הזיקית
 
 
   
 
 
  עמוד הבית
|
כנסו-כנסו
|
אודות
|
צרו קשר
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיפוש:
 
 
חפש
 
חיפוש מתקדם>
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לטפל מהשורש
 
רם הראל חיפש את הסיבה לירידת העניין בליגת העל הישראלית בכדורגל. מחיר הכרטיסים גבוה? רמת מתקנים נמוכה או אולי החיבור לקהילה שאבד? נראה שהבעיה עמוקה יותר
מאת רם הראל | 02.09.2010
 


>>>  העמוד של "הזיקית" בפייסבוק


ליגת העל בכדורגל לעונת 2010/11 נפתחה, אך דבר אחד עדיין נשאר פתוח מהעונות הקודמות: אי הנוכחות של הקהל במגרשי הכדורגל בישראל. במילים אחרות, האם המגמה של נטישת הקהל תמשיך גם בעונה הנוכחית? האם המוצר הפופולרי הגיע לסוף דרכו?
מכבי חיפה שהתמודדה בליגת האלופות והפועל תל אביב, שהתמודדה בליגה האירופאית משכו קהל ומילאו את אצטדיוני רמת גן ובלומפילד ללא קושי. גם העונה לא נראה כי להפועל תל אביב תהיה בעיה למכור כרטיסים בשלב הבתים של ליגת האלופות.

בנוסף, ב-20 השנים האחרונות, בדיוק בזמן שקבוצות ישראליות החלו להתחרות במסגרת המפעלים האירופאים, נכנסו שחקנים חדשים למשחק בישראל - חבילות טיסה לצפייה במשחקים של קבוצות מאירופה במחירים נוחים לכיסיהם של אלו שחיים ברמה כלכלית בינונית ומעלה, ופתיחת ערוצים, המשדרים בשידור ישיר משחקים מליגת האלופות ומהליגה האירופאית. הביקוש לשני השחקנים רחב יחסית, מה שמעיד שקהל חובבי הכדורגל בארץ לא קטן. אבל נראה שסדר העדיפויות השתנה. בכל זאת, קצת קשה ליישב את הפרדוקס בין האצטדיונים הריקים הנצפים במשך העונה במשחקי ליגת העל הישראלית, לעומת התעניינות הקהל במשחק.

אביעד פוהורילס, כתב ופרשן ספורט בעיתון "מעריב" רואה את התמונה בצורה מאוד ברורה. "קבוצות פחות מעניינות מושכות פחות", מכבי חיפה והפועל תל אביב מכרו השנה כמות מנויים מהגדולות ביותר". אם כן, יש היגיון במילותיו. שכן, המפגשים בין קבוצות קטנות ישראליות, ואף בין קבוצה גדולה לקבוצה קטנה לאורך השנים, לא משכו כמויות גדולות של קהל. עם זאת, קבוצות כמו מכבי חיפה, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים מצליחות למלא את היציעים במשחקים ביניהן. נשמע מוזר? לא בטוח. המשחקים בין הקבוצות הללו מצליחים ליצור עניין ומתח, כך שהמוצר שנחשב לא מעניין תודעתית, נראה טוב במשחקים האלו. 

רק הן מצליחות למלא את היציעים במשחקים הדדיים. מכבי חיפה ובית"ר ירושלים
תצלום : מתוך האתר הרשמי של מכבי חיפה

אסור לשכוח, שגם תרבות הפנאי עברה שינוי גדול בשנים האחרונות. מקומות הבילוי התפתחו, ו"מה שעבד לפני 15-20 שנה, כשלא היה מחשב ואינטרנט,  שמעסיק אנשים רוב שעות היממה, כבר לא עובד", טוען משה בוקר, כתב ספורט ב"הארץ", "אז היה רק ערוץ 1. היום, בלחיצת כפתור אפשר לראות כל ענף ספורט שרוצים מהכורסה בבית". 
בעידן הצריכה הנוכחי כל יצרן ששואף להצליח במכירותיו צריך לדאוג לשיווק ופרסום נכון כחלק מקידומו. בהשוואה לענפי ספורט אחרים בעולם, ניתן לראות כיצד הנושא השיווקי והפרסומי נוטל חלק מהותי מהמוצר במטרה לסחוף כמה שיותר קהל.

