הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האושר מחכה בבקתה
 
הצימרים המהודרים לזוגות מתבודדים החליפו את החופשות המשפחתיות הצנועות. יפעת בצלאל מנסה להבין מה השתנה אצלנו
מאת יפעת בצלאל | 05.06.2010
 

אנחנו מתאהבים וחושקים בו הרבה לפני הפגישה הראשונה, מצפים לו בכיליון עיניים כשבדמיוננו הכל נראה מושלם. עם ההגעה, מתחברים אליו באיטיות, מנצלים את כל מה שיש לו להציע ואחר כך בורחים חזרה לבית ההורים. אל תחושו אשמה, שילמתם עבורו לא מעט. עוד בשלב החיפוש אחר הצימר המושלם מתפעמים מהמבחר והיופי של ההיצע הרחב. בצימר הג'קוזי תמיד חם, המיטה תמיד מוצעת, והפרחים תמיד מלבלבים.

יש להודות שמספיק לומר את המילה צימר כדי לעורר בנו קונוטציות נעימות. שקט ושלווה, פסטורליות ואינטימיות כמו שתמיד חלמנו. ולמה לא בעצם? אנחנו לומדים בטירוף וגם עובדים קשה וזה גורם לנו לרצות להיות מלכים לסוף שבוע אחד. ליהנות מעיצוב יוקרתי, מצעי סאטן וארוחות שחיתות למילוי המצברים לקראת החזרה לשגרה. אך לא הכול ורוד, ההתפנקות בצימר היא יקרה מאוד. בעבור הקילוגרמים העודפים שנצבור במהלך החופשה והעור השזוף, נאלץ לוותר על כמה מאות שקלים שיעמיקו את המינוס הגדל בחשבון הבנק.

הביקוש הגדול לחופשה בצפון הביא להתפשטותם של הצימרים כפטריות אחר הגשם. בנוסף, לאחר מלחמת לבנון השנייה, קמפיינים לעידוד תיירות פנים ותקציבים שהועברו לשיקום האזור סייעו בקידומה והובילו למקורות פרנסה חדשים. הצימרים שופצו בסטנדרטים יוקרתיים והפכו לאטרקציה בעיקר עבור זוגות המחפשים נופש אינטימי, יוקרתי ומפנק. עיזבו אתכם מטיולים ב"שביל ישראל" תחת השמש הקופחת, ומי צריך אקסטרים כשיש ערסל וסאונה בחצר? בפנים זה הבחוץ החדש.

מי צריך אקסטרים כשיש ערסל וסאונה בחצר?
תצלום : בקתת חן, חד נס

הצלחת הצימרים התגלתה כבר בכניסה ליישוב בו נפשתי. צומת הכניסה התהדר בשלט גדול שלא כלל את שמות המשפחה ומספרי המשקים אלא את שמות הצימרים כך שבית מספר 34 הוא "אחוזת הנוף" ובית מספר 35 הינו "בקתת האושר". הפס המסומן על השלט הצטייר בדמיוני כפס ייצור כששער הברזל בכניסה נראה כפתח של מפעל.

לא מעט פרודיות נעשו על מארחי הצימרים. מצד אחד, הם אלה שבנו את בית החלומות שלך ליומיים הקרובים, פיזרו עלי כותרת על הרצפה ואפו עוגיות במיוחד בשבילך. הם יחייכו אליך כל הזמן ויהנהנו לכל בקשה. מצד שני, הם לא יהססו לקפוץ לבקר לפחות פעם ביום, לבוא בדרישות מוזרות כמו לנקות את הג'קוזי משאריות קצף, ואם אפשר לא לשכוח להשקות את העציצים שעל אדן החלון.

הכי כואב כשהבועה מתנפצת ומבינים שהצימר לא יהיה שלנו לעד. המארחים נפרדים בחיוך לקקני ואנו ויוצאים לדרך."היה נחמד" אבל זה הכול? כמובן שלחברים מספרים שהיה פשוט מדהים, וזה צימר חובה לכל אחד, אבל נשבעים שיותר לא נתפנק בכל מחיר, נחפש אלטרנטיבה אחרת. האם יש כזאת? אוהלים על חוף הים לא יתנו אותו האפקט, זה בטוח.

באיזו נקודה החלפנו חופשות משפחתיות בצפון הארץ ברומנטיות ומבודדות? יש לי זיכרון מתוק מהחופשות המשפחתיות בבתי ההארחה בצפון. אנחנו הילדים היינו ישנים במיטת קומתיים וההורים צמודים אלינו במיטה הזוגית. השכמנו מוקדם וצעדנו יחדיו לחדר האוכל, אוכלים ביצה קשה וסלט, ובשום אופן לא שוכחים להחזיר את המגש והצלחת לשטיפת הכלים. את רוב היום כמובן העברנו עם המקומיים בבריכה של הקיבוץ. אולדסקול או אולדפאשן?

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. לפעמים צריך את זה..
יוליה 14.06.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©