הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לקום מהכורסה?
 
שלושה סרטי קיץ ראתה ענבר בר-יהודה, והיא מצידת אותנו בכמה תובנות והמלצות על "צעצוע של סיפור 3" "מגודלים" ו"סולט"
מאת ענבר בר-יהודה | 14.08.2010
 

עבודתי בבית קולנוע סוף סוף מתחילה להשתלם, ולא רק מבחינה כלכלית אלא מבחינה בידורית. החודש פיניתי לי קצת זמן ללכת עם חבריי הטובים לראות סרטים במחירים מוזלים. הראשון שבהם, "צעצוע של סיפור 3", בתלת מימד, כמובן. הזיכרון שלי מהסרט הראשון בסדרה די מעורפל. הייתה בו חבורה של צעצועים שמונהגים על ידי בובת קאובוי בשם וודי, שאליה מצטרף צעצוע בשם באז שנות אור. זה היה אי שם בשנות ה-90, כשהיה אפשר עדיין להיות ילדים באמת תמימים ולהאמין במשחקים, בובות ובטוב שבאדם.

מצד אחד, "צעצוע של סיפור 3" מביא סיפור ילדים מרגש על ילד שמתבגר, עוזב את הבית, ומשאיר את הצעצועים מאחור. מצד שני, זהו סיפור על הרע שבאדם. על כך שגם לצעצועים, כמו לבני אדם, יש תמיד אינטרסים אישיים. הצעצועים האהובים מגיעים לגן הילדים כתרומה, שם עליהם לשרוד את שלטונו האכזר של דוב ורוד שננטש בילדותו, ומוציא את תסכוליו על שאר הבובות.

על מנת שלא לעשות יותר מדי ספוילרים, רק אציין שהסרט, כמו כל סרט ילדים טיפוסי, נגמר בסוף טוב שגורם לכולם להיאנח בקולניות כך שאם יש ברשותכם יורש עצר קטן, בידכם תירוץ להגיע לסרט הזה - תתפרעו. אפילו תישארו עד סוף הקרדיטים, יש שם כמה הפתעות. אבל ככה סתם לשלם מחיר מלא, לקנות פופקורן ולחפש חניה, רק בשביל לשים משקפיים לא נוחים על העיניים ולצפות בתלת מימד סטנדרטי ומוגבל למדי- לא שווה. ולו רק בגלל הסוף הדביק.

גם עם רשימת כוכבים גדולה אפשר לטעות. אדם סנדלר וסלמה הייק
 

צפיתי גם
ב"מגודלים" בכיכובם של אדם סנדלר, דיוויד ספייד, קווין ג'יימס, כריס רוק, רוב שניידר, סלמה הייק, מיה רודולף, מריה בלו וסטיב בושמי. עם רשימת כוכבים כזו, אפשר לטעות? אז זהו שכן. לרוב מאוד קל לעשות טעויות בסרט עתיר כוכבים. גם הרעיון של הסרט לא עוזר לפתח ציפייה: חבורה של בני ארבעים נפגשים בעקבות מותו של מאמן קבוצת הכדורסל מימי ילדותם.

אך בפועל אדם סנדלר ופרד וולף מצליחים ליצור תסריט קולח, שלמרות היותו צפוי למדי, הוא משעשע ומשלב הומור עצמי ודילמות הוריות. הסרט קולע פעם אחר פעם במצחיק וגם במרגש. נראה כי הוא מתאים לא רק להורים בגילאי 40 פלוס אלא גם לצעירים בני 20 ואפילו בגילאי העשרה - אבל רק לבוגרים שביניהם. כך שאם יש לכם ערב פנוי, אפילו שישי אחד קטן שלא הצלחתם למצוא בו דייט, אני מציעה להשקיע בלבוש, בכרטיס ובפופקורן העיקר לצפות בסרט.

הסרט השלישי הוא החדש של אנג'לינה ג'ולי - "סולט". זהו סרט פעולה עלילתי, מלא אקשן ומתח. כמי שלא חובבת את הסוגה הזאת, אבל כן מקבלת הנחה משמעותית במחיר הכניסה, השקעתי (לא יותר מדי) והלכתי. להפתעתי הרבה, הוא משלב בחוכמה בין מרדפים ופיצוצים לבין סיפור אהבה מרגש, אך בהחלט לא דביק, ואי אפשר שלא להזדהות בו עם דמותה של ג'ולי. יש בו מעין חידוש. אין בו סוף הוליוודי כמקובל אלא סוף פתוח, בו הרבה שאלות נותרות ללא מענה, והגיבורה אינה בהכרח הגיבורה הקלאסית שמנצחת.

זו עונת המלפפונים, שבה המפיצים מעדיפים להקרין שוברי קופות גדולים, ומכאן גם הציפיות לגבי איכותם נמוכות. יחד עם זאת, אני מציעה בחום ואהבה לקום מהכורסה, לכבות את המזגן, וללכת לקולנוע. אגב, גם שם יש מזגן. אפילו חזק. מקסימום תביאו עליונית.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©