הקבוצות הגדולות בארץ מנסות להעתיק את המודלים של הקבוצות באירופה, אך לא בהכרח מה שטוב שם, טוב בישראל. בוקר מציין שבחלק מהמקרים זה עובד, "ובחלק גדול לא, מהסיבה הפשוטה שלמועדונים באירופה יש קהל בכל העולם שרוכש את המוצרים של הקבוצה".
מכירות של מזכרות בסין או יפן מספקות לקבוצה כמו ליברפול הכנסות של מיליארדים, ובישראל יש מעט מאוד אוהדים שקונים, כך שאין ממש מה למכור. יוסי כספי, מחברת "דורן תקשורת" טוען שפרסום עבור הכדורגל אפשרי בעיקר לפני פתיחת עונה בשביל למכור מנויים. "פרסום בהמשך העונה בעייתי, מכיוון שאין עניין בקבוצת אמצע טבלה, ואין לה מה לפרסם".

נראה גם שהעניין במשחק נובע ממיתוג נכון. "יש פער מהותי בין המוצרים מכבי תל-אביב, הפועל תל-אביב, מכבי חיפה ואולי גם בית"ר ירושלים לבין שאר הליגה", טוען איש בכיר במשרד פרסום. שהרי יצירת רעש תקשורתי ועניין בקבוצה בהחלט יכולים לקדם את מכירת המנויים. מצד שני, מי שקונה מנוי לא צריך את הדחף הנהנתני של הפרסום כמו למוצרי צריכה. שהרי הקהל כבר מכיר את המוצר. פוהורילס רואה את התמונה כפונקציה של הצלחה ואטרקטיביות של המוצר - אם היה פה משהו שמושך משפחות: נשים וילדים לבוא למגרשים, ואם המתקנים היו מוצלחים היה אפשר לשווק את הכדורגל כמו באנגליה.
 
"באנגליה ישנה תרבות שמשפחות שלמות הולכות לראות כדורגל, בישראל האימא חוששת לשלוח את הבן שלה, הספורט לא נתפס כמשהו ששווה לשווק או לפרסם אותו".
אבל לא בטוח שפרסום מתאים למוצר כמו כדורגל, כי המותג הרי כבר מוכר. ובעצם הקהל בא בגלל הצלחות. ואולי הכדורגל צריך בכלל טיפול במותג עצמו - בשיטת המשחק, בשחקנים ובמתקנים. לבנות מוצר ראוי שיהיה אפשר לשווק, ולמתג אותו. שיטת הפלייאוף, שהחלה בעונה שעברה הוכיחה כי אפשר למשוך קהל למגרשים במשחקים מכריעים. אחת הטענות המסבירות מדוע קהל לא מגיע למגרשים היא המחירים הגבוהים שדורשים המועדונים עבור כרטיסים.

מתקנים חדשים שהיו צריכים להיות פעילים, עדיין תקועים
הדמיה לאיצטדיון החדש בנתניה

בוקר טוען שבילוי במגרש הכדורגל בישראל "מגיע לסכום של 400 שקל וזה הרבה כסף. המועדונים לא חושבים לטווח הארוך, הם חושבים רק על היום. הבעלים מתחלפים וכל אחד רוצה הכנסה מיד, לא חושבים על בניית דור של אוהדים".
צחי בן יוסף, יו"ר עמותת האוהדים "המכתש" של הפועל רמת גן טוען שכשכרטיס עולה 80 שקל, זה שווה ערך ל-22 דולר. המתקן עצמו לא מצדיק את ההשקעה הכספית. הוצאה כספית של סרט משתלמת יותר ממשחק כדורגל". בן יוסף, חבר בארגון אוהדי הפועל פתח תקוה "החזית הכחולה", שצפה במשחק גביע הטוטו בין הפועל פתח תקוה להפועל רמת גן מעיד שאנשים הגיעו למשחק והלכו הביתה.
 
