הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היה שלום, ז'וזה
 
שלל ספרים מאתגרים והתבטאות אחת אומללה. ירון קלנר במכתב פרידה לז'וזה סאראמאגו, חתן פרס נובל לספרות
מאת ירון קלנר | 21.06.2010
 
ז'וזה היקר,

אני מקווה שלא אכפת לך שאני פונה אליך בשמך הפרטי. אתה לא מכיר אותי, ולמען האמת, אני גם לא ממש מכיר אותך. רק אחרי מותך גיליתי שהיית מכונאי רכב, ושהפעם הראשונה שהחזקת ספר ביד היתה בגיל 19. מעין פרטים פיקנטיים שאמורים לקשט את הביוגרפיה שלך. אבל אני כן מכיר את הספרים שלך, אומנם לא את כולם, אבל כמה מהם בהחלט כן. אני מוכרח לומר לך, חבל שפרשת עכשיו, היית די טוב.

יש סופרים שגורמים לקורא להרגיש שקיימת קירבה ביניהם, ושהספר שלהם הוא למעשה צוהר המאפשר הצצה אל עולמו הפנימי של המחבר. אתה לא היית כזה. לפעמים ההרגשה היתה אפילו הפוכה, כאילו ביקשת להרחיק בכוונה, כדי שהקורא ייאלץ להתפתל בכסאו או בכל מקום אחר בו הוא קורא. באופן כללי, אני חושב שנהנית לראות אותנו ככה, נאבקים בשפה הקשה והבלתי מתפשרת שלך, בניסוחים המסובכים, ובדיאלוגים הארוכים שמקשים על המעקב אחר הדוברים.

השווה את הסבל הפלסטיני לזה של היהודים בשואה. ז'וזה סאראמאגו
 

בעצם, אולי זה רק אצלי, אני לא רוצה לדבר בשם כולם, אבל דע לך שלקרוא ספר שלך הייתה החלטה לא פשוטה. לקחת אותו ליד בידיעה מפוכחת שהנה, אני הולך עכשיו להסתבך עם השינויים התכופים בזווית הראיה ובדמות המספר, עם ההערות המודעות לעצמן, ועם אווירת הכבדות ששוררת בסיפוריך.

אני מניח שהדברים הללו לא מצערים אותך במיוחד. כנראה שהם גם לא ממש מפתיעים אותך, אבל בשביל מה קיימים טורי הספד אם לא כדי להדגיש את הנקודות שחשובות בעיני המספיד? דע לך גם שכשהנחתי את ספריך, הרגשתי שלמדתי משהו על העולם. לא מכולם, בינינו, "על הפיקחון" היה מיותר.

אבל כמה מענג ומעניין הוא "המערה", על המסר הפילוסופי והתקיף בו ועל דמויותיו המיוסרות. כמה טוב היה לקרוא על באלתאזאר "שבע שמשות" ובלימונדה ב"דברי ימי מנזר" שובר הלב, ועל המפגש האלוהי והמשעשע בכינרת ב"הבשורה על פי ישו". אירוניה שזורה במלנכוליה שמהולה בציוריות מיוחדת על רקע הנופים של פורטוגל, מולדתך. תמיד אלגורי, תמיד בעל מסר מובלע בתוך פאר היצירה, ובעל ביקורת חריפה על האנושות ועל החברה אותה כוננו.

אז נוח על משכבך בשלום, ז'וזה. ואם זה מטריד אותך, סלחתי לך על ההתבטאות האומללה שלך אז, בה השווית את הסבל הפלסטיני לסבל היהודים בשואה. אני מבין מאיפה נובעת הטעות ומעריך את תפיסת העולם ההומניסטית שלך, אבל זו עדיין טעות. זה לא מוריד ממך מיליגרם של כישרון, יצירתיות או תעוזה, ואתה יכול להתעלם מהטוקבקיסטים באתרי החדשות הגדולים. הם נתפסים לאמירה שמבחינת רבים מאפילה על תרומתך הכבירה לספרות העולמית. אבל אתה מכיר אותם, הם אוהבים לרקוד על הדם. ורק בשביל לסיים באווירה אופטימית, אספר לך שאתה הסופר שקראתי הכי הרבה ספרים שלו בחיי הבוגרים.

בהערכה,
 
               ירון
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©