הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עד לא ידע
 
כשהטרנד עכשיו עבר מנסיעות להתפרקות באילת ובקפריסין לפני השירות הצבאי, לטיולים ארוכים באירופה ובתאילנד - הגענו לבקבוקי אלכוהול מרוקנים כבר בארוחת הבוקר. יפעת בצלאל מודאגת
מאת יפעת בצלאל | 26.08.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


אוגוסט זה קיץ, קיץ זה חופש גדול ובחופש הגדול נוסעים לנופש עם המשפחה. האסוציאציה הזאת ניגנה לי בראש כמעט כל סוף שנת לימודים. הטיולים האלה הם סוג של תקליט שבור - אותו הים, אותם השווקים, הולכים לישון מוקדם וחוזרים בלי צבע (כי אמא לא תיתן מנוחה עם הקרם הגנה). אבל בפעם האחרונה שדרכתי על רצפת אולם הטיסות היוצאות בטרמינל - מלבד ממשפחות עליזות בתור לצ'ק אאוט - אפשר היה לראות לא מעט חבורות של בני נוער, בלי הורים, רק הם והמזוודות, בדרך לעולם הגדול.

למי יש זמן לחכות שנתיים פלוס לטיול הגדול? "טיול גדול לפני השירות הצבאי" נשמע להם יותר טוב, והכוונה היא לא ליוון או בולגריה. תנסו יותר בכיוון של אירופה הרחוקה והמזרח.
עוד בתקופתי (ואני בכלל לא זקנה), חופשה עם החברים לבד באילת הייתה פסגת השאיפות. זה היה כמו להיכנס לבועה של עולם המבוגרים, בלי הורים מתעלקים. הרגשנו הכי בוגרים שאפשר, בזמן שהדיו על בחינות הבגרות עוד לא הספיק להתייבש.

זה ידוע שבעשור האחרון הנוער בישראל עבר תהליכי התבגרות מהירים במיוחד, שמתבטאים בעיקר ברצון לעצמאות עוד לפני קבלת התואר - "בוגר". ייאמר לזכותם, שאותה כמיהה להתנהל כמו המבוגרים, מביאה חלק נכבד מבני הנוער לוותר על המימון של ההורים בכל הקשור לבילויים, בגדים ושעות הפנאי. היום לעבוד בתור תיכוניסט כבר לא נחשב לדבר משפיל, להיפך, זוהי זכות.
 

בבושה מוחלטת הגשתי את הדרכון הישראלי שלי ביום היציאה מהמלון
 

אז כנראה שהמוטו החדש של הצעירים הוא ש"אם שרדנו שבוע באילת, חו"ל קטן עלינו". לא צריך להזכיר ולהכעיס מחדש - מה שקורה במלונות הנוער באילת בחודשי הקיץ קרוב מאוד לביטוי "סדום ועמורה", וזה לא רחוק מהדברים שהצעירים בישראל מרשים לעצמם לעשות גם מחוץ לגבולות המדינה. מדי פעם אנחנו שומעים על עוד מלון אירופאי שהחליט לסגור את שעריו בפני הישראלים, כי ידוע שהם מרשים לעצמם יותר מדי. באמסטרדם הם ייאבדו את הדעת ובתאילנד הם יחגגו עד לא ידע. אחר כך בפייסבוק הם ישימו אלבום שכותרתו: "התמונות המצונזרות", ולנו רק נותר לדמיין איזו עבודת שגרירות מכוערת הם ביצעו שם בגולה.

כשהייתי בלונדון, שהו איתי באותה קומה חבורת צעירים שהיו בעיצומו של  ה"יורוטריפ" שלהם. השהייה שם הייתה בשבילם רק אחת מכמה תחנות בדרך להשתלטות על העולם. החוויה שלי איתם הסתכמה כמעוררת חושים: הצעקות עד אור הבוקר, פצצות הסירחון, החריטה בעברית על הדלתות, ובקבוקי האלכוהול שהונחו על השולחנות בחדר האוכל כבר בארוחת הבוקר, גרמו לי להגיש בבושה מוחלטת את הדרכון הישראלי שלי ביום היציאה מהמלון. כן, גם הפרצופים המיואשים של אנשי הקבלה לא איחרו לבוא.

תקראו לי פרימיטיבית, אבל יש משהו מוכר וטוב בטיול גדול אחרי שמשתחררים מהשירות הצבאי. המסלול הקלאסי של צבא - טיול - לימודים עדיין מככב בתוכניות של רוב בני הנוער, כי הוא גם הכי הגיוני - אחרי שנתיים או שלוש מפרכות בצה"ל יוצאים לטיול שמוקדש לניקוי ראש ולחופש לפני הצעד הבא בחיים. אבל מתברר שילדים שאפילו עוד לא מלאו להם 18, יוצאים לכבוש את העולם. אני לא נגד נהנתנות, אבל גם לא בעד אובדן הילדות והתמימות.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. א) מוכר וטוב=בנאלי
אחת 26.08.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©