הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
השכן שלא ישן
 
הוא שומע מוסיקה בווליום גבוה, צועק בטלפון כשהחלונות פתוחים, ואת המריבות עם בת זוגו כולם מדקלמים. ירון קלנר טוען שבדומה לאחרים, השכן שלו לא מבין את אחריותו למצב. בטח גם הוא חושב שיש לו בעיה בהסברה
מאת ירון קלנר | 10.07.2010
 
כמה מילים על השכן שלי: בן 25 פלוס מינוס, שנה או שנתיים פחות ממני, סטודנט לאיזשהו מקצוע הומני, אבל יש לו כמה בעיות. נו, זה בסדר, אין מה להתפלא על כך, הרי בעיות הן דבר נפוץ בימינו. הצרה היא שלבעיות שלו יש יותר  השפעה עלי מאשר עליו. כנראה שהוא אוהב לחלוק, כפי שמיד נראה בפירוט.

ראשית ויותר מכל, הוא נוהג לשמוע מוסיקה בעוצמה חזקה. אני חייב להודות, יש לו טעם שמוצא חן בעיני, אבל העדפתי האישית היא לקבוע לעצמי את מה שאשמע, שלא לדבר על מתי ועד כמה חזק זה יהיה. למשל, אם אני רוצה ללכת לישון בחדר המרוחק ביותר ממנו, ואני עדיין שומע את המוסיקה, אפשר לומר שמשהו כאן לא סביר.

בכל זאת, אי אפשר רק להתלונן ולהתאונן, אפשר לזרוק גם איזושהי מילה טובה. ובכן, אני מודה שהוא חשף אותי למוסיקה קלאסית שהיא, לעיתים, משובבת נפש. דא עקא, את הג'אז הוא לא הצליח לחבב עלי. אך, ראוי שאדם יצרוך את המוסיקה החביבה עליו בתנאים הנוחים לו.

פעם אחת התעוררתי וצעקתי "מה זה כאב הראש הזה?" והוא מיד השתיק את המוסיקה
תצלום : sxc

שנית, הוא נוהג לדבר בקול רם מדי, ואין זה משנה אם מדובר בטלפון, בביקור של חבר או בשיחה עם בת זוגו. עובדה היא שקולו נשמע היטב ואילו קולה שלה נשמע לעיתים רחוקות בלבד בשיחותיהם. זוהי ההוכחה שלא מדובר באיזשהו משתנה חיצוני שמתערב ויוצר מצג שווא ומטעה. לא ולא, האשמה היא בהחלט בשכן עצמו ובעוצמה הלא סבירה של הדציבלים שבוקעים מגרונו. וישנם גם הוויכוחים הקולניים בינו לבינה, שאל פרטיהם אני חשוף בעל כורחי אך לא אעביר אותם הלאה, צנעת הפרט וכל זה.

שלישית, את כל הדברים האמורים הוא מתעקש לעשות בחלון פתוח. בלבי אני מפציר בו שיגיף כבר את התריסים וידליק מזגן. אחרי הכל, כל כך חם בתל אביב בקיץ, אבל הוא בשלו. אני רק מקווה שהמזגן לא פועל במקביל לחלון הפתוח, איזה בזבוז נורא. אין בכלל צורך לומר שהחלונות בדירה שלי סגורים כמעט תמיד כדי להפחית את הרעש. כשהוא מואיל בטובו לסגור פעם בכמה ימים את החלון, עוצמת הוויכוחים, המוסיקה והשירה שלו הופכת נסבלת. הו, רגעים מתוקים של אושר.

אילו חלונו לא היה כה קרוב לחלוני, ייתכן שהמציאות היתה שונה. אולי לא הייתי נאלץ לשמוע את הביטלס או את מאיר אריאל החביבים עלי בזמן שאני מנסה ללמוד או אפילו לשמוע מוסיקה משלי. כן, בהחלט, לפעמים צליליו כה חזקים עד שהם ממש מאפילים על המוסיקה הבוקעת מהרמקולים שלי. לצערי, אין זה המצב והחלונות דווקא כן קרובים, ולפיכך, עדיף להיאבק בנטייה המובנת לפנטז מה היה קורה אילו. זה לא כך וזהו זה, אנחנו שכנים ועלינו ללמוד להסתדר. אני מאמין שהוא יודע היטב מה הוא עושה. הערתי לו פעם אחת בעבר, ופעם אחת התעוררתי משינה וצעקתי "מה זה כאב הראש הזה?" והוא מיד השתיק את מה ששמע.

זה השכן שלי ואלו בעיותיו, אבל אני חושד שמעבר לכל אלה יש לו בעיה אחת נוספת שחמורה מהאחרות, והיא אי הכרה באחריות של עצמו לכל המצב. ממש כמו אחרים, בטח גם הוא חושב שיש לו בעיה בהסברה.
 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©