הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ומה עם הפוזה?
 
בזמן שכולם עסוקים בלנתח את היצירות הספרותיות, ירון קלנר מבקש התייחסות למצב הגוף. בשכיבה? בישיבה? על הצד? ומה לגבי קריאת ספרות מופת בשירותים?
מאת ירון קלנר | 07.06.2010
 

כשברחבי המדינה חוגגים את שבוע הספר, מהללים ספרים וסופרים, ומדברים על עם הספר שעדיין לא נס ליחו, ישנה סוגיה אחת שכלל לא דשים בה או לכל הפחות, לא עוסקים בה בכמות המספקת ובכבוד הראוי. אין ויכוח שכשבספרים עסקינן, יהיה זה סביר לחלוטין והגיוני ביותר לעסוק בתוכנם, לדבר על הרעיונות המובעים בהם, על סגנון הכתיבה המתלהט או האינטימי, ואולי אפילו לציין פרטים מסוימים על  כותביהם, כעזר ביוגרפי להבנתם.

ובכל זאת, אחרי שהקורא יודע שהסופר איבד את אמו או חי תחת שלטון צבאי אכזרי, אחרי שעיכל את קווי העלילה, הפרטים הציוריים, המטאפורות, הדיאלוגים השנונים או הכתיבה הרזה, עליו להידרש לעניין נוסף - איך קוראים ספר? במילים אחרות, מעט גדולות יותר, ניתן לשאול מהם תנאי הצריכה של הספר?

ובכן, מאפיין ראשון ובולט של הקריאה הוא היותה מתבצעת באופן פרטי. הקריאה היחידנית נטועה עמוק, ובלתי אפשרי לעקור אותה מתפיסתו של אדם, אך ישנם גם מקרים חריגים. במפעלי הסיגרים בהוואנה שבקובה, ובוודאי גם במפעלים נוספים במקומות אחרים, ישנו אדם שכל תפקידו הוא להקריא ספר לעובדים העמלים. הוא מקריא למיקרופון, וקולו המופץ באמצעות רמקולים לכל רחבי המפעל, מנעים במעט את העבודה המונוטונית של גלגול עלי הטבק. בישראל, הקריאה המשותפת תופיע רק אצל ילדים, בשעת סיפור.

מדוע שלא ידריך העיתון את קוראיו בתנוחה המומלצת לכל ספר?
 

אם כן, שאלת הצריכה הראשונה הינה למעשה טריוויאלית, כפי שניתן לראות בנקל. שאלות קשות יותר אמורות לעסוק במצב גופו של הקורא. האם עליו לשבת או לשכב? ואם לשכב, האם על הבטן או על הגב? ואולי בכלל על הצד? קריאה תוך כדי שכיבה על הבטן היא עניין לא ממש נוח, ואילו הידיים מתעייפות במהירות כשקוראים תוך שכיבה על הגב. ככל הנראה, הפתרון המוצלח ביותר הוא שכיבה על הצד, אבל גם לו יש את חסרונותיו, כיוון שבכל עמוד שני נוצרת חוסר נוחות בהחזקת הספר.

ישנו גם עניין המיקום - בחדר השינה או בסלון? ואולי במרפסת, למי שזכה לאחת? ואולי אפילו, שומו שמים, בשירותים? או שמא רק ספרים מסוימים אפשר לקרוא בשירותים, המקבילים הביתיים למטוס, כשבשני המקומות הקורא לכוד וזקוק לאמצעי בידור כדי להעביר את הזמן?

ישנם אילו שבוודאי יאמרו שמדובר בתהיות חסרות משמעות. הם יגידו שכל אחד יפעל לפי העדפותיו, ואולי אף יאמרו משפטים כגון "איש איש באמונתו יחיה" ו"על טעם ועל ריח אין להתווכח", כדי לתבל במעט את עמדותיהם המקובעות. מכיוון שכל עיתון מפרסם ביקורות ספרים למכביר, ממליץ על אחד ומזהיר מפני אחר, מדוע שלא יעזור לקוראיו בתנוחה המומלצת לכל ספר? חייבים לבדוק זאת אחת ולתמיד. היתכן שקיימים ספרים אותם לא ראוי להכניס אל בית הכיסא? ספרות מופת למשל, כזו שיש לקרוא בחרדת קודש מסויימת, תוך הענקת כבוד למילים הכתובות ולכותב עצמו, האם ראוי שתתלווה אליה עשיית צרכים?

אכן, זהו לא עניין של מה בכך. אלו הן שאלות חשובות, שמשום מה לא קיבלו בימה ראויה במהלך העיסוק האובססיבי של כלי התקשורת, והצרכנים בעקבותיהם, בתוכנם של הספרים. אומנם נדמה כי עדיין לא מאוחר, אך אסור להיות שאננים, הרי הקוראים הדיגיטליים כבר בפתח, ויתכן שצריכת הספרים תשתנה לחלוטין בעקבותיהם. המסקנה היא אחת, יש למהר ולגבש נורמות שיבהירו לכל הקוראים המתחילים והלא מנוסים כיצד עליהם לנהוג, בתקווה ליצוק אותם אל תוך מפגן אחידות מרהיב, כיאה לישראל בעידן של ימינו.

עוד בנושא ספרים :  >> היסטוריה אישית מאוד >> בלב שלם >> כמה הירואי >> הוצאה מוכרת 
                            
                             >> הסיפור שלא נגמר  >>  בלי ערך מוסף

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
2 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. אוי נו
מירי 09.06.2010
 
 
2. אין כמו לקרוא בשירותים
בחורה 09.06.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©