הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא, אבא, כסף
 
גם היא חשבה לנסוע לחו"ל לעבוד כדי לשלב תיירות עם רווחים. אבל המציאות שהתגלתה בפניה של רחל טליאז נראית הרבה פחות מבטיחה
מאת רחל ביו | 28.08.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


בשיאו של הקיץ אני מרשה לעצמי להתפנות מעט מהשגרה ולחשוב על אפשרויות הבילוי הרבות ולהעברת הזמן הפנוי בכיף. עם זאת, מהר מאוד הבנתי שכל אופציה כזו גוררת איתה הוצאה כספית לא מבוטלת. כל השנה השקעתי בלימודים שמימנתי מהפיקדון הצבאי ולא עבדתי. כי כשלומדים יש ללמוד טוב ולהשקיע את כל כולך, זה לפחות היה המוטו שהביא אותי עד הלום למצב של מינוס גדול בבנק. דפדוף במודעות הדרושים מגלה מצב עגום. רוב העבודות המוצעות לסטודנטים בחופשת הקיץ הן זמניות, כלומר לא כאלה שניתן לשלב עם הלימודים.

השכר הוא שכר מינימום ומרבית העבודות לא מכבדות את כישוריהם של המועסקים. בשביל בייביסיטר חייבים להסתדר עם ילדים. בשביל דוגסיטר, שמרטפית לכלבים, צריך לאהוב כלבים ולא להתעטש לידם כל חמש
שניות כמו שקורה לאלרגים שבינינו. כדי לעבוד במלצרות צריך להיות מסורים לחלוטין לעבודה, ולהתחייב למשמרות אינסופיות. וכל מי שרוצה לעבוד במוקד שירות או טלמרקטינג חייב להיות בעל "תודעת שירות" גבוהה במיוחד, כלומר סבלני עד קץ לשמוע אנשים עצבנים שבדרך כלל צועקים את הבעיות שלהם אל תוך הטלפון.

הישועה דווקא הגיעה מכיוון בלתי צפוי. בעת שיחה בצ'אט קפצה לה הודעת פופ-אפ על צג המחשב. בדרך כלל אני נוהגת לחסום הודעות מסוג זה, אך הפעם המודעה הייתה אטרקטיבית במיוחד: "רוצים לעבוד בחו"ל?" ברור שאני רוצה! מה יותר מושלם? עבודה בארץ זרה, פגישה עם אנשים חדשים שבאים מרקע ותרבות שונה, מקומות חדשים, לאסוף חוויות. והכי חשוב, עצמאות. לחיות הרחק מההורים וללמוד להסתדר לבד, להחליט לבד החלטות חשובות. ובנוסף לכל ההנאות הללו, להרוויח כסף. האם זה באמת כך? עבודה בחו"ל זוהרת ככל שהיא נשמעת, טומנת בחובה צדדים פחות חיוביים.

המוכרים הטובים הם נודניקים שיעשו הכל כדי למכור. עגלת מכירה בארה"ב
תצלום לובי : גולן טופמן

בשיחה עם חברה שנסעה לארצות הברית כדי להרוויח את לחמה באמצעות מכירת מוצרי קוסמטיקה כחול-לבן בקרוליינה, היא פירטה את הקשיים הכרוכים בכך. ראשית,
הגעגועים הביתה למשפחה ולחברים. בהתחלה יש תחושה של עצמאות ובגרות. ניסיון להוכיח לעולם ובעיקר לעצמה שהיא יכולה להסתדר לבד. אומנם שאר הצעירים שעובדים צמוד אליה הופכים אט אט לקרובים, אבל עדיין כאשר היא רואה בסניף של מקדונלד'ס זוג הורים עם שני ילדיהם יושבים ואוכלים בהנאה, מיד היא נזכרת ביום שכל המשפחה יצאה לאכול ביחד ומתמלאת געגועים. אי אפשר לחמוק מזה.


תנאי המחיה בחו"ל לרוב יקרים יותר מאשר בארץ. אם פה היה לי חדר משלי, סביר להניח שאחיה עם שותף אחד או יותר בדירה קטנה וצפופה שבארץ לא הייתי בכלל חושבת להתקרב אליה. הדירות לא תמיד מרוהטות ואין בהן מכשירי חשמל כמו טלוויזיה, מחשב ואפילו מכונת כביסה. בנוסף, יש מדינות בעיקר באירופה, שבהן לא נהוג לקנות בכמויות, ולכן המחיר ליחידה יותר יקר. גם השכר שמקבלים מהעבודה מתבזבז ברובו על קיום שוטף של אותם תנאי מחיה - שכר דירה, אוכל, כביסה ומדי פעם, אם עוד נשאר זמן וכוח, אחרי משמרת של 16 שעות עבודה, גם על בילויים. כך שקשה מאוד לחסוך.

קושי נוסף, ואולי הגדול מכולם הוא העבודה עצמה. 16 שעות של עבודה על הרגליים בקניון גרנדיוזי עומדים ומנסים למכור מוצרים ישראלים. התושבים בחו"ל, בדיוק כמו הישראלים, לא פראיירים והם לא קונים הכל. קשה מאוד לשכנע אותם לפתוח את הארנק ולהוציא עשרות דולרים על קרם גוף. המוכרים הטובים הם אלו המתמידים, הנודניקים שיעשו הכל על מנת למכור, גם אם זה לספר שקרים ולהבטיח הבטחות שווא.

ובכן, לא כולם כאלה. יש צעירים תמימים יותר בעלי פחות אסרטיביות ותוקפנות שיכולים להיות הכי נחמדים, קשובים ומקסימים אל הלקוח, אבל לא למכור כלום. מה שמביא לתחושה של אכזבה אישית וכישלון.
ולכן, נראה כי לעת עתה גם עבודה בחו"ל אינה רלוונטית בשבילי. אז אני לובשת פרצוף מסכן ופונה למקור הפרנסה המהימן והזמין ביותר שאני מכירה: אימא, אבא, אני צריכה כסף.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
1 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
1. נראה לי עבדו עלייך
שלי 12.09.2010
 
 
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©