"גם בגלל המחיר וגם חוסר הרצינות במכירת הכרטיסים - הייתה קופה אחת למכירה של 1,500 כרטיסים".
במועדון הכדורגל בני יהודה תל אביב החליטו לפני כשלוש עונות להוריד את מחירי הכרטיסים במשחקים הביתיים של הקבוצה, וקבעו מחיר אחיד (ללא הבדלים) לכל מי שרוצה לרכוש כרטיס. הצעד הזה נחל הצלחה יחסית, והמועדון הצליח להביא יותר קהל לבלומפילד. עם זאת, בן יוסף מצנן את ההתרגשות. "הורדת המחירים תוביל יותר קהל למגרשים, אך השינוי אינו דרסטי. לא פשוט לבנות הכול מחדש". לדעתו, הסיבה להורדת המחירים היא רק מפני שאין להם כוח להתעסק עם פרסום ושיווק.
 
פוהורילס לא חושב שהמחירים הם הבעיה. "אם הכדורגל היה איכותי וטוב אנשים היו מוכנים לשלם".
בהפועל פתח תקוה החליטו לתת לאוהדים לנהל את מכירת המנויים. שיטת עבודה בה קניית המנוי היא יותר אישית, מאשר קנייה ממשרד כרטיסים, אך חוסר הניסיון של המוכרים עלול להוות בעיה. מדובר בצעד יוצא דופן עבור אנשי הנהלת מועדון כדורגל, שהפקיד את מכירת המנויים בידי אוהדים שאמורים לדאוג לשיווק ופרסום. במכבי חיפה, מצב האוהדים שונה - נראה שהעונה פחות רעבים, והסיבות מובנות.

הסגל בחיפה כמעט שלא שודרג מהעונה שעברה, סיום דרכם מוקדם מהצפוי בליגה האירופאית ושיטת הקיזוז הידועה לשמצה עשו את שלהם, וככל הנראה יגרמו לפחות קהל להגיע למשחקי הקבוצה. רפאל קסבה, בעלים ומייסד אתר האוהדים של מכבי חיפה "Mhfc" טוען כי "גם הקהל, וגם יעקב שחר (בעלי מכבי חיפה) יודעים שיש קיזוז, אז למה לבוא".
עם זאת, קבסה אומר שבחיפה קנו יותר מנויים מהעונה שעברה. "אם הסיבוב הראשון יסתיים בניצחון על התל אביביות, הקהל יחזור". פרדוקס כבר אמרנו? פוהורילס עושה סדר: "הקהל של חיפה הורגל להצלחות, ואם בעבר היו נסחפים יותר אחרי אליפות, היום זה כבר פחות מרגש אותם".

בני יהודה קבעו מחיר אחיד לכל מי שרוצה לרכוש כרטיס. אסי בלדוט ואייל משומר
תצלום : מתוך האתר הרשמי של מכבי חיפה

לא על המחירים לבדם ייקבע גורל יציעי ליגת העל בעונה הקרובה, אלא גם רמת המתקנים, שרובם נחשבים ברמה נמוכה ביותר ביחס לחו"ל. בנייתם של מתקנים חדשים, שהיו צריכים להיות פעילים כבר, לא נראה שתסתיים בקרוב. לדוגמה, האצטדיון התקוע בנתניה. יתר על כן, אנשים שהגיעו למתקנים לפני 15-20 שנה, היום ידרשו תנאים יותר טובים תמורת התשלום. אחת הדוגמאות הטובות לכך מגיעה דווקא מהכדורסל. היכל "נוקיה", מאז ששופץ והפך להיות מתקן ברמה גבוהה, כל אירוע בעל עניין שמתרחש שם מושך קהל עד תפוסה מקסימלית. קמפיין מוקדמות אליפות אירופה של נבחרת ישראל בכדורסל הוא ההמחשה החמה ביותר לכך.

