הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דמעות של זעם
 
כשחברה מהעבודה החליטה לא לשתוק על מעשיו של המנהל, ענבר בר-יהודה נזכרת בחרם שהוטל עליה כשהתלוננה על הטרדה מינית
מאת ענבר בר-יהודה | 28.04.2010
 

מי שמכיר אותי יודע שקשה מאוד להכעיס אותי באופן כל כך בלתי נשלט, להביא אותי לכדי זעם שגורם לי לעלות לחדר ולדפוק אגרוף במיטה. רק כתיבה קדחתנית וחופרת יכולה להרגיע זעם כזה, שנובע מחוסר יכולת להתמודד עם עוולות העולם. והנה זה קרה, כשקיבלתי בפייסבוק הודעה מחברה לעבודה.

כששירתתי בצה"ל, היה לי מפקד שחשב שזה בסדר להציע לי לשכב איתו. לא הפריעה לו העובדה שהוא דתי, נשוי והמפקד הישיר שלי, הוא פשוט התחיל איתי שוב ושוב. כשהייתי מספיק חכמה לקום ולהגיד את האמת, האצבע המאשימה מהר מאוד הופנתה אלי בחזרה. הוא טען שהמצאתי, שזה לא קרה באמת ושאין לי איך להוכיח. אני התעקשתי להמשיך עם התלונה, והגעתי למשטרה הצבאית החוקרת, שם ישבה מולי נגדת שניסתה לשכנע אותי שאין טעם בהגשת תלונה כי זאת מילה שלי נגד שלו.

בסופו של דבר, הוא נכנס לכלא לעשרה ימים על הפרת פקודות הצבא, הרי אסור להתחיל עם פקודה שלך. לעומת זאת, אני שילמתי את המחיר. הפכתי למנודה וכל חברי הפנו לי עורף, הוא הרי היה המפקד הטוב הנחמד, הדתי והנשוי. אני כבר עזבתי את הבסיס. לכן כשחברתי לעבודה כתבה בהודעה שמנהל המשמרת מטריד אותה מינית, ושהיא מבקשת את הגיבוי של שאר הצוות בכל מה שנוגע להליכים נגדו, אפשר להבין למה יכול להיות שהתגובה שלי היתה טיפ טיפה נסערת.

אולי לא לי, אולי אפילו לא למישהי שאני מכירה, אבל זה יקרה - עוד מישהי תוטרד מינית
תצלום : sxc

קודם כל, התקשרתי אליה להבין על מה ולמה. אפילו עם כל רגישות היתר שלי לנושא, אני יודעת שלעיתים בנות מפרשות טפיחה ידידותית על השכם כמשהו מיני. התמונה שהתבהרה ממה שהיא סיפרה לי היתה כי מדובר בליטוף אחד ארוך מדי בגב, בשתי שניות יותר מדי בהן היד עצרה מעל הפס של החזיה בגב, משחק בשיער ובטון דיבור שאנחנו, הבנות, יודעת לפרש ואין שום דרך נוספת להבין אותו. מדבריה ומההכרות שלי איתה, היא הבהירה לו טוב מאוד ששלום אומרים בלחיצת יד, ולא באמצעות חיבוק ונשיקה על הלחי.

אומרים לי שזה "קרה כביכול", שזאת מילה שלה נגד המילה שלו. תחשבו שזאת אחותכם, בת דודה או חברה טובה, הרי אז לא היה מעניין אתכם אם זה כביכול או לא. אז למה אומרים לנו שזה לא קרה? שפענחנו לא נכון את הסיטואציה? בלימודי תקשורת מלמדים שאם יש בעיה בפענוח של המסר, כנראה שיש בעיה בהצפנה שלו. למרות זאת, האצבע המאשימה עדיין ממהרת להפנות את עצמה בחזרה עלינו - הקורבנות.

הכי עצוב שבתור למודת הניסיון, אני יכולה לתאר לעצמי מה יקרה. הוא יכחיש, הוא יגיד שלא התכוון, ואנחנו נצטרך להמשיך לעבוד איתו. אני מאוד מקווה שלא. אני שמה בצד את מה שאני חושבת עליו בתור מנהל שאני לא אוהבת ולא מעריכה, אבל באמת שלא משנה מי זה, הוא לא צריך להיות שם עם מעשים כאלו. הראש למוד הניסיון שלי אומר שזה לא יקרה, שהוא יישאר, ואנחנו נמשיך לעבוד כאילו כלום. הכי מעצבן אותי שזה שוב קרה, שזה שוב יקרה, ושזה תמיד יקרה. אולי לא לי, אולי לא מחר, אולי אפילו לא למישהי שאני מכירה, אבל זה יקרה אי שם - מישהי תוטרד מינית על ידי הממונה עליה.

מעמקי לבי ונשמתי, אני נושאת תפילה עמוקה מהולה בכאב ראש, תזכורת לכך שחזרתי מפאב, שהפעם זה יהיה שונה. דמעות של זעם ושל זיכרונות מתקופה חשוכה מקוות שהפעם הוא באמת ייענש, שהפעם יקחו אותה ברצינות ולא יגידו שהיא ממציאה. אני מקווה שהפעם לא יפנו את האצבע בחזרה אלי, כי להפנות אותה בחזרה לחברתי, זה לחדור לתוך המקום הכי כואב שלי ולהקטין אותי ברמות שלא יתוארו.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. נתנה לו צ'אנס להפסיק עם זה?
בחורה 29.04.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©