הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליה וקוץ בה
 
הצעתו של ח"כ יעקב כ"ץ לאשר חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ תפגע קשות בדמוקרטיה. נכון שלא הכול שפיט, אבל עומר גלילי שמח שיש מי ששומר עלינו מפופוליזם יתר של נבחרי ציבור
מאת עומר גלילי | 21.02.2010
 
שוב הכנסת יוצאת נגד בג"ץ, והפעם היא מנסה להכות בה במהלומה קשה וחריגה. הצעת חוק שנוסחה על ידי ח"כ יעקב כ"ץ מ"האיחוד הלאומי", קובעת כי הכנסת תוכל לחוקק חוקים שבג"ץ פסל ברוב של 61 חברי כנסת בלבד. המטרה? לעקוף את הרשות השופטת, ולתת יותר כוח לרשות המחוקקת. כ"ץ טען שהוא הגיש את הצעת החוק כי נמאס לו מהאקטיביזם השיפוטי שמנחה את בג"ץ מזה שנים, בעיקר מאז "המהפכה החוקתית" שהתרחשה ב-1992 שבמהלכה נחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק וכן מאז שאהרון ברק התמנה לנשיא בית המשפט העליון ב-1995.

אקטיביזם שיפוטי אומר שבית המשפט אינו צריך להצטמצם רק בתפקיד של "פה למחוקק", כלומר במתן פרשנות לחוק, אלא מתפקידו לבקר את הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ובמידת הצורך גם להתערב בהחלטותיהן. מה שגורם לרבים לשאול: האם הכול שפיט?
כמובן שפסילת החוקים אינה שרירותית אלא מתבצעת על מנת להגדיר קו מנחה של חוקים וערכים חשובים עליהם נשענת המדינה. כך בג"ץ יפסול חוקים המנוגדים לחוקי היסוד של ישראל או חוקים שאינם עומדים בערכי הדמוקרטיה. בשנים שחלפו מאז נחקקו חוקי היסוד, בג"ץ פסל רק שבעה חוקים של הכנסת בטענה כי הם מנוגדים לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהוא בעל מעמד על כמו שאר חוקי היסוד.

יכולים לחוקק חוקים שמנוגדים לאחד מחוקי היסוד או לערכי המדינה. הכנסת
 

השופטים אינם נבחרים על ידי הציבור אלא על ידי הוועדה למינוי שופטים, ולפיכך אינם מוטים לטובת קבוצת אוכלוסייה מסוימת.הם בלתי תלויים ומכך אינם מושפעים מגורם כזה או אחר. בחירתם מעידה על יכולות שיפוטיות גבוהות, היכרות נרחבת עם מערכת המשפט ועם פילוסופית המשפט הנהוגה בארץ ובעולם. עקרונות השפיטה שלהם עומדים אל מול ערכי המדינה בקביעתם את האיזונים והמידתיות בין התנגשויות בחוק. למרות העובדה שלמעלה מ-20 חברי כנסת הם עורכי דין או משפטנים בהשכלתם, לרוב חברי הכנסת אין ידע רב במשפטים, הם אינם מכירים את החוקים על בורים (כולל אלו שהם עצמם אישרו), ולפיכך, הם יכולים מדי פעם לחוקק חוקים שמנוגדים באופן מוחלט לאחד מחוקי היסוד או לערכי המדינה.

המהומה האחרונה הגיעה בעקבות פסילת חוק שמאפשר לבתי המשפט להאריך מאסרו של חשוד בעבירת ביטחון שלא בפניו. החוק נפסל ברוב של שמונה שופטי עליון מול שופטת אחת, שקבעו כי דיון בעניינו של חשוד שלא בפניו עומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם אם מדובר בפלסטיני. הרי אם זה לא תקף על חשוד בעבירה רגילה, מדוע שזה יהיה תקף על אחר? נראה כי החלטה זו הגיונית ודואגת לשמירה על ערכי הדמוקרטיה בישראל.

החלטת הכנסת להגדיל את כוחה אל מול שתי הרשויות האחרות אינה נכונה ואינה אחראית. היא מערערת את ערכי ישראל כמדינה דמוקרטית, שהרי אם שופטי העליון, שהם שופטים מוערכים בארץ בעולם, החליטו כי חוק מסוים אינו מתיישב אל מול חוק אחר, איך יכולים לקום אדם או קבוצה שמבינה פחות מהם בענייני חוק ולקבוע אחרת? בנוסף, העובדה כי יש צורך ב-61 חברי כנסת בלבד, שזהו רוב קואליציוני רגיל, יוצרת מצב בו כל קואליציה יכולה לחוקק כל חוק, ולרשות השופטת לא תהיה היכולת להכריע בין התנגשויות עתידיות.

חברי הכנסת נבחרים לתקופה מסוימת, והמציאות בישראל מלמדת כי היא אינה ארוכה. הם פועלים למען ריצוי קבוצות מסוימות באוכלוסייה, כך שהיום אתה הסמכות ומחר כבר לא. בעקבות זאת, יכול להיווצר מצב מסוכן, אף אם תיאורטי, ובו אחת לתקופה ישתנו חוקים רבים כדי לקדם את מפלגת השלטון, בעיקר. הפתרון הנכון לדבר אינו בהגדלת כוחה של הכנסת והפיכתה לבריון שלא ניתן להתווכח או לערער על סמכותו אלא דווקא ביצירת דיון ומענה על בעיות אפשריות שבגינם החליט בג"ץ לפסול את החוק הספציפי. למשל חוק בתי הכלא הפרטיים שאיפשר הפרטת בתי כלא בארץ ונפסל על ידי בג"ץ מכיוון שהוא מתנגש עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.והכנסת רגשה ושצפה בוז וקריאות חרם על ההחלטה, במיוחד כיוון שהיא התקבלה לאחר שבית הכלא כבר נבנה. במקום לכעוס, הפתרון הנכון היה לבדוק עם בית המשפט היכן ההתנגשות בין הגישות וליצור אלטרנטיבה.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©