הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוות מיותר
 
במלאת 30 למותו בטרם עת של אסף כהן, סטודנט בבית הספר לתקשורת, מבקשת מורן יעקב לציין את זכרו של מי שנהרג בתאונת דרכים כשרכב על הקטנוע שלו, ולהזהיר את כולנו: סעו בזהירות
מאת מורן יעקב | 27.03.2010
 
"רוכב קטנוע נהרג הערב (יום ה') וצעירה נפצעה באורח בינוני, בתאונת דרכים בפינת הרחובות פרישמן וריינס במרכז תל-אביב. מחקירה ראשונית עולה, כי השניים החליקו עם הקטנוע כנראה בשל תנאי מזג האוויר ופגעו בכלי רכב. צוותי מד"א שהוזעקו למקום קבעו את מותו של הצעיר"

(25.02.2010 מתוך ynet)

את ההודעה על מותו של אסף כהן (27) סטודנט בבית הספר לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל, קיבלתי ביום שישי בשיחת טלפון מחברה. היא בכתה וסיפרה שאסף נהרג בתאונת אופנוע. לקחו לי כמה רגעים לקודד במוחי מתוך כל האספים שאני מכירה במכללה, ולברור מתוכם את האסף הנכון. ברגע שהבנתי מי זה, הרגשתי מיד שני דברים: האחד, צער גדול על צעיר שנלקח באיבו בעוד תאונת דרכים מיותרת. השני – הקלה גדולה על כך שלא הכרתי אותו מספיק בשביל להתאבל עליו.

כשחזרתי מהעבודה נכנסתי ל"פייסבוק" כדי לבדוק אם צדקתי בזיהוי. לא יודעת למה ציפיתי, הרי לא הכרתי היטב את הבחור, אך לצערי צדקתי. הסתכלתי רבות בתמונת הפרופיל שלו, היא נראית כל כך סימבולית – בן אדם שיושב בצד ומביט על אנשים אחרים, כנראה באיזו מסיבת טבע שהיה לאחרונה. בפרופיל שלו נכתבו דברים מחברים שהכירו ואהבו אותו. אנשים שלא האמינו שיותר לא יראו את יקירם. בעיקר משך את תשומת לבי מכתב שנשלח להוריו של אסף ונכתב על ידי מפקד פלוגת המילואים שלו, שציין את מעלותיו כאיש טוב לב שדאג לכולם. מסוג הדברים שגורמים לי להרגיש תחושת החמצה על כך שלא טרחתי להכיר אותו.

חבר: "קראתי שרוכב אופנוע נהרג ולא התרגשתי, בלילה התקשרו אלי בצרחות"
אסף כהן ז"ל

אמרי טראובה, חבר של אסף, סיפר על הרגע בו גילה שהוא נהרג: "ביום חמישי הייתי בחדר כושר, והייתה לי שיחה מאסף. חשבתי אם לענות או לא כי מאוד מיהרתי. חזרתי אליו. הייתה לנו שיחה הכי מטומטמת וסגרנו סידור לשבוע הבא, קבענו לשחק מטקות או כדורגל. בערב קראתי ב- ynet. ידיעה על רוכב אופנוע שנהרג ולא התרגשתי. בלילה התקשרו אלי בצרחות. ישבנו כולם עד שש בבוקר, ולא האמנו". בהלוויה נכחו רבים מחבריו של אסף. כולם בכו ולא האמינו שהם לא יראו אותו יותר. הרי רק לפני כמה שעות הם נפגשו וחלק מהם אף קבע איתו לחגוג במסיבת פורים. "בהלוויה שלו היו מלא בנות יפות. רציתי להגיד לו: 'אסף אתה צריך לראות כמה כוסיות יש כאן'" מספר טראובה.

אחרי שאנשים מתים החיים ממשיכים, זאת עובדה. אבל הזיכרון נשאר איתנו לעד. אני מאמינה שאפילו אם בן אדם מת, לא משנה אם הכירו אותו שני אנשים או מיליון, הוא עדיין השאיר אחריו משהו. אני, שלא הייתי ממעגל החברים שלו, והדבר היחיד שאני זוכרת ממנו הוא חיוך או הנהון של מכרים באיזו מסיבה בשנה א' שאולי לא היה כל כך משמעותי לפני שנתיים, אבל היום זה מה שהוביל אותי לכתוב את הטור הזה. רציתי לנסות ולגרום שאפילו אנשים כמוני, שלא זכו להכיר אותו, יזכו לפחות לשמוע עליו.

במלאת 30 למותו של אסף, ארצה לפנות לכל החבר'ה הצעירים שרוכבים על קטנועים ובכלל לנהגים באשר הם סעו בבקשה בזהירות, ישנם אנשים שאכפת להם מכם, למרות שאתם לא יודעים ואולי אפילו לא מכירים אותם. בנוסף, אבקש לפנות למשפחה ולחברים של אסף ולהשתתף בצערכם. מקווה שלא תדעו עוד צער. יהי זכרו ברוך!

מלבד התגובות תוכלו לכתוב גם ב- כנסו כנסו ||| משפחתו של אסף מחפשת עדים לתאונה ב- פייסבוק
_________________________________

עוד על תאונות דרכים ב"הזיקית":
 
מי פראייר? | סוף ידוע מראש | נשק בחנייה | אני נהג גרוע? בגללכם | אכיפה אלק | תגידו לא
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©