לפוהורילס אין ספק שהאצטדיון החדש שאמור להיבנות בחיפה יהיה מלא לפחות בחצי מהמשחקים. "30 אלף מקומות זה לא פשוט למלא, אבל ברגע שיש לך מתקן יותר טוב, יותר כיף לבוא לראות. אם היום מספר המנויים של מכבי חיפה הוא ארבעת אלפים, עם האצטדיון החדש הוא יהיה שמונת אלפים". קבסה טוען שהאצטדיון החדש יאפשר הוזלה במחירי הכרטיסים, וצופה שאם יהיו 12 אלף אוהדים במשחקי הבית "זה יפה". כספי מחזק את פוהרילס וקסבה. "אצטדיון יותר נעים יכול למשוך יותר קהל, הופך את החוויה ליותר נעימה ולא צריך להיאבק בכניסה". לא רק שיפור במתקנים הינו הפיתרון לבעיית חוסר הקהל באצטדיוני הכדורגל בישראל.

לדעתו של בוקר, שינוי תרבות האוהדים והפסקת הקללות, יביאו לשינוי בתפוסת הקהל. "האבא עושה חישוב, ובפעם הבאה לא ייקח את בנו למשחק יותר ויותר אבות עושים את החישוב הזה והמגרש בסוף ריק ממשפחות".
נראה כי אחת הדרכים להורדת האלימות היא הזדהות הקהל עם השחקנים שעל כר הדשא. הזדהות מקומית, עירונית. שכן, ככל שמכירים את השחקן, ומזדהים איתו, והוא לא הופך לשכיר חרב עבור האוהדים, יורד הדחף העז לקלל. הרי, במובן ההיסטורי של הענף, חלק מהמהות של קבוצת כדורגל היא לייצג את העיר שאת שמה היא נושאת. בשנים האחרונות, ישנן ערים שתושביהן לא התרכזו סביב הכדור והדשא, גם אם פועלים בשטחן מועדוני כדורגל.

להישאר בבית

בן יוסף טוען ש"אם פעם הקבוצות היו יותר מחוברות לקהילה, היום הן כבר פחות מדברות על הקהילה".
"לא כל עיר בארץ שיש לה קבוצת כדורגל, היא עיר של כדורגל", גורס פוהורילס, "אשדוד, למשל, לא יכולה להגיע למספרים של עשרת אלפים צופים, גם אם היה לה אצטדיון של עשרת אלפים מקומות. לא בכל עיר צריכה להיות קבוצת כדורגל. ראשון לציון היא אחת הערים הגדולות בארץ, ואין שם כדורגל (למרות שקיימות בעיר ארבע קבוצות)". בוקר טוען שישנו פרדוקס בין קבוצה עם סגל מקומי, שאוהדים יכולים להזדהות, לבין קהל שלא מוצא את הכוכבים הגדולים, אז מעדיף להישאר בבית.
 
"יש פוטנציאל אבל קבוצות קטנות יכולות להביא בין אלפיים לשלושת אלפים איש. זה הקהל שיש. אין מה לעשות- הקהל הגדול הוא של ארבע הקבוצות הגדולות".
ואולי בכלל מדובר ברמת העניין במוצר שנקרא הכדורגל הישראלי. קבסה חושב ש"הכדורגל הישראלי לא מספיק אטרקטיבי. הבעיה תלויה בהתאחדות שלא משווקת את המוצר נכון. פעולה כמו עלייה עם הדגל בתחילת המשחק לא תביא יותר אוהדים". לדעתו, ליגה מצומצמת תיצור יותר עניין ומתח, וכך גם אם המפגשים בין הגדולות יהיו בתדירות יותר גבוהה, שיווק וניהול המוצר יאפשר להפוך אותו למותג.

למרות פניות חוזרות ונשנות, לא ניתן היה להשיג את תגובת ההתאחדות לכדורגל.

 
הוספת תגובה  הוספת תגובה
 
הדפסה  הדפסה
 
שילחו לחבר  שילחו לחבר
כנסו כנסו
 
0 תגובות
לקריאת כל התגובות ברצף
 
עוד בנושא זה
 
 
עוד מאותו כותב
 
 
 
 
 
powered by 
  המערכת
 
 
הזיקית בפייסבוק
 
 
בית הספר לתקשורת
 
 
רדיו קול הקמפוס
 
 
תנאי שימוש
 
כל הזכויות שמורות ©