל כך נרגשת שהיא חייבת להמליץ על המופע לכו-לם
מאת חן בירנבוים | 30.01.2010
 

לחלק גדול מאיתנו לא טבעי ללכת להופעות מחול. כשהייתי בתיכון המורים ניסו לקחת אותנו להופעה של להקת "בת שבע", מלבד העובדה שההופעה עצמה לא עניינה אף אחד חוץ מאת הבנות של כיתת מחול, אחת המחנכות עלתה לבמה באמצע ההופעה וצעקה ש"לשרוק לרקדניות ולהתפרע זה בושה וכלימה". מאז, חוץ מאת כיתת המחול, לא נראה לי שבית הספר לקח שוב תלמידים להופעות.

לעומת זאת, לאחרונה התפרסמה מודעה שהמופע Lord of the dance מגיע שוב להופיע ישראל. למי שלא שמע (למרות שקשה לי להאמין) זהו אחד מאירועי המחול המרהיבים ביותר שנוצרו אי פעם, לא במקרה צפו בו 100 מיליון בני אדם בלמעלה מ-67 מדינות (ועל כך יש להודות לכוריאוגרף מייקל פלאטלי על שהחליט לשתף אותנו בכישרון הנדיר שלו). המופע הוא שילוב של מוסיקה אירית וריקודי סטפס המספר על  מלחמתו של לורד הריקוד (לורד אוף דה דאנס) נגד אביר הרוע (דון דורצ'ה) שמנסה לחסלו ולמנוע ממנו את אהובתו. המופע, שנוצר ב-1996 הגיע בעבר לישראל כבר פעמיים, והחודש הוא פה לסיבוב נוסף שהתחיל בתל אביב וממשיך בירושלים וחיפה.

החלטתי שאין סיכוי שאני אפספס אותו. בירור מהיר גילה שיש מבצע דרך "ישראכרט" שאפשר באמצעותו לראות את המופע בירושלים בחצי המחיר. מבחינתי, אם היה צריך הייתי נוסעת גם לחיפה. זאת הייתה הזדמנות מצוינת ללכת סוף כל סוף למופע עם אימא שלי, בלי שהיא תתלונן שזה סתם רעש או שזה לא בשבילה.

לא במקרה צפו בו 100 מיליון בני אדם בלמעלה מ-67 מדינות. Lord of the dance
תצלום : חן בירנבוים

כשאספנו את הכרטיסים גילינו שמכל המקומות שהיו פנויים באולם בעת ההזמנה, בחרתי דווקא את השורה האחרונה ביציע. אימא שלי כמובן שאלה אם לא יכולתי לבחור מקומות יותר גרועים, אבל לפחות היא התנחמה בעובדה שזה היה במרכז. להפתעתנו, כשהמופע החל גילינו שהמקומות כלל לא נוראיים, ואפילו רואים מהם מצוין. אומנם את העיניים של הרקדנים לא ראינו, אבל את הססגוניות בהחלט ספגנו. אין לי מילים לתאר את המופע מלבד מעולה. כל מה שנאמר ונכתב עליו לא יצליח לתאר את האיכות המרהיבה.

את חלקו הראשון של המופע פתחו רקדנים לבושים בגלימות שחורות ובידיהם לפידים בוערים, כשהם מסתדרים בחצי מעגל סביב רקדנית בודדת הלבושה זהב ומנגנת בחליל נדמה היה שהעולם עצר מלכת. מיד לאחר מכן נכנס הרקדן הראשי והפגין קטע סטפס מרהיב ביופיו. בהמשכו של הערב הציגו שאר הרקדנים יכולת בלתי רגילה בריקוד סטפס משובח רווי קפיצות. המוסיקה האירית כה מלהיבה עד שאני ואמי התחלנו לקפץ בהנאה בעודנו המומות.

העלילה, בעיקר בחלק השני, מתארת כמה אירועים שמתרחשים במקביל כאשר המרכזי ביניהם הוא הסיפור של לורד. הריקוד נגד אביר הרוע (דון נוצ'ה, למרות שהשם לא מוזכר במפורש) שמנסה להרוג אותו כדי למנוע ממנו את אהובתו, הרקדנית בלבן. זהו בעצם סיפור אהבה המבוצע כמופע מרהיב של ריקודים ושירים.

את הטראומה שלי ממופעי מחול הצלחתי למתן קצת כי המופע השאיר אותי כה מרותקת לבמה עד שאימא שלי הסתכלה עלי חמש דקות רצוף, ולא הבינה למה אני לא מגיבה. בסופו של דבר היא נגעה בי כדי לוודא שאני בסדר. אני ממליצה לכולם ללכת וליהנות מהמופע, אם לא בארץ, שווה לבדוק בפעם הבאה שאתם נוסעים לחו"ל אם ה- Lord of the dance בסביבה, ואם כן אל תעזו לפספס.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©