הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בדרכי שלי
 
יוגב וינברג נפצע בתאונת דרכים. זה עלה בחודשיים של רגל בגבס ותהליך שיקום לא פשוט. למרות זאת, הוא לא מבין למה כולם מתפלאים שאין לו שום כוונה לוותר על האופנוע
מאת יוגב וינברג | 09.05.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


תאונת האופנוע שעברתי לאחרונה אילצה אותי להעביר קרוב לחודשיים עם רגל מגובסת ופרק זמן ארוך עוד יותר עם קביים. מדי יום הקפדתי להופיע במכללה
כי לא ממש התחשק לי לדפוק את הסמסטר, בטח לא עכשיו, כשכבר רואים את הסוף של השנה המתישה הזאת. אללה יוסתור, שנה א', אם רק הייתי יודע לפני שנה מה שאני יודע היום. חוץ מזה, הגבס שלי זכה לתשומת לב מיוחדת בלימודים, ומי לא אוהב צומי? שאלה אחת חזרה על עצמה בתקופה הזאת – "האם אתה מתכוון לחזור לאופנוע?". בעיני, זו פשוט שאלה מטומטמת. ברור שכן. מה שמעניין הוא למה מה שעבורי הוא כה מובן מאליו, מוטל בספק בעיניהם של אנשים כה רבים?

מדובר בפער תרבותי של ממש. רכיבה על אופנוע דורשת מיומנויות טכניות ופיזיות שלנהג הממוצע שנוהג במכונית יפנית אוטומטית לעולם, כנראה, לא יהיו. מרבית רוכבי האופנועים בישראל, במיוחד המבוגרים שבינינו, מצוידים בראיית כביש ובהבנה של עקרונות תנועה ברמה הכי גבוהה שיש. לו למרבית הנהגים היו אפילו חלק מהיכולות הללו, מצבנו היה טוב יותר בכל מובן. אבל מה הנהג הממוצע מבין? הוא מבחינתו רגיל לגז, ברקס, הגה ומה צריך יותר. אפילו ילד בגן יכול להתמודד עם זה.

אומרים שאנחנו רוכבים כמו משוגעים ולא יודעים להתנהג על הכביש
 

מכיוון שהנושא קרוב לליבי, יוצא לי לפעמים לשוחח על נהיגה עם לא מעט אנשים. הניסוחים משתנים לרוב, אבל השורה התחתונה נשארת כמעט תמיד אותו דבר. "אתם רוכבים כמו משוגעים", "אתם לא יודעים להתנהג על הכביש", "תפסיקו לחתוך ולעקוף". פתאום כל אחד רואה את עצמו פרקליט ושופט, גם מגיש כתב אישום וגם נותן גזר הדין. פה בדיוק בא לידי ביטוי הפער התרבותי.

מה שבעיני מרבית הנהגים, בהבנתם המוגבלת, נראה על הכביש כמהלך מסוכן שגורר אחריו בלימה מבוהלת, אצלנו לא מזיז חצי שערה. בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב
, רוכבי אופנוע אינם בעלי נטיות אובדניות. להיפך, חפצי חיים אנחנו. אין לנו, הרוכבים, שום סיבה לבצע מהלך שיסכן אותנו לחינם. מה לעשות, אנחנו פשוטים מבינים את הכביש יותר טוב מכם. אל תיבהלו, אין בכך צורך. גם את הקנאה שלכם על זה שאנחנו כבר בבית בזמן שאתם תקועים בפקקים, אתם יכולים לשמור לעצמכם.

הצמיחה הכלכלית המואצת של השנים האחרונות בישראל, ותרבות הליסינג והמכונית הצמודה הצמיחו תרבות נהיגה קלוקלת ומפגרת. המצב הזה מביא גם לירידה ברמת הנהיגה, וגרוע מכך, למוסכמה תרבותית שתופסת את הנהיגה כדבר מובן מאליו. השילוב הזה מצמיח נפלי נהיגה חסרי אחריות, אטומים לנעשה מחוץ לכלי הרכב שלהם שמזלזלים בכל אחד אחר שחולק עמם את הכביש. במצב כזה, אני באמת צריך להתפלא על כך שאנשים אחרים מופתעים שאני מתעקש על חלקת האלוהים הקטנה שלי עם צמד הגלגלים שלה?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. מסכים איתך בהחלט!
ORwarriOR 19.05.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©