הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כמו ווינדוס שבע על אטארי
 
רואים HD - אבל שומעים דני נוימן. יש מסך מגע - אבל עם השתקפות של הצלם. האולפן מושקע - אבל הוציאו ממנו את הכיסאות. השעטנז שולט בשידורי המונדיאל בערוץ 1, ולרוני לוין נותר לקוות שהציוד החדיש באמת יקדם את הערוץ ביום שאחרי
מאת רוני לוין | 22.06.2010
 

ישנן מילים שמיד זורקות אותי לתקופת השירות הצבאי: עמדת הג"ס, כובע כלב, גוזניק, פין פציל וקנת נשקים מעלות תמונות בצבע זית של חיילים ספוגים מסולר, אוכלים בידיים מלאות גריז, טוסט שוקולד. גם המילה "ערוץ 1" זורקת אותי למקומות נשכחים:  חיים יבין בשחור לבן, "עוד להיט" עם דורי בן זאב, וכמובן "המומינים" הבלתי נלאים, כולן נראות לקוחות מתקופת חיים אחרת או לפחות מיקום מקביל.

לכן, דווקא העובדה שהערוץ הממלכתי הצליח להקדים את הערוצים המסחריים בשידורי ה-HD מפתיעה. צמד האותיות הלועזיות בצמוד לעיגולים הממלכתיים בפינת המסך מהווה מחזה שהוא לא פחות מסוריאליזם פיגורטיבי. בהתחלה נראה היה שערוץ 1 מנסה להתקין ווינדוס שבע על אטארי, משהו שהוא בלתי אפשרי בעליל. הרי מעבר לשידורי HD מצריך הרבה יותר מסתם רכישת מצלמות. מדובר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים הכוללים רכישת ניידות שידור, אולפני עריכה, תכנים יקרים ואפילו החלפת טכניקות האיפור.

לאחר כמה ימי שידור ניתן לראות שהחיבור בין שני העולמות יצר שעטנז יוצא דופן, רואים HD אבל שומעים את דני נוימן, יש מסך מגע, אבל כזה שמשתקפת בו דמות הצלם באולפן, בונים אולפן שידור מושקע אבל מסרבים לשים בו כיסאות, מציגים בפורמט מסך רחב (9:16), אבל אין המרה ליחס רגיל (4:3) כאשר לא משדרים את המונדיאל, וכך הצופה נאלץ לראות שני פסים מעצבנים בצדדים. בנוסף, לכל אלה יש גם תקלות בסאונד, אינסרטים לא נכונים, ודני נוימן. אבל אותו כבר הזכרנו. על התמהיל המשונה לא פוסח צוות הערוץ: מצד אחד דנה הרמן, גאולה אבן וגילי שם טוב, אבל על אותו מסך ממש נאלצים לראות גם את אבי רצון וצופית גרנט!

מרוב גמגומים נראה שגם הם לא מאמינים לפרשנות של עצמם. אולפן ערוץ 1
 

במחצית המשחק, בוני גינצבורג מסביר ברצינות תהומית על מהלך לא חשוב באמצעות שרבוטים על המסך. הוא מסמן, מקיף, משרטט חיצים, מקבל הוראות באוזנייה, מוחק, ואז שוב מסמן, אבל בעצם לא מסביר כלום. בכלל, גינצבורג מרבה לטעות בשמות של שחקנים, להחליף שמות של נבחרות ולהתקיף את המרואיינים (שגם ככה מבוהלים מהעובדה שהחדות ב-HD חושפת אם התגלחו בבוקר או בצהריים) בשאלות כל כך טריוויאליות עד שהוא מצליח לבלבל גם אותם. במהלך ההכנה למשחק של נבחרת אנגליה, למשל, אביעד פהורילס מ"מעריב" ציין שהאנגלים לא מאמינים לאנגליות של עצמם, אולם על פי הגמגומים והמשפטים הסתומים שהוא מוציא מהפה, נראה שגם הוא לא מאמין לפרשנות של עצמו או לפחות מטיל בה ספק.

ההרגשה שנוצרת אצל הצופה דומה להרגשה של נער כאשר אמא שלו מנסה להתלבש כמו בחורה צעירה, ואבא שלו מנסה להשתמש במילים שהוא לא מבין. בשני המקרים זה מביך ומיותר. ערוץ 1 הזניק את עצמו מילניום קדימה מבחינה טכנולוגית, אבל שכח שהחומר האנושי נשאר אי שם בשנות השמונים. אישה מבוגרת שעוברת מתיחת פנים לא הופכת להיות צעירה אלא נשארת אישה מבוגרת שעברה מתיחת פנים. אין ספק שבהקשר הזה ערוץ 1 עבר מתיחת פנים משמעותית, אבל באווירה הממלכתית שמשרים דוד ויצטום ויעקב אחימאיר, גם האנטי מחיקון לא יצליח לטשטש.

לא ברור מה הערוץ יעשה עם הטכנולוגיה לאחר שהמונדיאל יסתיים, אם זה כדי לשדר את "מבט", אז זה יהיה כמו לקנות אייפון בשביל לדבר בטלפון, רק שהמחיר למשלם האגרה מזכיר יותר רכישה של בוגאטי כדי להגיע למכולת. שידור באבחנה גבוהה מצריך מערך שלם שחוד החנית שלו מכיל את הדבר היחיד שלערוץ 1 חסר: תוכן ויזואלי אטרקטיבי. במידה שהוא יצליח להפוך את התכנים המרתקים שהוא משדר (הפעם בלי ציניות) למשהו שגם נעים לעין, תתרחש פה התופעה הכי מוזרה מאז דני נוימן. אנשים ירצו לשלם אגרה, וזה באמת מהפך אמיתי.
 

עוד בנושא מונדיאל 2010 :

>>
כתום עולה >> זיכרונות שלא יתפוגגו >> תחזית מופרעת >> מפצחת הגברים >> זה הזמן 

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©