הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
על הדשא בקמפוס
 
השאלה אם שווה להתאהב בזמן הלימודים מטרידה את מור הדר, והיא בוחנת אותה מכל הכיוונים. לא בשבילה, חלילה, בשביל החברות
מאת מור הדר | 10.03.2010
 

היא פוסעת בין המון אנשים במורד המדרגות, ובעוד הרוח מנשבת על פניה, היא מסיטה את הראש, מביטה לאחור וכמו אשת לוט קופאת במקומה. הכול פה גדול ופתאום, היא לא מזהה איש מלבדו. כולם נראים לה אותו דבר, מוכרים אך כל כך זרים. היא משהה את מבטה עליו, עומד במרכזה של קבוצת אנשים, נראה טוב מתמיד, ולא, נראה שהיא לא חסרה לו. מצחקק, לוגם מהקפה ומפלרטט עם כל דבר שזז. המחשבה שמילאה אותה תחילה כי תוכל להתחמק ממנו, מתחלפת בידיעה שבמיוחד כאן, במקום בו שניהם לומדים, זה לא יוכל לקרות לעולם.

כך זה נשמע מאחת מחברותי הטובות ביותר שנפלה גם היא קורבן לקשר זוגי "בין כותלי בית הספר". גם היא חשבה שזה הכי טבעי בעולם, והלגיטימציה רק עלתה כשראתה זוגות מהלכים במסדרונות יד ביד. אחרי תקופה קצרה היא למדה על בשרה שהדבר בלתי אפשרי למימוש. כיום, היא אומנם לא מצטערת על התקופה היפה שלהם ביחד, אך היא בהחלט למדה מהטעות ולא מתכוונת לחזור עליה.

כשאני מנסה להבין מהם היתרונות של קשר כזה, נוחות היא המילה שעולה הכי הרבה בשיחה. כי כשלומדים ביחד אז כבר ישנים ביחד, הולכים ביחד אחרי הלימודים לפה ולשם, עוברים ביחד על החומר לפני המבחן, יוצאים עם כל החברים מהלימודים, ופתאום גם סוליקו לאיזה סרט ובלי לשים לב אתה נמצא באיזה קשר בינוני משהו שמתחילתו הוא מתבסס על משהו מבאס וחסר תשוקה: לימודים. הרי אילו חגיגות יש שם בין הסיכומים למחברות? בין העטים למחשב הנייד? בין השיעורים הדלוחים לתרגולים המעצבנים? בקיצור, הסיכוי שיתפתח כאן איזה סיפור אהבה חוצה גבולות, כשהמכנה המשותף הראשוני הוא הפקולטה שלכם - נמוך, רבותיי.

אילו חגיגות כבר יש שם בין הסיכומים למחברות?
תצלום : sxc

חלילה לא נתעלם מהעובדה שבסך הכול זה כיף. לא צריך להתאמץ יותר מדי לראות זה את זו. הוא כבר יודע איך את נראית כשאת לא משקיעה, ואת יודעת היטב איך הוא אוהב את הסנדוויץ' שלו. הכל בא בקלות, והסקס הוא בסך הכל עוד נדבך שכמו בכל קשר יש לעבוד עליו במידת הצורך. כך שכל שנותר לומר הוא - תיזהרו שלא תמצאו עצמכם במחלקה גריאטרית עם ירך שבורה, כי זה נשמע כמו זוגיות של בני 80. אבל כל אחד עם מה שעושה לו את זה.

סופו של הקשר היה הכי קשה בכל הסיפור, קובעת חברתי בנחרצות. כי לצאת עם הקשר מהארון, ולספר לכל החברים זה רק שלב זמני ומביך קלות שמיד מתגברים עליו וממשיכים הלאה. אך כשהזוגיות תמה לה, כמו כל דבר טוב בחיים, פתאום את שונאת את עצמך על שנכנסת לזה מלכתחילה השלב הראשון בו החלה התעלמות הפגנתית כשרואים - לא רואים זה את זו ומשחקים במחבואים למבוגרים. השלב השני, מעט בוגר יותר, בו מתקיימות שיחות קלות.משחקים אותה כאילו כלום לא קרה תוך כדי בליעת הכבוד כל פעם מחדש.

השלב הסופי הוא הפירוק של החבילה מיסודה. הוא הולך לדרכו, מאמץ חברים חדשים, ונראה פחות ופחות בלימודים בשעה שאת נשארת בסטאטוס שלך, מוקפת בכל הפרצופים המנחמים, ויודעת שרק לפני רגע הוא היה שם בשבילך, עשה הכל כדי שיהיה לכם טוב והשקיע עד השמיים - אבל כנראה לא מספיק. כי באותה הדרך השרירותית בה הגיע לחיים שלך, כך גם מחקת אותו כמו קובץ מיותר שרק מעמיס על שולחן העבודה במחשב הנייד. אחרי כל זה לא באמת הצלחתי להבין מה הייתי עושה במידה וזה היה קורה לי.

מצד אחד, התשתית מוכנה, האביר על כיסא הסטודנט הלבן יושב לידך בכיתה, וממתין לך עם כוס קפה בהפסקה. הוא יודע כשרע לך או כשהתאכזבת מאיזה מבחן מעיק, ויציע לקחת אותך לשתות משהו בסופו של יום מתיש במיוחד. מצד שני, איך אפשר להיכנס מראש לסיפור כזה שאת יודעת שמעורבים בו עוד לפחות מאה אנשים, כשאין לך מושג איך זה יסתיים, והוא הולך להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלך בשנתיים וחצי הקרובות. סבתא שלי תמיד אמרה לא להכניס ראש בריא למיטה חולה, אבל סבתא - אם הוא נראה סוף הדרך? מה אז אני עושה?

אני נכנסת בבוקר למכללה וסורקת את הפנים המוכרות. עוד חיוך ועוד 'בוקר טוב' הופכים להיות המוכר והידוע שלי. אותה קבוצת אנשים תלווה אותי כל תקופת התואר הראשון וחלקם יישאר בחיי וכבר הפך לחברים הטובים. המעורבות הרומנטית בלתי נשלטת ומי יודע, גם ז'אן-פול סארטר הכיר את סימון דה-בובואר שלו על הדשא בקמפוס, אז אולי אצלנו במכללה אין את האווירה של פריז בתחילת המאה ה-20, אבל כשיש בירה בשלושה שקלים כולם הופכים לג'נטלמנים.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
17 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. וואו
מעריצה אלמונית 11.03.2010
 
 
2. וואו!!!
גל 11.03.2010
 
 
3. מדהים!!!
מיכל גולן 11.03.2010
 
 
4. מדהימה!
מיכלולה 11.03.2010
 
 
5. בכל פעם מפציצה מחדש
מר בחור 11.03.2010
 
תלוי מה אתה מחפש
מור 12.03.2010
 
 
6. מדהימה כמו תמיד!
חני 11.03.2010
 
 
7. שאפו
ללי 11.03.2010
 
 
8. כל כך יפה
דניאל 11.03.2010
 
 
9. פשששש
האחות הגדולה 11.03.2010
 
 
10. איזה טור!
צליל 12.03.2010
 
 
11. מעלפפפפפפת!!
רעות 12.03.2010
 
 
12. תותחית
s 12.03.2010
 
 
13. דשא
בן פרנקו 13.03.2010
 
 
14. זה בדיוק מה שקרה לי...
בננה 13.03.2010
 
 
15. זה יכול לקרות בכל מקום
גרטה 28.06.2010
 
 
16. מדהים
אהד 14.07.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©