הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הלך הדיכאון
 
במקום לשקוע במחשבות קיומיות, החליטה ניצן ארד לציין את יום הולדתה בחגיגות מתמשכות שכללו קומץ חברים טובים והרבה אמסטרדם
מאת ניצן ארד | 01.06.2010
 

>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


אני מתעבת טיסות. כל פעם לפני טיסה, אני הופכת לגוש קטן ומייבב, שולפת את תפילת הדרך ומזעיקה את הדיילת בשביל שקיות הקאה. אבל מאחר שאני יושבת כרגע בשדה תעופה באמסטרדם, בדרך חזרה הביתה, נשענת על שקיות עם קניות שללא ספק הזניקו את הכלכלה ההולנדית, אני מרשה לעצמי להיות זחוחה.

האמת היא שהשבוע התחיל בסימן חיובי. יום הולדתי ה-29, היה אמור להבריח אותי בצרחות לעבר פינה חשוכה בדירתי, לכרבל אותי בתנוחת עובר ולגרום לי למלמל מילים לא קוהרנטיות ולצעוק "למה??" נוקב לעבר השמיים. זו היתה התוכנית מהרגע שהבנתי שהנה היא מגיעה- השנה האחרונה בשנות ה-20. הבעיה החלה כשהבנתי שאני לא מסוגלת לכבות את האורות בדירתי, ולהשמיע שירי דיכאון פשוט משום שאני מרגישה, איך הולכת המילה הזו? שמחה. 

בעבר גם אני חשתי שזה יותר הולם להיות דיכאונית, להיאנח הרבה כששואלים לשלומי, ולדאוג בשל העובדה שעדיין איני נשואה/בעלת ממון רב או אף ממון ממש קטן /תוכניות מגובשות לעתיד וכדומה. אבל השנה אירע מהפך של ממש בחיי, והחלטתי שהולך להיות לי כיף. וכך היה. יום ההולדת שלי היה המהנה והמשמח ביותר מזה שנים, וכך גם השנה האחרונה. דברים שבעבר נראו לי טריוויאליים מילאו אותי, משום מה, פליאה. התהלכתי לי כמו תיירת ברחובות תל אביב, עוצרת מדי פעם ומבהילה את הסובבים בעודי צועקת בשמחה "יש פה מכולת שפתוחה גם בשלוש בבוקר!" או מדאיגה את חבריי כשאני מפדלת בחיוך אידיוטי על אופניי האהובות, תחביב שזנחתי בסביבות גיל 12 וגיליתי מחדש רק עכשיו.

 
בחורים עם חליפות ובחורות עם שמלות ערב מפדלים לכל מקום בנונשלאנטיות
תצלום : sxc

אם בשנים קודמות החרדה העיקרית שלי הייתה שיום ההולדת שלי יזכיר איכשהו את הסצינה המיתולוגית מהסרט "הקיץ של אביה" (כן, כולנו זוכרים את אביה המסכנה יושבת בדד בחצר ביתה כשאיש אינו מגיע למסיבת יום ההולדת שלה) השנה נחסכה ממני הבהלה, פשוט משום שידעתי בדיוק מיהם חבריי, ובייחוד מיהן חברותיי. רבות אוכל לדבר פה על חברות בין נשים, ומשום מה תמיד יצוץ הגבר שיעקם את אפו בבוז, ויגיד שכל הנשים שונאות זו את זו וממתינות לתקוע סכין בגבה של רעותה. אבל את חיי אני מנהלת לפי משפט ששמעתי פעם - אני איני סומכת על נשים שאינן סומכות על נשים. במילים אחרות, החברות שלי הן הדבר הכי מבדר, מקסים, אוהב ונאמן שיש לי בחיי.

בהמשך ישיר לחגיגות ועם האנג אובר נפלא, טסתי לאמסטרדם לבקר את אחי הבכור שהחליט לגור בעיר מעושנת זו. חמש דקות לאחר הנחיתה ולאחר שנשקתי לאדמה היציבה, הונחת לחיקי כרטיס להופעה של ליידי גאגא, מתנת יום הולדת. בעוד ש-25 אלף איש עמדו בדממה בתור לאיצטדיון, אני כבר ישבתי בפנים עם כוס בירה והבעה תמימה על פניי. אפילו הישראלים באמסטרדם רגועים להפליא, אבל את זה כבר אשייך לעזרים טבעיים כאלו ואחרים.

אני בושה לומר שההופעה האחרונה שנכחתי בה היתה של מייקל ג'קסון, ולרגע חשבתי שגילי המקשיש יהיה לי לרועץ, אבל אחרי חמש דקות של הליידי הפכתי למעריצה מריירת וצווחנית שצורחת לעבר הבמה "גאגא, תעשי לי ילד!". גם אחי, אב טרי שלא זכה לשעת שינה אחת רצופה בחודש האחרון, קיפץ לצידי. מעבר לתלבושות, מדובר באחת האמניות הכי מוכשרות שראיתי, שמעלה מופע וירטואוזי מדהים, מתייחסת לעצמה ברצינות תהומית, ומעבירה תחושה של מיצג אוונגרדי משוכלל. האמת היא שדווקא ברגע בו התפזר העשן הירוק שבוזבז עליי לחלוטין (הגיל, הגיל), אמסטרדם התגלתה כעיר מתוקה ורגועה להפליא, מלאה תעלות וכיכרות וחסרה בטמפרמנט ישראלי עצבני.

אז על מה אמליץ באמסטרדם? צ'יפס, גלידות, עוגיות וופלים או בקיצור, אוכל מצוין. מציאות בחנויות, מזג אוויר מדהים ועיר יפה בטירוף. היעילות ההולנדית הותירה אותי פעורת פה, והעיר כולה מסודרת כדי להקל על המתגורר בה. מעבר לזאת, עיר שבה רוכבים על אופניים לכל מקום היא עיר כלבבי. אמסטרדם היא עיר שבה בחורים עם חליפות, בחורות עם שמלות ערב או הורים עם חמישה ילדים מפדלים לכל מקום בנונשלאנטיות ולמראה הקילומטרים שהם עוברים, סלחתי גם לאחרונת ההולנדיות האמזונות שהרוויחו את הרזון ביושר (שלא כמוני, משתרכת לי ברחובות העיר עם שקיות קניות כשופל בלגי תקוע בפה). ובכל זאת, חסרו לי קצת העצבים, הרעש, הדחיפות או בקיצור- קצת ישראל. בכל מקרה, אם אני לא בדיכאון של אחרי חופשה, כנראה שאני עושה משהו נכון.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
13 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. 
רותם 02.06.2010
 
 
2. אמסטרדם
חנוך 02.06.2010
 
 
3. אני מאשים!
אמיל זולא 02.06.2010
 
בשביל זה יש אחיות!
ניצן 02.06.2010
 
 
4. Nitzan Arad
Ofer 02.06.2010
 
 
5. אני מכורה
נעמה 02.06.2010
 
 
6. גדול!
אור 02.06.2010
 
 
7. !!!!!!!!!!אין על ישראל
מיכך 02.06.2010
 
 
8. חברות?
שרון 02.06.2010
 
 
9. דיכאון 29???
עדן 02.06.2010
 
 
10. אמסטרדם בלי לעשן?
יפעת 02.06.2010
 
 
11. חברות אמיתיות
גילי 02.06.2010
 
 
12. אמסטרדם
יעל 08.06.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©