הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עולם הולך ונעלם
 
למרות אורכו והחשש מעודף אפקטים בתלת מימד, המשימה של ענבר בר-יהודה לראות את "אווטאר" הוכתרה בהצלחה
מאת ענבר בר-יהודה | 31.01.2010
 

המטרה: לראות את הסרט המדובר ביותר בתקופה האחרונה, המשימה: להגיע להקרנה של "אווטאר" בשעה 22:00, היעד: קניון איילון ברמת גן, המכשול: כלי הרכב שלי שבק חיים, האמצעי: להשתלט בתחמנות על המכונית של אמא. מה יש להוסיף, טירוף חושים.

כאדם שחושש מדברים ארוכים מדי, טבעי שחשתי בהלה קטנה מאורכו של "אווטאר" (שעתיים ו-40 דקות ללא הפסקה). אני, שמעולם לא שרדתי את "ארמגדון" האגדי ו"טיטאניק" המרגש, הולכת לראות סרט מצויר באורך הגלות. אז התחלתי בהכנות נפשיות ופיזיות מורכבות שכללו בריחה מוקדמת מהעבודה הרבה כוסות קפה ומשקה אנרגיה קטן שבטח לא הזיק. במקרה הכי גרוע, אוריד את משקפי התלת-מימד, אשעין את הראש לאחור ואנמנם קצת. אם הצלחתי לעשות זאת בהופעה של דובל'ה גליקמן, אין שום סיבה שפה זה לא יקרה.

אומנם הסיום של הסרט היה ידוע מראש, אבל ציורי הנוף המדהימים והאנימציה האנושית להפליא מושכים את הצופה לתוך הסיפור ומחזיקים אותו במתח לראות מה יקרה בהמשך. הסרט מתרחש ב-2154 בכוכב הלכת הבדיוני "פנדורה" שאליו מגיעים בני האדם בחיפוש אחרי מחצב טבעי יקר מאוד, אך באותו מקום חיים כבר ילידים- ה"נאבי". אל העולם הזה מגיע ג'ייק סאלי (סאם וורת'ינגטון), נחת לשעבר, שמרותק לכיסא גלגלים, וממלא את מקומו של אחיו שנהרג לפני היציאה למשימה כמדען.

שבר את השיא של טיטאניק והפך להיות הרווחי ביותר בכל הזמנים. "אווטאר"
 

סאלי מצטרף לתוכנית ה"אווטאר" שבה מחובר מוח לגוף המורכב מדנ"א אנושי המשולב בזה של בני ה"נאבי". הגוף נשלט מרחוק ויכול לנשום בחופשיות באוויר הקטלני של פנדורה. כאשר סאלי נולד מחדש בתור אווטאר הוא יכול ללכת שוב. סאלי, וכך גם הצופה יוצאים להרפתקת גיבורים שבסופה הוא נלחם בתור אוואטר לצידם של בני הנאבי כדי להציל את פנדורה (שבינתיים הפך לביתו)  מבני האדם.

למרות ש"אווטאר" הוא סרט מצויר, הוא כלל אינו ילדותי, לא במהותו ולא במסר שלו. בדומה ל"קורליין ודלת הקסמים" או "רוחות חג המולד", המסר בסרט הוא שהעולם הולך ונעלם, ושבני האדם שינו את יחסם לטבע ואינם מסוגלים עוד לראות עד כמה שהסביבה שלהם יפה. הסרט מטיף גם לקבלת תרבויות והבנה האחר וכולל הרבה אלימות ומוות ויזואלי במיוחד (אם כי נוגע ללב במקרים מסוימים). הרבה מהדמויות הטובות מתות ולא שורדות כדי לראות את השלווה, לכן לטעמי הסרט מתאים פחות לילדים ויותר למבוגרים.

מעבר לעומס במסרים שלו, הוא כולל שוטים מהירים, שבשילוב עם טכנולוגיית תלת המימד המשוכללת ואורכו, יכולים בקלות לגרום לסחרחורת ולהכאיב בעיניים (קרה לי ב"רוחות חג המולד", לא נעים כלל). לדעתי, הסרט היה מצליח גם ללא אפקט תלת-המימד למרות שזה מוסיף הרבה ליצירת העניין מסביב לעלילה. יש פה סיפור שדן בבעיות אנושיות בצורה מדהימה, עם רגישות ודמיון אבל עם מידה מספקת של ריאליזם.

לטובת אלו שעדין לא ראו, ולפי נתוני מכירות הכרטיסים אין הרבה (הסרט שבר את השיא של טיטאניק והפך להיות הרווחי ביותר בכל הזמנים), אני ממליצה בחום לראות אותו באחד מאולמות הקולנוע שמקרינים אותו בתלת-מימד, אין חלופה להרגשה של דלי פופקורן מגעיל עם כוס קולה מהולה במים כשמשקפי תלת-המימד מונחים על האף, ואז נשאר רק להרשות לעצמך להיסחף ללא שליטה לתוך העלילה.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אחד הסרטים החשובים והיפים שנעשו אי פעם
יוסי אבידר 01.02.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©